היום כתבתי שיר

[פרי מגדים]

היום כתבתי שיר

היום כתבתי שיר במוחי,
בעת יקיצתי בבוקר
כשהמוח עוד נקי
מהבלי היום.

השיר הולך ונכתב
ואני משפר אותו והולך
עד שהשיר שואל אותי:
לאן אני הולך
בטרם לכל האנחות אלך...?

ואני שבסופו של דבר לא רוצה במותו
אלא לתת לו חיים אני רוצה,
אומר לעצמי:
לך מהר להכתיבו בטרם הולכו
בטרם יתפזרו מילותיו
ולא יאספו עוד...

ועוד לא מספיק לעלות רגש ההחמצה
ואני נשאל בתוכי: מדוע זה כל כך חשוב לך
לכתוב את השיר בפיזי
אחרי שכתבת אותו ברוח
שהרי כל הפיזי סופו לאבדון
ושירך נכתב בספר של הרוח..

ןבכל זאת אני מרגיש החמצה
בשבילכם קוראי היקרים והאהובים.

ועוד גירסה למה שהרגשתי:
ואז אני צוחק לעצמי:
אתה הקורא של השיר (שכתבת)
למה אתה צריך
עוד קוראים?

בבקשה תענו לי על כך
קוראָי היקרים,
משום שישירי כבר אבד לי
ולא זכיתי בקריאתכם
אז לפחות אתחלק איתכם
באכזבה.
שלכם לתמיד,
פרי מגדים

 

[תפו ופוזה]

כאשר השיר גם בפיזי

ולא רק ברוח - יש את האופציה לחלק אותו עם אנשים נוספים, כפי שנכתב.
מאפשר להם לגעת, להיות, להרגיש ואז להפנים אותו בדרכם.

כך בכל אופן חשתי אני כשקראתי אותך.

תודה

 

[אור ואהבה תמיד]

שיר לנפש..

זו השירה האמיתית.

ולא השירים שמונצחים בספ רים.

השירים שבלב הם הזוכים האמיתיים

ולך פרי יקר, הצלחתה להעביר בי את תחושת השיר באוויר.

דרך הלב הצלחתי לקרוא אותך ביין השורות.

חזק ואמץ אור

 

[תפו ופוזה]

אני לא בטוחה

שהשירים בספרים פחות ראויים
כל שיר וכל ספר לגופו.

יש לי בספריה ספרי שירה שגדלתי לאורם ואני מחזיקה בהם ושבה אליהם באהבה.

 

[אור ואהבה תמיד]

ברור תפו

רציתי סך הכל לחזק את פרי
שלא מש נה שהשיר לא ניכתב

גם כשהוא שמור ב לב זה הכי בסדר

אור

 

[תפו ופוזה]

 

[רונית 1411]

פרי אהוב יקר בדיוק חשבתי עליך

השיר גם הוא סוג של מסר,
סוג של תקשור,
ואינו מגיע רק בשביל האדם הפרטי,
מטרתו להשמיע את עצמו,
לתת ללבבות לגעת בו,
להרגיש אותו
לחוות איתו חוויות,
להבין דרכו תהליכים או קשיים של עצמם
ושל הבריאה,
תחשוב על כל השירים הנפלאים
שנכתבו
לו הכותב היה שומר אותם לעצמו
איך היינו נשכרים? מתפעמים,
לומדים?