רבים הסיפורים על נפשות תאומות האם למישהו ממכם היתה כזו?מעניין אותי לדעת ואיך זה להרגיש את זה בנוסף איך זה להתגרש מנפש תאומה?מה אתם אומרים?אגב אני עם אישתי מעולם לא הרגשתי שהיא נפשי התאומה ולמרות שזו הייתה משאלת ליבי ואני מאמין שרבים רוצים אותה אך מתפשרים ומתחתנים כמוני למשל!
התאומה שלי. לאחרונה דיברנו אתמול בערב. היא פשוט לא יודעת מה היא רוצה מעצמה ומהחיים. אנחנו מכירים 4.5 שני וגרנו שנתיים ביחד עד שנה שעברה. עכשיו שכנים במרחק 3 דקות הליכה.הילדים רוצים להיפגש ושואלים למה הפסקנו.ואפילו רוצים לחזור לגור ביחד. והיא לא יודעת. היינו ביחד בקיץ היה כ"כ טוב וכמו שהילדים אומרים "רומנטינקה". מעולם לא רבנו או התווכחנו. אין לי מושג מה היא רוצה מהחיים או מעצמה וגם היא כנראה לא. אנחנו חושבים ועשים דברים בסינכרון שלא יתואר. שימו אותנו על אי בודד ולא נריב, נשרוד הכל. נפשות תאומות בלב ובגוף. אבל היא לא יודעת. כשרע לך התה יודע ומתרחק. כשטוב לך אתה אומר משהו בטח לא בסדר ומחפש איפה יכול להיות רע. נכון קרה ודברים שעשתה ואמרה פגעו ואפילו מאוד. אבל לא מוותרים על נפש תאומה. אז פותחים שוב את הדלת ושוב ושוב. כמה אפשר. נשברתי וסגרתי את הדלת. אני לא מטורף. אומרים שטרוף זה לעשות את אותו נסיון כמה פעמים ולצפות לתוצאה אחרת. סטרז - מי שרוצה להיות איתך יעשה כל מאמץ לכך.
נכון עפרה יש יותר נשים ואנחנו שמחים אבל יש לנו גם חשבון עצוב ואני אספר לך למה ל30 אחוז יש תמיד כאבי ראש ועוד 30 אחוז פמינסטיות וקצת לסביות עוד 30 אחוז תופסות תחת וחושבות שמחכים רק להם אז נשארנו עים 10 אחוז בנות ל60 אחוז גברים ופה העסק מסתבך הבנת מאמי אז יהיה בסדר
אים הבנת מצויין מאמי אז אני שמח נורא תכתבי לי לאי מייל אים את לא מבינה ואני תמיד ישמח לעזור לך נכון שאני לא שחצן חחחחחחחחחח עפרלה את חמודה ורגישה האי מייל שלי הוא [email protected] הכינוי שלי הוא סקורפיון ואני עקרב נחמד אז ביי בנתיים