היום ומחר..

[אופק דגנית]

היום ומחר..

משהו רגע של אפשרות להוכיח את עצמי.. בלשכנע למה כדאי.. חיבת לשכנע..להצליח..להיות שם.

 

[אופק דגנית]

משהו כמו..רגע

 

[אופק דגנית]

וכבר מחר..

חושבת.. זאת אחד הפעמים היחידות שהרמתי טלפון.. וביקשתי.."צריכה רק שתקשיב".. <אין לי הרבה פעמים כאלה ואין הרבה אנשים כאלה..> והוא הקשיב..שם "בקפה אצל ברטה"..ובכמה משפטים קצרצרים כאלה.. ..עזר לי לראות דברים ..לסדר מחשבות..בלי להעמיס תחושות.. 3 שעות של כמעט רק אני..מדברת..וזה כלכל שונה מלהקליד.. להקשיב.. כדי שאקשיב לעצמי גם..תוך כדי.. לילה.. וסדר קצת יש.. והבוקר מתקרב..

 

[אילנהחלפ1111]

יפה לך ויפה שפתרת דילמה...

לפעמים כשמדברים ועונים ל"למה" כמו מתקופת הילדים פותחים, מרחיבים, מתעמקים, ומקדישים מחשבה ורגש ומוצאים את האיזון כי מה שרואים מכאן לא רואים משם על אף שכל התשובות נמצאים כאן ואיתך זהו תהליך למידה להיות כאן איתך ולהביט משם בלי האדם הנוסף אך טוב כך מאשר להשאר תקועה ומיוסרת בהצלחה