היום לפני 5 שנים..

meytall0

New member
היום לפני 5 שנים..

מוצאי יום העצמאות, סקירה ראשונה, שבוע 17. השמיים נופלים, שוב. שבועיים קודם לכן הרופא התחיל את הסקירה ואמר שהוא לא רואה טוב, ולכן היא נדחתה בשבועיים. אני כבר הרגשתי שמשהו לא בסדר.
במוצאי יום העצמאות הוא ביצע את הסקירה ובלב כבד כבד אמר לי שיש בעיה ושהמצב לא טוב. ואפילו ענה בכנות לשאלתי אם יש סיכוי להמשיך את ההריון- שלא משום שראה מומים קשים.
הריון יקר שנה וחצי אחרי לידה שקטה בשבוע 37..
שבועיים בדיוק של טלטלה נפשית, של ריצות, בדיקות ופגישות עם טובי הרופאים ברחבי הארץ שקבעו שהמומים קשים ואין מנוס מהפסקת הריון, שבוצעה בגרידה 3 ימים אחרי ל"ג עומר.
תינוקת שלי, זוכרת אותך, והשבועיים הקרובים כבדים לי מאוד.
וחברות ותיקות, לא אשכח לכן את התמיכה והחיבוקים והעזרה שהגשתן לי אז, ובזכותכן הכל עבר ב"קלות" יחסית.

מיטל
 

shoosh101

New member
שולחת המון חיבוקים

לא יודעת אם לאחל שהימים הקרובים יעברו ב"קלות" כי נראה לי שטוב יותר לפרוק החוצה מאשר לשמור את המועקה בפנים.
זוכרת איתך יקירה
 

puchula

New member


לא פשוט לך, זה בטוח...
חיבוקים חמים
מעריצה אותך על ההתמודדות הכח ובעיקר על היכולת להישאר מחוברת, לזכור ולתת לעצמך להרגיש. זה לא מובן מאליו.
את אישה חזקה ואמיצה ואני אוהבת אותך!
 
זוכרת כל כך את הימים הארורים ההם


חמש שנים. לא מעט זמן.
זוכרת בכאב את הימים ההם ושמחה איתך על הימים הללו, בהווה חייך.
 


הזמן רץ ועדין זה מרגיש כאילו זה היה הרגע.
אומנם ראיתי את ההודעה באיחור רב אבל רק מזכירה לך
שאני זוכרת מחבקת ואוהבת מלא
 
למעלה