שיר שאימי נהגה לשיר לי בילדותי. לכן, אני לא זוכרת את כל המילים היו היה חתול גנב ליקק חמאה זלל חלב ופעם אל הכד נפל ראשו בפנים-זנבו אל על מאז קראו לו "החלבן" והוא נשאר תמיד לבן.
זה שיר שאמא שלי נהגה לדקלם לי: רוגז רוגז רוגז שרוי חתול ברוגז שרוי ברוגז על חבר על חתלתול אפור אחר על בים על בם על בימבולם ברו-רוגז על כולם והוא רוגז והוא כועס ולא יאבה להתפייס ולא אכל ולא שתה ולא תטי ולא תטה ורק שרוי ברוגז רוגז רוגז רוגז ורק בשביל שתבינו. אמא שלי לא סובלת חתולים. פשוט לא אוהבת אותם. אבל גידלה אותי עם כל השירים והדקלומים על חתולים אבל תמיד מרחמת עליהם ונותנת להם לאכול שאריות. לא יודעת מה קרה לי היום. נוסטלגיה