S i g u r R o s
New member
היום. 22.12.2005.
היום היו שמיים יפים, כחול עמוק בעיניים, עננים רחוקים, פזורים קמעא ולפתע גם צפופים. נעטפתי בנהיגה בשמיים רחבים, הסרתי גג, התמכרתי לאטמוספירת העיר הסואנת בביטים של בס ואימפקט צלילים פתוחים. קצת אפור היה שם, נוגה, עם המון נסיון חיים. כאילו החורף כאן בא חרוש קמטים, מביט מלמעלה על יושבי הארץ ואמתחתו רוחשת חכמת אדירים. הפקקים של תל אביב לרגע קומצו ונאלמו סביב, רק אני, האוויר החובק, היום שהיה, הערב שמחכה. נזכרתי בכחול העמוק של לוק בסון ואריק סרה מפליא בנעימים. חשבתי על ים אחר, רחוק, בתול, עם חול של זהב וחלומות ילדותיים. קפיצות מסלעים אימתניים, מים שוצפים בקצף החיים. קצת קר, העור סמרמר, ברווזי, תאבון בריא נפתח ממצולות של חשק ענקים.
היום היו שמיים יפים, כחול עמוק בעיניים, עננים רחוקים, פזורים קמעא ולפתע גם צפופים. נעטפתי בנהיגה בשמיים רחבים, הסרתי גג, התמכרתי לאטמוספירת העיר הסואנת בביטים של בס ואימפקט צלילים פתוחים. קצת אפור היה שם, נוגה, עם המון נסיון חיים. כאילו החורף כאן בא חרוש קמטים, מביט מלמעלה על יושבי הארץ ואמתחתו רוחשת חכמת אדירים. הפקקים של תל אביב לרגע קומצו ונאלמו סביב, רק אני, האוויר החובק, היום שהיה, הערב שמחכה. נזכרתי בכחול העמוק של לוק בסון ואריק סרה מפליא בנעימים. חשבתי על ים אחר, רחוק, בתול, עם חול של זהב וחלומות ילדותיים. קפיצות מסלעים אימתניים, מים שוצפים בקצף החיים. קצת קר, העור סמרמר, ברווזי, תאבון בריא נפתח ממצולות של חשק ענקים.