היום לפני 30 שנה
הרדיו לא אמר כלום הטלויזיה בשחור לבן ממשיכה לשיר ההכנות לכיפור בעיצומן מנחם רוזנמן ז"ל עוד חי בוא גר מעלי מנהל דו שיח קולני עם נורמה אשתו מריב התינוקת במיטה. העיתונים מגיעים,אין רמז על הסערה המתקרבת,אמא שולחת קוסקוס "מנהג"אורי ונלי מביאים את שלומית התינוקת מיכל ביתי "זוחלת"מקפצת על אחוריה זחילה מדהימה אורי אוהב לראות אותה זוחלת כך! הוא מריע לה כולו אושר הנשים עסוקות בהכנות אחרונות. הבית כולו 36 ממ"ר "הצעירות חוגגת בכל, הערב רד, המתפללים לבתי הכנסת ממהרים, יום "הדין"התנועה שבתה אין שידורים: לא רדיו ולא טלויזיה מכונית צבאית עוברת, קריאות כיפור,כיפור מונית עם שלט בשרות הצבא חולפת שקט מתחילות שמועות:גייסו את.. וגם את.... הרחובות מתרוקנים בבית מנסים לשמוע משהוא ברדיו הדומם ובטלויזיה עלי מרצד שלג לבן חיים בא הוא גר ממול:אני מ"פ בשריון למה לא קוראים לי? מחליטים לצאת וליד המזורים(היום שם הסנטר) מכוניות מכל סוג חוצות בדהרה העולם שקט יש מתח, יש שמועות ,אין מידע. במשך הלילה נשלפים ממיטותהם חיילי המילואים בוקר ,כולם בבתי הכנסת.מכונית פה מכונית שם, מחזה חריג מנסים את קול ירדן את B.B.C דממה אין שום מידע ו"השמועות"מגייסים את מוטי.הוא מחפש את הנעליים מחליטים להכין את הפק"ל ממול בני עטוף בטלית (כן זה מהמועצה) תגיד שגוייסתי. מציעים לא סנדוויצ הוא מסרב נשאר בצום עד יום שני יסתבר מאוחר יותר .בבתי הכנסת מתח הם מתרוקנים הצעירים נשלפים אחד אחד. משה בן יקר במילואים בקו בר לב גם חטב משרת שם כסדיר. הערב רד. צפירה אזעקה מפלחת את הדממה כן , זה התחיל ועד היום 30 שנה חלפו כלום לא חזר לתיקונו הם חזרו בארונות השתקעו בלוד שכה אהבו עד קץ הדורות ומידי שנה ולפעמים יותר אנו הנותרים פוסעים בין בתיהם השקועים באדמה התינוקות גדלו והביאו ילדים:מיכל,שלומית,מרב,ועוד והם נשארו צעירים לנצח והיום כולנו נקדיש מעט,נתיחחד איתם,נדליק נר לזכרם הם היו הנעורים שלנו חלק מאיתנו קבור איתם ת.נ.צ.ב.ה. אמן
הרדיו לא אמר כלום הטלויזיה בשחור לבן ממשיכה לשיר ההכנות לכיפור בעיצומן מנחם רוזנמן ז"ל עוד חי בוא גר מעלי מנהל דו שיח קולני עם נורמה אשתו מריב התינוקת במיטה. העיתונים מגיעים,אין רמז על הסערה המתקרבת,אמא שולחת קוסקוס "מנהג"אורי ונלי מביאים את שלומית התינוקת מיכל ביתי "זוחלת"מקפצת על אחוריה זחילה מדהימה אורי אוהב לראות אותה זוחלת כך! הוא מריע לה כולו אושר הנשים עסוקות בהכנות אחרונות. הבית כולו 36 ממ"ר "הצעירות חוגגת בכל, הערב רד, המתפללים לבתי הכנסת ממהרים, יום "הדין"התנועה שבתה אין שידורים: לא רדיו ולא טלויזיה מכונית צבאית עוברת, קריאות כיפור,כיפור מונית עם שלט בשרות הצבא חולפת שקט מתחילות שמועות:גייסו את.. וגם את.... הרחובות מתרוקנים בבית מנסים לשמוע משהוא ברדיו הדומם ובטלויזיה עלי מרצד שלג לבן חיים בא הוא גר ממול:אני מ"פ בשריון למה לא קוראים לי? מחליטים לצאת וליד המזורים(היום שם הסנטר) מכוניות מכל סוג חוצות בדהרה העולם שקט יש מתח, יש שמועות ,אין מידע. במשך הלילה נשלפים ממיטותהם חיילי המילואים בוקר ,כולם בבתי הכנסת.מכונית פה מכונית שם, מחזה חריג מנסים את קול ירדן את B.B.C דממה אין שום מידע ו"השמועות"מגייסים את מוטי.הוא מחפש את הנעליים מחליטים להכין את הפק"ל ממול בני עטוף בטלית (כן זה מהמועצה) תגיד שגוייסתי. מציעים לא סנדוויצ הוא מסרב נשאר בצום עד יום שני יסתבר מאוחר יותר .בבתי הכנסת מתח הם מתרוקנים הצעירים נשלפים אחד אחד. משה בן יקר במילואים בקו בר לב גם חטב משרת שם כסדיר. הערב רד. צפירה אזעקה מפלחת את הדממה כן , זה התחיל ועד היום 30 שנה חלפו כלום לא חזר לתיקונו הם חזרו בארונות השתקעו בלוד שכה אהבו עד קץ הדורות ומידי שנה ולפעמים יותר אנו הנותרים פוסעים בין בתיהם השקועים באדמה התינוקות גדלו והביאו ילדים:מיכל,שלומית,מרב,ועוד והם נשארו צעירים לנצח והיום כולנו נקדיש מעט,נתיחחד איתם,נדליק נר לזכרם הם היו הנעורים שלנו חלק מאיתנו קבור איתם ת.נ.צ.ב.ה. אמן