היום לפני שנה
נפגשנו. הכרנו דרך הפורום. אני הייתי כותבת קבועה, והרבה – בעיקר על בליינדייטים, אכזבות, ועל האבא התימני (והמקסים) שלי הוא היה כותב קבוע – קצר וענייני. מידי שישי היה כותב מתכון לשבת מידי פעם היה כותב הודעה שכותרתה "דבר תורה" – שאני לא התאמצתי אפילו לקרוא, אבל עשה עלי את הרושם שמדובר ב"דוס", כשבסופו של דבר התברר שהוא כתב בדיחה… הוא פנה אלי באי-מייל. כן, הוא פנה ראשון במקביל פנה אלי עוד מישהו. גם כן מהפורום. התכתבתי עם שניהם. שניהם השאירו מספר טלפון דיברתי איתו – לא נשמע משהו דיברתי עם השני – נשמע עוד יותר גרוע חזרתי אליו. דיברנו. התכתבנו. נסעתי לחו"ל (רק לשבוע) חזרתי. דיברנו. יצאתי עם השני - היה זוועה. דיברנו קבענו להיפגש. לא לפני שהגדרנו בפירוש שזה לא "דייט" אלא רק לשתות קפה… הוא בא. רכב חדש אמנם, אבל קטן הגיע עם סנדלים ילד טוב ירושלים ושפתיים מדהימות. הערב היה בסדר. ישבנו במקום בסדר. אוכל טעים, מבחר מצומצם ומנות קטנות. שתיתי שייק מנגו אני זוכרת ששאלתי את עצמי: ואם זה לא היה דייט? והאם אני מצטערת שזה לא דייט? ופטרתי את עצמי בתשובה שהוא ממילא לא הסוג שלי. שקט מידי מרובע מידי אבל השפתיים שלו באמת יפות. בעצם גם האף. בדרך לאוטו התמקדתי בסנדלים שלו. אף פעם לא אהבתי בחורים עם סנדלי שורש (זה בסדר, היום כבר התרגלתי) למחרת הוא שלח לי מייל בזו הלשון: "בואי נגיד שאם אתמול זה היה דייט, זה היה דייט מוצלח" עניתי לו משהו בנוסח: "בוא נגיד שאם אתמול זה היה דייט, הייתי שורפת אותך – מה זה לא להתקשר למחרת???" אז בדיוק עמדתי לפני מבחן שלמדתי אליו במשך עשרה חודשים. הייתי די הרבה בבית מול המחשב התכתבנו קצת – קצת בפורום, קצת במייל. דיברנו גם קצת עוד פעם או פעמיים יצאנו לקפה – לפני המבחן להתרעננות, או אחרי המבחן, להתרעננות בפגישה השלישית הבאתי לו לראות תמונות שלי בשיער ארוך, כדי לדעת את דעתו איך יותר יפה לי – כשבעצם רציתי להראות לו – הנה התמונות הכי יפות והכי מוצלחות שלי, ומה אתה אומר??? לא אלאה אתכם בהמשך הסיפור, בפרטי ההתאהבות, באותה הפעם שהרגשתי שבא לי לחבק אותו, ובאיך שעד היום אני לא יודעת לשים את האצבע ולהגיד, הנה כאן, כאן בדיוק ידעתי שאני רוצה אותו. כבעל. והכל כתוב והכל מתועד ימים שבהם שאלתי את עצמי "AM I FALLING IN LOVE"??? ימים שכתבתי – חמוד המחץ ימים שהרגיז אותי – והיו רק 2 כאלו שאלות ששאלתי את עצמי – האם הוא קומצון? (הוא לא!!!!!) ועוד כהנה וכהנה… מה ששמתי לב היום זה שנפגשנו לראשונה ב- 25.8 והתחתנו ב- 28.5 מן משחק מספרים שכזה. ואולי זה לא משחק ואולי זה הגורל??? מל.
