היום יום הולדת.
זו שתמיד אוהב. באוגוסט היא תהיה בת 22 אני במאי בן 56 . ובכל זאת אני אוהב אותה כמו שלא אהבתי מעולם, כי אותה אני אוהב ללא קינאה (ובשבילי זה די חדש ומוזר). בהתחלה לא כל כך התלהבתי ממנה היא נראתה אפורה בבגדיה המיושנים אבל אחרי שבוע לא הבנתי, איך חייתי עד עכשיו בלעדיה. היא אכזבה אותי לא פעם כעסתי עליה לא מעט פעם כמעט, ממש כמעט הרמתי עליה יד. היא יכולה לבכות מכל דבר. וכשהיא בוכה, אני חושש שמא קרה אסון, גם כשאני יודע שהיא בוכה מכל שטות. יש לה צחוק מקסים צחוק מתגלגל עם הפוגות קצרות. וכשהיא צוחקת , כל עולמי צוחק איתה יחד. לא עובר יום מבלי שחושב עליה. מה אני יכול לעשות בשבילה ? איך אגרום לה לחייך את חיוכה המקסים ? איך אגונן עליה מזאבים טורפים? נכון היא בוגרת, אז מה? לא צריכה הגנה? ואיך אעשה זאת בלי שתרגיש מחנק? בלי שתרגיש את הלחץ ? כשהיא מבקשת ג`ינס אני קונה לה שניים. ועומד עם נשים בחנות חזיות כדי לעזור לה לבחור חזיה או שתיים (לא עשיתי זאת מעולם עם אישתי) היא לא זוכרת את יום הולדתי, לא קנתה לי מתנה מעולם, אבל בתוך תוכי אני יודע, שהיא מאוד אוהבת אותי. כשהיא התקרבה לגיל 18 חששתי שאאבד אותה. לילות אז לא ישנתי כמעט לא אכלתי אבל היא נשארה איתי אותי היא לא עזבה. עוד שנה, אולי שנתיים היא בטח תרצה להתחתן, היא לבטח תהיה זוהרת בשמלת כלה (בעניי היא זוהרת גם בסמרטוט ריצפה). וכשהיא תתחתן,אעמוד לצידה אפילו אוהב את בעלה ברור שהוא לא ראוי לה אין בנמצא מישהו הראוי לה. חושב כמעט על כל אפשרות: האם אוכל לחיות אי פעם אחריה? האם אוכל לחיות בלעדיה ? איך ארגיש כשתתחתן? האם אמשיך לאהוב אותה ? והתשובה כל כך ברורה.
זו שתמיד אוהב. באוגוסט היא תהיה בת 22 אני במאי בן 56 . ובכל זאת אני אוהב אותה כמו שלא אהבתי מעולם, כי אותה אני אוהב ללא קינאה (ובשבילי זה די חדש ומוזר). בהתחלה לא כל כך התלהבתי ממנה היא נראתה אפורה בבגדיה המיושנים אבל אחרי שבוע לא הבנתי, איך חייתי עד עכשיו בלעדיה. היא אכזבה אותי לא פעם כעסתי עליה לא מעט פעם כמעט, ממש כמעט הרמתי עליה יד. היא יכולה לבכות מכל דבר. וכשהיא בוכה, אני חושש שמא קרה אסון, גם כשאני יודע שהיא בוכה מכל שטות. יש לה צחוק מקסים צחוק מתגלגל עם הפוגות קצרות. וכשהיא צוחקת , כל עולמי צוחק איתה יחד. לא עובר יום מבלי שחושב עליה. מה אני יכול לעשות בשבילה ? איך אגרום לה לחייך את חיוכה המקסים ? איך אגונן עליה מזאבים טורפים? נכון היא בוגרת, אז מה? לא צריכה הגנה? ואיך אעשה זאת בלי שתרגיש מחנק? בלי שתרגיש את הלחץ ? כשהיא מבקשת ג`ינס אני קונה לה שניים. ועומד עם נשים בחנות חזיות כדי לעזור לה לבחור חזיה או שתיים (לא עשיתי זאת מעולם עם אישתי) היא לא זוכרת את יום הולדתי, לא קנתה לי מתנה מעולם, אבל בתוך תוכי אני יודע, שהיא מאוד אוהבת אותי. כשהיא התקרבה לגיל 18 חששתי שאאבד אותה. לילות אז לא ישנתי כמעט לא אכלתי אבל היא נשארה איתי אותי היא לא עזבה. עוד שנה, אולי שנתיים היא בטח תרצה להתחתן, היא לבטח תהיה זוהרת בשמלת כלה (בעניי היא זוהרת גם בסמרטוט ריצפה). וכשהיא תתחתן,אעמוד לצידה אפילו אוהב את בעלה ברור שהוא לא ראוי לה אין בנמצא מישהו הראוי לה. חושב כמעט על כל אפשרות: האם אוכל לחיות אי פעם אחריה? האם אוכל לחיות בלעדיה ? איך ארגיש כשתתחתן? האם אמשיך לאהוב אותה ? והתשובה כל כך ברורה.
