היום המאושר בחיי
יצא ספר חדש שנקרא היום המאושר בחיי או למה נשים רוצות להתחתן של עופרה ריזנפלד וככה כתוב על עטיפת הספר: "משונה עד כמה המעיט הפמניזם לעסוק בנישואים. התנועה הסוערת טיפלה הרבה בהשפעות של חיי המשפחה על נשים, אבל במידה מפתיעה זנחה את המנגנון הרגיש ששואב את רובן אל המוסד הזה. בחלום הנישואים יש משהו שסותר כמעט מבייש את העמדה הפמיניסטית. הספר הזה בודק אותו בקלי קלות: את החולשות המושקעות בפנטזיה הנשית, את הלחץ הסביבתי שדוחף לחופה ואת השאלה מדוע בסופו של דבר, נשים אינן רוצות להדוף אותו. עפרה ריזנפלד מציעה לסדרה ה"ישראלים" הסתכלות מקורית, ובלתי מתפשרת, על מצב אנושי שגרתי אך מהמסובכים ביותר. הספר הוא מקהלת קולות נשיים הבוחנים את החתונה במבוכה, בתשוקה, בכעס, בהומור, בשיחות במונולוגים מרגשים. למרות היחס הביקורתי אצל רוב הישראליות בספר, הפואנטה שלו היא שאגדת סינדרלה עדיין מתנוססת בשבילן, על אף הכל כמטרה נכספת. רציתי לדעת, מה דעתכם, אנשי הפורום על הספר (מי שקרא אותו), מה דעתכם על הכתוב לעיל? והאם באמת זה נכון שהפמיניזם הישראלי לא להתיחס לסוגיה של להתחתן כן או לא ומה זה אומר?
יצא ספר חדש שנקרא היום המאושר בחיי או למה נשים רוצות להתחתן של עופרה ריזנפלד וככה כתוב על עטיפת הספר: "משונה עד כמה המעיט הפמניזם לעסוק בנישואים. התנועה הסוערת טיפלה הרבה בהשפעות של חיי המשפחה על נשים, אבל במידה מפתיעה זנחה את המנגנון הרגיש ששואב את רובן אל המוסד הזה. בחלום הנישואים יש משהו שסותר כמעט מבייש את העמדה הפמיניסטית. הספר הזה בודק אותו בקלי קלות: את החולשות המושקעות בפנטזיה הנשית, את הלחץ הסביבתי שדוחף לחופה ואת השאלה מדוע בסופו של דבר, נשים אינן רוצות להדוף אותו. עפרה ריזנפלד מציעה לסדרה ה"ישראלים" הסתכלות מקורית, ובלתי מתפשרת, על מצב אנושי שגרתי אך מהמסובכים ביותר. הספר הוא מקהלת קולות נשיים הבוחנים את החתונה במבוכה, בתשוקה, בכעס, בהומור, בשיחות במונולוגים מרגשים. למרות היחס הביקורתי אצל רוב הישראליות בספר, הפואנטה שלו היא שאגדת סינדרלה עדיין מתנוססת בשבילן, על אף הכל כמטרה נכספת. רציתי לדעת, מה דעתכם, אנשי הפורום על הספר (מי שקרא אותו), מה דעתכם על הכתוב לעיל? והאם באמת זה נכון שהפמיניזם הישראלי לא להתיחס לסוגיה של להתחתן כן או לא ומה זה אומר?