היות האדם לבדו

היות האדם לבדו

שאלה לחברי הפורום החשוב והחושב; בחור חרדי המלווה בנערה , היפרד ממנה? לא עושה איתה עבירות, שומר נגיעה... אבל בכ"ז זה לא חלק מבחינה דתית. נ.ב. השואל הינו חבר ותיק ומוכר בפורום זה, שהשתנק מכורח הסיבות.
 
תאמת שאין לי ניסיון בעניין כך-

שאני לא יכול להגיב.. כרגיל אני לא מגיב לשירשורים מסוג זה.. הפעם נפלט לי.. סליחה
 
שוב אתה?

אנו חרדים לא? (לא יודע מה איתך) ובתור חרדים מה שאמור להנחות אותנו זה הדת... כן גם בחיי הזוגיות... מה שאסור אסור... אפילו שיש תאוות.. יום מוצלח... ותפנים הא?
 
מי אמר שצריך להיפרד?

צריך להגיע להכרעה מהירה ככל האפשר! או שסוגרים על חיים יחד, חיי נישואין או שנפרדים! ולמה? אין אפוטרופוס לעריות. היום הוא נשמר, מחר עלול ליפול.
 
אם הם אינם

בקטע של להתחתן (שבשביל זה צריך ישוב הדעת וכיוון ברור) זה או להמשיך יחד, או להפרד, כעת פסוק את פסוקך!
 
ואם נראה לך שזה כן מתאים לחתונה אבל...

לא עכשיו (מכל סיבה שלא תהיה...) קח פסק זמן עד לתקופה שבה זה רלוונטי לנישואים בעז"ה... את התשובה ההזאת קיבלה חברה שלי עם מקרה דומה מרב גדול שהוא גם איש חינוך עצום מזה 40 שנה בציבור החרדי... ובכל מקרה תמיד עדיף לערב בזה גורם שלישי (רב או משהו..) הם יכולים לראות את התמונה הכללית ולהתעלות מעל לרגש דבר שלנו קשה לעשות בכזאת סיטואציה...
 
אם יש כיוון של חתונה אבל לא עכשיו, אז..

לא להפרד אלא לעשות פסק זמן עד שחתונה תהיה רלוונטית... מה ההשלכות של פרידה בעייניך?
 
כל עוד לא נפרדת

אינך מסוגלת להבין את עוצמת הכאב, אפשר להתאבד מדבר כזה! האם זה מוכרח? זה תלוי ברמת הפרום של המסכנ/ה?
 
מבחינת ההלכה זה מוכרח..

האמן לי שאני יודעת קצת מה עצמת הכאב, הייתי הכתף של חברתי כאשר היא בכתה ימים ע"ג ימים במשך שעות ארוכות, אבל גם היא מבינה שזה מה שטוב ונכון...
 
ראשית כל

זה תיאורטי ולא מעשי (אני אישית לא הייתי שומר נגיעה וגם לא...) לנתק רק מהחשש שזה יגיע? מה המקור לפסק שלך?!
 
למעלה