היום שאחרי

היום שאחרי

היי לכולם,
אני גרושה טרייה מאוד טרייה ישר מהניילונים.... מאתמול. לא אין צורך לרחם חלילה, חיכיתי לזה הרבה כמעט שנה של פרידות ויותר בנפרד מאשר ביחד.
כל התקופה הזו דמיינתי רק דבר אחד את יום הגט אפילו טבלת ייאוש עצמית הייתה לי. היו לילות של כמיהה על היום הזה שיגיע.
אבל עם כל האושר המדהים שעטף אותי הבנתי שהרבה תוכניות ליום של אחרי אין פשוט הכל חלק מה שנקרא "טאבו לה-ראסה"
יש לי ילדה קטנה, עברנו למקום חדש אבל למרות הכל, היו לי פנטזיות שאני אמשיך מיד וכדומה ופתאום שום דבר לא לחוץ הכל כזה ריק.
אז מה עושים ביום שאחרי (בתקופה שאחרי) אשמח לעצות איך למעשה ממשיכים הלאה.
חשוב לציין שרגשית אני גרושה מזמן ככה שאין לי מה להתמודד או להתאבל על הבחור חלילה וחס.
תודה
 
זה טבעו של האדם

אנחנו מחכים כל חיינו לאירועים אבל האירועים לא מביאים אושר או מלאות:
כשנקבל תעודת בגרות
כשנגיע לצבא
כשנסיים את הצבא
כשנתחתן
כשנתגרש
כשנקנה דירה
כשנפרוש לפנסיה

החיים לא בנויים מאירועים, הם בנויים מאיתנו, ממה שיש לנו בפנים, מהתוכן הפנימי שלנו, הקשר שלנו עם בני הזוג, הילדים והחברים שלנו, הסיפוק שלנו מהעבודה. כאלה
החיים שלך לא התחילו מהגירושין, הם התחילו כאשר באת לעולם
תהני מהם
תבני אותם
 

צליל37

New member
מה עושים?

תלוי זה עניין אישי.
לעשות מה שאת מרגישה.
אחרי הגט שכה ייחלתי לו והתפללתי לו הרגשתי ריקנות תהומית פתאום לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ועם החלל הזה.
הרגשתי שאני צריכה לשמח את עצמי וקניתי לעצמי תכשיט יפה והלכתי לכותל להתפלל ולהגיד תודה לך ה'.

תודה.
שהתגרשנו יפה כמו שהתחתנו יפה.
כי כך רציתי שזה יהיה יפה והרמוני וכך זה בדיוק היה.
שזה לא היה מובן מאליו כי קדמו לגט מלחמות עולם עקובות מדם ולבסוף הוא התרצה להתגרש ממני לא משנה שאחרי הגט התחילו מלחמות שנמשכו כמעט עד עצם היום הזה.
מה שאומר שכשיש ילדים משותפים תמיד הדרכים יהיו צלובים זה בזה.
 

צליל37

New member
בואי נפרד

שיר מרגש ועדין
בואי נפרד/ חמי רודנר

הלוואי שאצליח לעלות את השיר עכשיו לפורום.
 

Prince315

New member
כדי לעשות שינוי

אמיתי...

לא מספיק לעשות כמה צעדים מהירים.
עכשיו תלמדי לקבל את מה שכל יום הכין עבורך.

זו בדיוק שיחה שהיתה לי עם חברה השבוע.
שוחחנו על הדינמיקה של החיים מהיום שהתגרשנו.
אני יכולה לומר שהיו לי ימים (בקרים) שהייתי פורצת בצחוק איך שהייתי פוקחת את עיניי.
רק מהמחשבה של "מה יהיה היום".

היו תקופות שמאוד התגעגעתי לנישואין שלי,
למרות הכל,
כי שם ידעתי מה יהיה, מה יקרה, מה ארגיש.
מתי לשלוף מנגנוני הגנה, מתי להכנע...:))

לכל תקופה והחוויות שלה.
תסכמי עם עצמך שתקבלי כל בוקר בחיוך..
תלמדי משהו...
ותצפי לטוב ביותר.
 

drorbar19

New member
זה ממש לא

"טאבו לה-ראסה"
אבל לא משנה.

מה בדיוק את שואלת?
ולמה שפשוט לא תגידי את האמת, זה הרבה יותר נחמד וקל.
 

ye44

New member
פנטזיה

זאת רק גלידה של שטראוס
את והגורל שלך,תצאי לדייטים תכירי שוב גברים שיבטיחו הבטחות ויתנו לך תחושה שאת


ולפעמים שוב תחטפי וולה על הניסו קפילוטו בטדי

ויש סיכוי שלא תמצאי אף אחד עוד 20 שנה החוכמה לאחר

הגירושין להכין את עצמנו נפשית לכל סיטואציה ובעיקר לתרגל את
עצמנו לחיות לבד
 
מבחינה לוגית, ליום שאחרי אין משמעות

כיוון שהוא כהר "קרה" ובלתי ניתן לשנות.
את צריכה לחשוב על היום שלפני, שיבוא, שם יש תקווה
ועכשיו, תכלס - מה את רוצה בכלל?
תגדירי ואז נמשיך
 
מה אני רוצה...

האמת זה יוצר כגודל הציפייה כך גודל האכזבה...
חיכתי ליום הגט שנה ארוכה נצח ומן הסתם דמיינתי איך אני יוצאת לחגוג אותו וממשיכה הלאה "מהר" ובמבחן המציאות לא חגגתי לא התאפשר בכל זאת יש עבודה להחזיק וזה שאני התגרשתי לא הופך את חברותיי לכאלו... ופתאום אין את הלחץ של להמשיך הלאה
פשוט סתם הרגשה של ריקנות שמחכה להתמלא בציפיות חדשות
 

lame

New member
מקווה בשבילך ומציעה לך

קודם כל להקדיש כמה חודשים לילדה, שתעבור את התקופה עם הרבה תמיכה ואוזן קשבת מאמא.
אחר כך לאט לאט להתחיל להיכנס לאתרי היכרויות או לעדכן חברים שללא תתנגדי לפרק ב' ולנסות להכיר מישהו...
המון הצלחה
 
למעלה