ב-בי"ס במעלות.. אז ב-1974, עשיתי הגרלה עם אחד האחים שלי על מי מאיתנו יזכה להחזיק בממגרתו את גזיר העיתון של ההורים (הוא זכה ומידי פעם ניגשתי אליו שיתן לי להביט בתמונות) אני זוכרת את התמונות ב שורות-שורות הילדים שהיו אז מבוגרים ממני (אני בכיתה ד´) ובמיוחד אהבנו להביט ב-תמונתה של אילנה שדחפה את רותי חברתה (פתאם כבר אינני בטוחה בשמות?) לקפוץ מהחלון.. והיא עצמה לא הספיקה ונרצחה.. ולא היה זה אלא סיפור של גבורה שסיפרנו ביננו בשקט ובדמע ובבית הקברות הישן של צפת בתחתית המדרון, חלקה מגודרת (במחחם קטן ורבוע) לאלו הנערים שיצאו לטייל 15.5.1974
אז ב-תשלד, כג באייר הטבח במעלות הזכרון נבדק: אילנה נאמן בת 17, דירבנה את אחותה רונית (ולא רותי כפי שטעיתי לזכור) -לקפוץ ולהנצל... המבוגרים של אז וגם אני הילדה נזכור שהמחבלים לא בחלו לרסס בכדורים וברימונים גם את אלו שניסו להתכנס אל הקיר חסר המגן וגם את הנערות והנערים הקופצים מגבהם הרב של חלונות המבנה ובעודם באויר ..אחי ואני אהבנו להביט בתמונת הפנים הזכה של הגיבורה "שלנו" אילנה שהייתה בעיננו יפיפיה בגוונים חומים ועד היום אור עיניה , טובה ומגלש שיערה ניבט אלי ממעמקי הזכרון שב"שחור-לבן" ואולי זה לא זכרון - אלא פשוט חזרה לאז.. ואולי אז החלו החלומות של חדירת מחבלים ואיך אני מצילה את חברי/אחי/הורי (לי אף פעם לא קורה דבר -רק איך אני מצילה) ועד היום החלומות הללו..
שמעתי היום חבר פרלמנט פלסטיני. מוכן להסתפק ב-75 אחוז מהגדה. ברק הציע 95 אחוז. ערפאת לא הסכים. מה זה הסכם הגיוני כזה, כאשר אפשר לרצוח, עוד כמה מאות אנשים, תמימים ? ברצח, הם תמיד היו "גבורים"
...המו"מ לשחרורו "התפוצץ"?...מי לא רצה להיות "פראייר" ולהראות לצד השני שהוא מוותר?...הרי האינטרס שלהם היה להחליף את רון ארד... לדעתי היה כאן מחדל חמור בטיפול בפרשה... או שלחלופין, שידע כל לוחם, היוצא למשימה, מראש ויובהר חד וחלק-הלוחם הוא לא בר החלפה, אם יוחלף זה רק במקרה אבל זאת לא הגישה של עמנו ללוחמנו...