סליחה על הניצלו"ש.... פרק 7....
יש לי פרק 7!!!!!!!!! חחחח... הנה לכן פרק 7... בקובץ וורד יש את הכול במידה ותירצו להיזכר בפרק הקודם... אוקיי אוקיי אני מפרסמת! פרק 7: הסתכלתי וראיתי שהילארי רוקדת עם אחד הבנים שהתחילו איתה מקודם. היא הייתה עם הגב אליי ולכן לא שמה לב למה שקרה עכשיו. לשנייה וחצי (או שתיים..) יכולתי להאמין שאני שוב על הצוק שלי כשהרוח מנשבת...וגבר החלומות שלי מחבק אותי..ובחזרה למציאות, הסתובבתי וחייכתי. "כמובן שאפשר..." עניתי. אדם שם את ידו הימנית על מותניי ובשמאלית החזיק את ידי (הימנית), את ידי הפנויה שמתי על כתפו הימנית. וכך רקדנו לצלילי השיר המדהים שברקע. אני מודה מתוודה שדיי התאכזבתי שזה לא היה אורלנדו.. הסתכלתי מעל כתפו של אדם לעבר השולחן שלנו, שם ישב אורלנדו לבדו וערבב את הקרח שבכוסו הריקה עם מקל פלסטיק צבעוני, מסתכל עליי ועל אדם רוקדים. הוא נראה מרוחק ועצוב באיזה אופן, 'אוף, עכשיו אני בטוחה שיש לו חברה!' חשבתי לעצמי.. 'למה אני משלה את עצמי כל פעם מחדש?! ואיך... ' "נהנת?" קטע אדם את מחשבותיי, "אני מתכוון, היום, באולפן..." הוסיף במהרה. "או, כן כמובן! לא האמנתי שאני אקבל הזדמנות כל כך טובה בגיל כל כך צעיר." צחקתי. השיר נגמר, ואיתו גם הערב. "יאללה" אמר אדם, "יש לנו יום עמוס מאוד מחר..." אני והילארי הלכנו אחריו לעבר השולחן, אדם שילם את החשבון, אורלנדו הצטרף אלינו, וארבעתנו יצאנו מהמועדון. בדרך חזרה למלון הייתה לי הרגשה ממש מוזרה. אורלנדו בהה ברצפת המכונית ולא ממש דיבר. זה גרם גם לי לשתוק, כי ניסיתי לחשוב מה קרה לו. הילארי ואדם דיברו על השחקנים החדשים שאדם מחפש לאיזה סרט... לכמה רגעים כשאורלנדו הרים את המבט העניים שלנו נפגשו.. חייכתי אליו, הוא חייך חיוך קצר ושוב השפיל את עניו... כשהגענו למלון הילארי ירדה קומה אחת מתחתינו...אמרה לילה טוב ונעלמה. עד שהגענו לחדר שלי אורלנדו לא אמר כלום. "לילה טוב" אמרתי לו בשקט כשהגענו לחדרי, הוא הנהן בשקט והמשיך לחדרו. נכנסתי לחדר קצת עצבנית, זרקתי את הבגדים שלי על הכיסא והחלפתי לפיג'מה. יצאתי למרפסת תפסתי כיסא התיישבתי עליו ובהיתי בכוכבים המדהימים שנצצו בשמיים על רקע הים. השעה הייתה בערך 3, אבל לא רציתי לישון... פתאום שמעתי דלת נפתחת וידעתי שזה חייב להיות אורלנדו. "או... מצטער שאני מפריע..." זאת הפעם הראשונה ששמעתי אותו מדבר מאז שרקדתי עם אדם. הוא הסתובב לצאת... "אתה לא מפריע... " אמרתי לו, יותר רציתי לצעוק 'תדבר איתי אורלנדו! מה קרה לך היום? ' אבל אני אפילו לא מכירה אותו... הוא חייך, תפס כיסא והתיישב ליידי. במשך כמה דקות רק ישבנו ובהינו בשמים, כל אחד במחשבותיו. לבסוף נשמתי נשימה עמוקה ואמרתי "בא לך לספר לי מה קרה היום?" הוא הסתכל עליי במבט שואל.... "היית מאוד שקט.." הוספתי בתהייה. "פשוט, היו לי כמה דברים על הראש, שלא ידאיג אותך יותר מידי חמודה." הוא ענה. הרגשתי שהוא מתייחס אליי בגישה מתנשאת כמו אל ילדה קטנה . "טוב, " עניתי מרוגזת "אני הולכת לישון..." קמתי מהכיסא במהירות והלכתי לכיוון החדר שלי. פתאום הרגשתי יד תופסת אותי, היד שלו על הזרוע שלי הוא סובב אותי אליו בתנופה...
תודה רבה עת התגובות הנפלאות!!! תמשיכו להגיב!!! אני רוצה תגובות. חחחחחחחח..... אמממ אני ממש מקווה להמשיך בקרוב. תישארו עוד טיפ טיפ טיפ טיפה במתח!!! לאב יו!
