היום האחרון של שארית חיי...

[רוזנה]

היום האחרון של שארית חיי...

בעקבות כל האירועים בקיומנו לאחרונה... עולה השאלה וחוזרת ועולה השאלה- אם היה זה היום האחרון בחייך, מה היית עושה? האם היית מתנהג אחרת? האם היית הולכת לאקסים למיניהם ופשוט פורצת במונולוגים חסרי מעצורים? האם היית הולכת לקנות את כל מה שיעלה על הדעת ותוך כדי כך מבזבזת את כל החסכונות שלך ומגדילה את המינוס? האם היית נוסעת לאיי פיג´י ומשאירה משכנתא, ילדים ועבודה מבטיחה? האם היית מנסה סיגריה, או אפילו מעיזה משהו הרבה יותר כימי מזה? האם היית הולכת עירומה ברחוב, או שוחה עירומה בחוף הכי מאוכלס בים, סתם כי בא לך? האם היית מדברת אל הבוסית שלך כמו שרק חלמת? האם היית אוכלת את העוגה, הגלידה, חפיסת השוקולד, הבלינצ´ס, הפסטה עם השמנת או כל מה שלא העזת לאכול עד כה בלי להרגיש אשמה? האם היית מנשקת כל עובר אורח ברחוב ומעיזה לקחת אותו אלייך אל בין הסדינים? האם היית ממלאת לך אמבט מלא מים וקצף כל יום למשך שארית ימייך? (ממילא העולם יחרב, אז למה לא לבזבז את המים?!??) האם היית מעיזה להגיד למישהו שאת אוהבת אותו/שונאת אותו/מרחמת עליו/מחורמנת עליו? האם היית עושה סוף סוף צדקה או מעשה טוב בלי להרגיש שאת פראיירית? האם היית עושה את כל הדברים האלו, לו זה היה היום האחרון שלך עליי אדמות?! אני מתארת שיש הרבה דברים שלא תרצי לעשות... מתארת לעצמי שיש הרבה דברים שאת לא יודעת שאת רוצה לעשות, ולו רק בגלל שהחברה החליטה שהם לא נאורים/נאותים/משכילים/מתחשבים... אני מתארת לעצמי שהמחשבות האנטי-סוציאליות האלו עולות לי בגלל שאני ממש מרגישה שסוף העולם קרב ובא, ואני לא בטוחה שעשיתי את כל מה שאני רוצה לעשות, ולא רק שהחברה עצרה אותי מלעשות אותם בהווה, אלא שהיא תעצור אותי מלעשות אותם בעתיד, כי היא פשוט תשמיד אותו... (וואוווו, זה נשמע כמו חזון אחרית הימים...

) ממני, המהורהרת להחריד לאחרונה, ולקראת השנה החדשה... (מעניין מה זו תביא עמה...) אך האופטימית לחלוטין...

לחיי ימים טובים יותר, שלכם, רוז

 

[Ever ~After]

רוזנה...

אהבתי את ההודעה. וכשאני חושבת על מחשבות אילו הם בעצם-"מה אני הולכת לעשות מחר?" ואז אני מגיעה לחייה בערום, לסיגריה או למשהו היותר כימי, לחדר המיטות וכ´ו וכ´ו... אבל זה כבר לפורום חיי לילה

שלך

 

[רוזנה]

או שמתאים לפורום "וידויים"... ../images/Emo8.gif

לא מעלה גיחוך לנסות להעלות מקומות איפה כן ניתן להביע את כל הדברים האלו? הכל! |סיום הדגשה| רק לא במציאות... ...

 

[Ever ~After]

רוזנה

נראה שגם לך צריכים להיות כמה וידויים לא קטנים...

שלך

 

[רוזנה]

מה, זה כזה ברור?!? ../images/Emo8.gif ../images/Emo6.gif

 

[Ever ~After]

רוזנה....שובבה!

רוצה אולי לעבור לחדר חיי לילה ולספר לי על זה? ?

שלך

 

[רוזנה]

בתנאי שקוצב הלב שלך תקין ../images/Emo8.gif ../images/Emo6.gif

 

[Ever ~After]

בהחלט! הריי גם אני לא ילדה ממש טובה

 

[נוגעת, לא נוגעת]

הודעה טובה, אין ספק...

