היום יום קשה...

[מיקימק]

היום יום קשה...

יש לי ימים שאיכשהו אני מעבירה אותם בסבבה. באמת שאני לא בוכה על מר גורלי ואומרת לעצמי שזה המצב ועם זה צריך להסתדר. אבל יש ימים, כמו היום, שהמציאות "יושבת" עלי בכל כובד משקלה ומה שבא לי לעשות זה פשוט להשאר במיטה ולבכות. והיום פשוט מהרגע שקמתי אני עם דמעות בעיניים, אני פשוט כל כך מתגעגעת אליה...

 

[gitta]

מיקימק, קבלי את המצב כמו שהוא

הגעגוע הבלתי פוסק מצטבר, וזה טבעי שההצטברות תגרום לכך שיהיו לך גם ימים כאלה. אל תילחמי במה שקורה לך. קבלי את זה כתופעה טבעית ותלכי עם מה שהגוף והנפש אומרים לך. גם מבחינה "מדעית" זה מה שנכון לעשות, כי הדמעות משחררות את הורמון ה-stress שמצטבר בגף במצבים כאלה. תבכי ילדה כמה שאת מרגישה צורך, מתי שהוא בהמשך היום תחושי הקלה והעננים יתפזרו. תמיד תזכרי שגם אם יש עננים כבדים מעל ראשך, מעליהם תמיד זורחת השמש הבהירה, המחממת. הרבה אהבה בשבילך מיקימק, מגיטה.

 

[סְקָאלִי]

מסכימה, וגם -

יש ימים שהם יותר 'מועדים' לתחושות של עצב. בגלל קשיים מסוימים שהצטברו, או בגלל איזשהו טריגר שהזכיר, אולי אפילו בתת-מודע [אולי היא בכל זאת מופיעה בחלומך, למרות שאת לא זוכרת את זה?], או אירועים מסוימים, ולפעמים אפילו מסיבות ביולוייות הורמונליות - כמו בתקופה של לפני המחזור.

 

[Storm131]

בדיוק כך

אני כל כך מסכימה עם סקאלי בעניין של הטריגר.מספיק איזה קושי או תיסכול וזה ישר זורק לאותו כיוון.המוות של אמא.אצלי עד היום זה כך.מסתבר שזה עובר איכשהו.

 

[איחוד האחת]

למיקימק היקרה

כמו שאמרת יש ימים כאלה... אפשרי לעצמך לחוש אותם, מותר לבכות, מותר להרגיש אבל זכרי, כי מחר יום חדש והשמש שוב תזרח.

שולחת לך

חם והרבה

 

[איחוד האחת]

למיקימק היקרה

כמו שאמרת יש ימים כאלה... אפשרי לעצמך לחוש אותם, מותר לבכות, מותר להרגיש, שחררי את הכאב והעצב. אבל זכרי, כי מחר יום חדש והשמש שוב תזרח.

שולחת לך

חם והרבה

 

[איחוד האחת]

הודעה כפולה...

רציתי להוסיף עוד כמה מילים וכך יצא שההודעה נשלחה פעמיים. אז נצלי פעמיים את האהבה בה נשלחה לך.

 

[אליס ללא אמא]

גם לי יש יום קשה

עבר שבוע בדיוק מיום ההלוויה. כשהייתי קטנה תמיד אמרו הזמן יעשה את שלו, אבל זה רק נעשה גרוע יותר מיום ליום. אני מתפקדת בקושי רק עם הילדים, וברגע שהם הולכים אני פשוט יושבת ובוכה. אני כ"כ רוצה את אמא. אפילו חשבתי מחשבות נוראיות - אולי היה יותר קל אם זה היה דווקא אבא שמת ולא ואמא, כי פשוט אין כמו אמא שלי.היא היתה החברה שלי, האוזן הקשבת שלי, החיבוק שלה תמיד ניחם והרגיע, על כל שטות התיעצתי איתה, סיפרתי לה. זה כ"כ קשה לחיות בלעדיה. הלוואי שיהיה טוב יותר. ולבנות הפורום - אני קוראת אותכן, מזדהה איתכן, אבל עדיין קשה לי להגיב. סליחה. אליס

