הסיפור הרבה יותר מסובך...
מדובר בסיפור גבורה לכל דבר ועניין. פיינשטיין וברזאני נשפטו למוות, הם הצליחו להבריח רימון לכלא (בתוך תפוז) על מנת לפוצץ את התליינים בדרך לגרדום ובכך לנקום. כל הלילה לפני ההוצאה להורג ישב איתם בתא הנידונים למוות רב מסוים (ברח לי שמו) וחיזק אותם לקראת ההוצאה להורג, התיכנון היה שהרב (שלא ידע על הרימון) יעזוב לקראת הבוקר ובשעת ההוצאה להורג הוא יהיה רחוק מפיינשטיין וברזאני, אך הרב הפתיע לרעה בכך שאמר שהוא יצעד איתם אל הגרדום... פיינשטיין וברזאני ניסו לשכנע אותו לא לבוא אבל הוא התעקש להגיע. כמובן שהם לא רצו לפגוע ברב ובאקט מעורר הערצה הם התחבקו והפעילו את הרימון וכך נהרגו שניהם, לפני הוצאתם להורג. הסיפור הזה די מפורסם, אך הוא זכה להתפרסם שוב בבחירות 81'. באותם בחירות דודו טופז, נאם נאום נגד בוחרי הליכוד הספרדים, הוא קרא להם "צ'חצ'חים שבמקרה הטוב ש"ג, כולם נמצאים במצודת זאב.. פה (בכנס העבודה) נמצאים מפקדי הסיירות והיחידות המיוחדות". יום אחרי זה, בדיוק באותו המקום, התקיימה עצרת בחירות של הליכוד, בגין עלה ונאם את נאום חייו, נאום הצ'חצ'חים (אומרים שבזכות אותו הנאום הוא ניצח בסופו של דבר את מערכת הבחירות של 81' "אמש בכיכר הזאת עמד שחקן צעיר, מה שמו? דודו? דודו, טו פז, דודו טופז, כאן הוא אמר את הדברים הבאים, עכשיו דממה, שלא נשמע זבוב, דממה מוחלטת, שמעו, דודו טופז, באוזני מאה אלף אנשי המערך, הוא אומר את הדברים הבאים: "הטשחטשחים, הם במצודת זאב, הם בקושי שין גימלים... כאן...נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות". אודה ואתוודה לפניכם, עד הבוקר לא שמעתי את המלה ´´טשחטשחים´´ ולא ידעתי מה פירושה. במחתרת, בימי תנועת המרי, שאל אותי גלילי, אחרי התייעצות עם נתן ילין מור, זכרונו לברכה, מטעם הלח´´י, כשתכננו יחד פעולות נגד השלטון הבריטי, ואמר לי כהאי לישנא, גלילי, אמר לי: איך אתם פתרתם את הבעיה של עדות המזרח באצ"ל? ואני מסתכל בו בתמיהה, ואומר לו, ישראל, מה אתה שואל? איזו בעיה? והוא אומר: נו, אינך יודע, לא שמעת? הבעיה של עדות המזרח. אז אני אומר לו: איזו בעיה? אין לנו! כולנו אחים, כולנו יהודים, כולנו שווים, כולנו! ... מפקד הגדול במחוזות — תימני! עוזי היה ספרדי. גידי, שעשה את הפעולה ההיסטורית של מלון המלך דויד היה ספרדי. הממונה על כל האסירים בלטרון היה תימני וכל הבחורים שלנו עמדו דום לפניו! איזו בעיה? אין לנו! כולנו יהודים! כולנו אחים! כולנו לוחמים! אבל שמעו, כאשר אותו, מה שמו, דו דו טו פז, אמר את האיוולת, את דברי ההבל ורעות הרוח שלו, כל הקהל שעמד אמש פה, הריע. עכשיו אני אספר לדודו טופז, למי הוא התכוון. בני עדות המזרח שלנו, היו לוחמים גיבורים, גם במחתרת, יש ביניהם עולי גרדום, אשר עד הרגע האחרון לחייהם שרו את שיר התקווה, והפליאו עולם ומלואו בגבורתם המופתית. והם הלכו לבתי סוהר, למחנות ריכוז, הם נלחמו ולא נשברו, הם זעקו בפני השופטים הבריטיים את המלים: אנחנו לא מכירים כלל בשלטונכם. עליהם להסתלק מכאן מארץ ישראל! פיינשטיין היה ממוצא אירופאי, איך קוראים לזה, אשכנאזי. משה ברזני היה ספרדי מעיראק. בלילה לאחר שנידונו למוות, והיו צריכים בבוקר בבוקר להוריד אותם מן התליה, והרב היה איש זקן הוא אמר שיבוא להוריד אותם, ולא רצו לפגוע ברב, הם פתחו בלבותיהם רימון יד: לחמו! אשכנזים? עיראקים? יהודים! אחים! לוחמים! היעמוד כל שחקן שכיר של המערך ויתעלל ויחלל את השם? בני עדות המזרח הם מטובי הלוחמים של צה"ל, הם יחד עם אריק שרון חצו את תעלת סואץ ועברו לצד השני. הוא פקד עליהם, מטובי הלוחמים בישראל! ועתה נגיד בפני עם ועדה ובפני הקהל הפרוע של המערך המשמיע תרועות, איך אמר שם? טשחטשחים, טשחטשחים, כך הוא קורא להם, "הטשחטשחים הם רק ראויים להיות שין גימלים", מה זה שין גימל? שוטר גדודי, נכון? זה כמו ג´ובניקים? ג´ובניקים לא נלחמים בכלל. כן! חילול השם! וכל הקהל הריע, והיכן הייתה הגברת שושנה ארבלי? העומדת במקום השני ברשימת המערך, והיכן היו האחרים? למה לא עזבו מתוך מחאה את האסיפה הזאת? עדיין איש לא חילל את השם במידה כזו, עדיין איש לא פגע בכבודו של שבט שלם בישראל, כמו שהמערך פגע אמש במקום הזה. מה שאני מבקש מכם הוא, מחר, מן הבוקר ועד הערב, ערכו מפעל שיחות טלפוניות. מה שצריך, שחשוב הוא לעשות, זה לטלפן לכל מכריכם בירושלים ובחיפה ובראשון לציון ובנס ציונה, וברחובות ובבאר שבע. רק תספרו להם מה שאמר פה דודו טופז, כל העם בישראל חייב לדעת את זאת, משפט אחד בסך הכל: "הטשחטשחים כולם במצודת זאב". אשרינו שהם במצודת זאב...