רק שלצערי היא איננה כאן כדי שנוכל לחגוג לה אותו. זה מוזר, ניסיתי אתמול לחשב מה היה צריך להיות היום גילה - וזה בלתי נתפס. בשבילי היא כנראה לעולם תישאר בת 44 - אימי הצעירה היפה והטובה...
ובאמת זה יום שאי אפשר לשכוח בחיים, בהתחלה אחותי ואני היינו מביאות זר פרחים על קברה, אבל גם זה עבר אבל כל יום הולדת שלה אנחנו מתקשרות ומדברות עליה ולפי דעתי זה גם יום אזכרה כזה.
אני לא עושה כלום ביומלדת של אמא שלי, אין לי כ"כ איך להגיע לבית הקברות, אבל אני זוכרת שהיום ההולדת הראשון אחרי שהיא נפטרה היה בדיוק בסיום השבעה כך שזה היה באמת נורא