נפגשנו. הכרנו דרך הפורום. אני הייתי כותבת קבועה, והרבה – בעיקר על בליינדייטים, אכזבות, ועל האבא התימני (והמקסים) שלי הוא היה כותב קבוע – קצר וענייני. מידי שישי היה כותב מתכון לשבת מידי פעם היה כותב הודעה שכותרתה "דבר תורה" – שאני לא התאמצתי אפילו לקרוא, אבל עשה עלי את הרושם שמדובר ב"דוס", כשבסופו של דבר התברר שהוא כתב בדיחה… הוא פנה אלי באי-מייל. כן, הוא פנה ראשון במקביל פנה אלי עוד מישהו. גם כן מהפורום. התכתבתי עם שניהם. שניהם השאירו מספר טלפון דיברתי איתו – לא נשמע משהו דיברתי עם השני – נשמע עוד יותר גרוע חזרתי אליו. דיברנו. התכתבנו. נסעתי לחו"ל (רק לשבוע) חזרתי. דיברנו. יצאתי עם השני - היה זוועה. דיברנו קבענו להיפגש. לא לפני שהגדרנו בפירוש שזה לא "דייט" אלא רק לשתות קפה… הוא בא. רכב חדש אמנם, אבל קטן הגיע עם סנדלים ילד טוב ירושלים ושפתיים מדהימות. הערב היה בסדר. ישבנו במקום בסדר. אוכל טעים, מבחר מצומצם ומנות קטנות. שתיתי שייק מנגו אני זוכרת ששאלתי את עצמי: ואם זה לא היה דייט? והאם אני מצטערת שזה לא דייט? ופטרתי את עצמי בתשובה שהוא ממילא לא הסוג שלי. שקט מידי מרובע מידי אבל השפתיים שלו באמת יפות. בעצם גם האף. בדרך לאוטו התמקדתי בסנדלים שלו. אף פעם לא אהבתי בחורים עם סנדלי שורש (זה בסדר, היום כבר התרגלתי) למחרת הוא שלח לי מייל בזו הלשון: "בואי נגיד שאם אתמול זה היה דייט, זה היה דייט מוצלח" עניתי לו משהו בנוסח: "בוא נגיד שאם אתמול זה היה דייט, הייתי שורפת אותך – מה זה לא להתקשר למחרת???" אז בדיוק עמדתי לפני מבחן שלמדתי אליו במשך עשרה חודשים. הייתי די הרבה בבית מול המחשב התכתבנו קצת – קצת בפורום, קצת במייל. דיברנו גם קצת עוד פעם או פעמיים יצאנו לקפה – לפני המבחן להתרעננות, או אחרי המבחן, להתרעננות בפגישה השלישית הבאתי לו לראות תמונות שלי בשיער ארוך, כדי לדעת את דעתו איך יותר יפה לי – כשבעצם רציתי להראות לו – הנה התמונות הכי יפות והכי מוצלחות שלי, ומה אתה אומר??? לא אלאה אתכם בהמשך הסיפור, בפרטי ההתאהבות, באותה הפעם שהרגשתי שבא לי לחבק אותו, ובאיך שעד היום אני לא יודעת לשים את האצבע ולהגיד, הנה כאן, כאן בדיוק ידעתי שאני רוצה אותו. כבעל. והכל כתוב והכל מתועד ימים שבהם שאלתי את עצמי "AM I FALLING IN LOVE"??? ימים שכתבתי – חמוד המחץ ימים שהרגיז אותי – והיו רק 2 כאלו שאלות ששאלתי את עצמי – האם הוא קומצון? (הוא לא!!!!!) ועוד כהנה וכהנה… מה ששמתי לב היום זה שנפגשנו לראשונה ב- 25.8 והתחתנו ב- 28.5 מן משחק מספרים שכזה. ואולי זה לא משחק ואולי זה הגורל??? מל.