 

[סְקָאלִי]

אליס יקרה,

עכשיו האמוציות חזקות, ולכן לא בטוח שהסברים רצינליים יעזרו... אבל את באמת רק שבוע לאחר פטירתה. לגמרי טבעי שבשלב הזה הכל ייראה קשה מנשוא, ואיך העולם בכלל יכול להמשיך מכאן. ובאשר לסיום של דברייך - תרגישי חופשי. תגיבי רק מתי ואיך שמתאים לך. את עדיין בשלב כל כך ראשוני של האבל, ברור שזה כואב. אז תני לעצמך את הזמן...

 

[איחוד האחת]

אליס שלום

כרגע את בתקופה קשה. תני לעצמך את הזמן והרשי לעצמך להתאבל. אנחנו כאן עבורך כשתוכלי וכשתרצי. ועד אז...שולחת לך

.

 

[libi4]

אליס../images/Emo73.gif

אני ואת ממש קרובות מבחינת הזמנחם...3 שבועות.... הפרש ביננו... אם את רוצה לדבר שלחי לי הודעה.... תהיי חזקה....

 

[קוראסון שוקולד]

כשקמים ומרגישים דיי רע אז....

אני למשל מנסה לחשוב על דברם שיגרמו לי להרגיש טוב... לדוגמא:להכין לי מאכל אהוב שאני אוהבת, או שתיה חמה לחפש שיר אהוב ולשמוע אותו להתקשר למישהו שרק ששומעים את כולו אז זה עושה טוב לצאת מהבית להיות עם אנשים לחייך המון לצחוק פשוט לעשות משהו שגורם לך טוב ממליצה לעשות רשימה ככה בראש של דברים הגורמים לטוב יום טוב....

 

[gitta]

רק מלהסתכל על החתול הקטן ששמת

אני כבר מחייכת. אוהבת מאוד את הנמרים הקטנים האלה.

 

[נ ע ם ב ת]

גם אני אוהבת גיטלה, אבל לא יכולה

לחיות איתם.

וזה לא שלא ניסיתי...

 

[gitta]

גם אני לא יכולה למרות שרוצה

כי בעלי לא סובל אותם

ולמה את לא יכולה?

 

[נ ע ם ב ת]

כי הם משתלטים לי על החיים

ועל המיטה ואני לא מסתדרת עם זה

 

[gitta]

../images/Emo108.gif../images/Emo108.gifנעם יקירתי ../images/Emo108.gif../images/Emo108.gif

אני ישנה עם משקולת על הרגליים בצורת כלבה ג'ינג'ית שמנמנה שלא מוכנה לזוז סנטימטר, אלא אם כן אני מתחננת במילים מנומסות. אחת מבנותיי ישנה עם שתי חתולות וכלב במיטה, נוסף לבעלה, כמובן. אחת החתולות רכשה קושאן בטאבו על הצוואר שלה, ולשם אף אחד אחר לא רשאי אפילו להתקרב. מי שהשיג שיא בתחום זה זו אשתו של המטפל בדיקור סיני, שאצלו עברתי טיפול. יש לה 6 חתולות גדולות ושעירות מאוד, שכולן ישנות על הצוואר שלה. בצד יש מקום גם לבעל... תגידי, גם אצלך החתולות דבוקות לצוואר דווקא? יש הסבר לכך?

 

[נ ע ם ב ת]

ההיצמדות לצואר

אופינית יותר לגורים - ככל שידוע לי. לצערי אני לא מסוגלת לסבול את הצמידות הזו, שלא לדבר על להנות מזה, nobody's perfect

 

[נ ע ם ב ת]

גיטה - בעצם לא אמרת שבעלך

לא סובל אותם ? אז איך בכל זאת ?..

 

[gitta]

כתבתי שהוא לא סובל חתולים

והאמת היא שגם את הכלבה הוא לא כל כך אוהב, אבל היא שייכת לבת שלנו, שיש לה דירה משלה שבה הכלבה נמצאת חצי מהזמן, כך שהוא עוד מחזיק מעמד איתה איכשהו... הוא אפילו מכין לה ארוחת ערב!