היום הבאתי לו...
אתמול דיברתי איתו בטלפון, וסיכמנו שצריך לעשות סוף לסוף שנגרר אינסוף... סיכמנו שהיו נשב ונדבר, ואני אביא לו משהו שכתבתי לו, אבל אני חולה ומישהו עשה לו קטע מסריח והם רבו ושנינו לא כשירים לדבר (בטח לא אחד עם השני...) אז ישבנו קצת, החלפנו תיסכולים, וכשיצאנו החוצה ביקשתי ממנו לחכות. נכנסתי חזרה לבית וחפנתי את המכתב המגולגל והקשור, יצאתי, ופתחתי את כף ידי לאט, בידיעה שהוא לוקח את זה ואין דרך חזרה. החלפנו מבטים עצובים והוא "השחיל" את הנייר המגולגל באנטנה של המכשיר קשר, מפחד לקרוא. והלך... אוהבת אותך מאד... אוהבת הכי... כל כך אוהבת! והכל, הכל אני מוכנה לעשות בשבילך... למענך... למעני... שאוהבת כל כך... כל האושר, כל הרוגע, כל האהבה שבי אקריב על מזבח הכאב- למענך... וליבי, כל עולמי, ימשיך לפעום בחוזקה... היי שלום, אהבתי...
אתמול דיברתי איתו בטלפון, וסיכמנו שצריך לעשות סוף לסוף שנגרר אינסוף... סיכמנו שהיו נשב ונדבר, ואני אביא לו משהו שכתבתי לו, אבל אני חולה ומישהו עשה לו קטע מסריח והם רבו ושנינו לא כשירים לדבר (בטח לא אחד עם השני...) אז ישבנו קצת, החלפנו תיסכולים, וכשיצאנו החוצה ביקשתי ממנו לחכות. נכנסתי חזרה לבית וחפנתי את המכתב המגולגל והקשור, יצאתי, ופתחתי את כף ידי לאט, בידיעה שהוא לוקח את זה ואין דרך חזרה. החלפנו מבטים עצובים והוא "השחיל" את הנייר המגולגל באנטנה של המכשיר קשר, מפחד לקרוא. והלך... אוהבת אותך מאד... אוהבת הכי... כל כך אוהבת! והכל, הכל אני מוכנה לעשות בשבילך... למענך... למעני... שאוהבת כל כך... כל האושר, כל הרוגע, כל האהבה שבי אקריב על מזבח הכאב- למענך... וליבי, כל עולמי, ימשיך לפעום בחוזקה... היי שלום, אהבתי...