פרפרי אהבה
New member
אני מסכימה, אבל כשמדובר בקבוצת ילדים ביומם הראשון
מתרגשים, אולי מתקשים להיפרד מההורים או שההורים נמצאים שם ואז מפריעים- זה לא כזה פשוט.
 
מסכימה איתך לגמרי לגבי זה שצריך להרגיש את הילדים- ככה גננת טובה פועלת בזמן מפגש.
אתמול מצאתי את עצמי מקריאה את הסיפור "לבד על המרבד" לילדים בני שנתיים, בני שלוש ובני ארבע וכולם נהנו מזה.
כל הילדים הכירו אחד את השני, המחזתי את הסיפור ועשינו פעילות תנועתית בעקבותיו, הילדים היו שותפים מלאים להקראת הסיפור וככה העברנו חצי שעה נפלאה שהובילה לשיחה מרתקת על למה החתול נשאר לבד בסוף ואיך המעשה שלו השפיע על שאר החיות.
 
הרגשתי שיכולה למשוך את הזמן עם ההפעלה והסיפור כי הילדים היו לגמרי בעניין ונוכחים.
מתרגשים, אולי מתקשים להיפרד מההורים או שההורים נמצאים שם ואז מפריעים- זה לא כזה פשוט.
 
מסכימה איתך לגמרי לגבי זה שצריך להרגיש את הילדים- ככה גננת טובה פועלת בזמן מפגש.
אתמול מצאתי את עצמי מקריאה את הסיפור "לבד על המרבד" לילדים בני שנתיים, בני שלוש ובני ארבע וכולם נהנו מזה.
כל הילדים הכירו אחד את השני, המחזתי את הסיפור ועשינו פעילות תנועתית בעקבותיו, הילדים היו שותפים מלאים להקראת הסיפור וככה העברנו חצי שעה נפלאה שהובילה לשיחה מרתקת על למה החתול נשאר לבד בסוף ואיך המעשה שלו השפיע על שאר החיות.
 
הרגשתי שיכולה למשוך את הזמן עם ההפעלה והסיפור כי הילדים היו לגמרי בעניין ונוכחים.