אבל... חשבתי וחשבתי... ולא הצלחתי לחשוב על משהו מהותי שהייתי עושה אחרת... את יודעת למה? כי אני משתדלת לחיות כבר עתה כאילו מחר הוא יומי האחרון... (למעשה - בעקבות איזשהו ארוע במשפחה דרך החשיבה הזו רצה במוחי במשך השנה האחרונה..) משתדלת.. זה לא אומר שמצליחה. אבל זה הכיוון. לחיות היום. כמו שמישהו פעם כתב באחד הפורומים - אינך יכול לשנות את העבר, אינך יכול לשנות את העתיד. אתה יכול לשנות רק את ההווה. מי ייתן ויהיה לנו כוח לשנות את ההווה שלנו כל הזמן! ותנסו לחיות ככה תמיד. זה קשה, אבל שווה. שנה טובה.

 

[רוזנה]

אכן, לחיות את ההווה...

איתך בכל מילה... צעד צעד אחרי השינויים המהותיים בחיים...

 

[חי אדר]

לחשוב על המחר.

מעין חזון אחרית הימים,הספוג בחרדה מפני האין.פתגם חכם אומר: העבר אין,ההוה כהרף עין, והעבר עדיין.הדבר מצביע על בעיית הזמן, שבפניה ניצב האדם.לחיות את ההוה הוא טוב, אם הוא צופה פני עתיד.ההוה עשוי לשמש מקור לבניית יסודות לקראת העתיד.איך לממש את הרגע האחרון,נראה שמיותר לדבר על כך. מן הטעם הפשוט, כי בנקודה זו אין לנו כל נתון איך התגובה של האדם.יש מי שעשוי להיתקל בחרדה העשויה לשתק אותו כליל. ויש מי שיכין צואה ויצפה לרגע בשלוות נפש פילוסופית.דיבורים איך להגיב,אם וכאשר זהו היום האחרון,הינם בבחינת דמיון, ולא מחשבה.עם זאת, יש סרט שנקרא, האיש שנותרו לו, שלושים דקות לחיות, ובו,מסופר על אדם שהרופא לאחר בדיקה קפדנית ומקיפה מבשר לו שחורות, שבעוד שלושים דקות חייו מסתימים.בסרט מראים איך וכיצד,מימש אותו אדם את מירב ההנאות, כאשר לכל אחד הוא מקדיש מספר דקות,קצובות,המהולות בחרדה.המעניין שבסוף הסרט, מראים כי הרופא פונה לאותו אדם ומבשר לו כי היתה טעות בזיהוי, ולא אליו התכוונו. גילוי זה הפתיע אותו והוא רץ בשמחה אל הרופה, אלא,שתוך חציית הכביש במהירות נדרס למוות, ע"י מכונית שחלפה.

 

[רוזנה]

על החיין ועל המווץ ../images/Emo8.gif

צודק, ההווה הוא חלק מהעתיד, כפי שהעבר הוא חלק מהווה... גלגל ענק כזה- פעם למעלה פעם למטה, ורק בגלל המחזוריות הזאת. אין ספק כי הסיטואציה של לחיות בחרדה היא לא הפתרון והסיטואציה המושלמת והרצויה, אולם היא נמצאת אי שם בתאי המוח העמוקים יותר לנוכח המציאות הקיומית. (האמת היא שזה משפיע עליי יותר ממה שאני מוכנה להודות, ואני לוקחת החלטות שישפיעו לי על העתיד, למרות שהתוצאות לא יהיו כל כך נוראיות או קיצוניות, אבל פחות שכלתניות ומתחשבות בעתיד - אז איפה הדימיון פה?!). אני יודעת שאם הדברים לא יקרו עכשיו, הם לא יקרו בהמשך. לא, לא לעשות דברים מתוך חרדה ופחד, לעשות אותם מתוך חשיבה והבנה כי יש דברים שלא סובלים דיחוי למחר. לעשות אותם מתוך חשיבה כי תתכן השפעה לעתיד חייך, אבל מי אמר ששינויים הם לא דבר טוב?!?

 

[חי אדר]

היכן הדמיון.

נקטתי במילה ´דמיון´כדי לבודדה מהמילה ´שכל´ ´ומחשבה´. בדרך כלל נוטים אנו לטעות במושגים אלו, ופעמים רבות אנו רואים את הדמיון כמחשבה.ומדמינים שאנו חושבים.אסביר את דבריי. הדמיון, בדרך כלל מתאפיין בהרכבת הדברים שאנו רואים אותם, ומרכיב מהם צורות ותחזיות שונות, בהתאם לרישומם של הדברים בנפש האדם. מאידך השכל, מחלק ומבדיל בין הדברים.לכן את התיאורים מה לעשות אם זה היום האחרון, ציינתי, כדמיון,הואיל ואין לפנינו, אפשרות לצייר תרחיש שטרם חזינו וראינו.זה נכלל בהשפעת כח המדמה.עם זאת בוודאי,שהדניון עשוי לסייע לנו, לנסות לבנות את התהליך מבחינה מחשבתית, ולגבש איזו שהוא דפוס התנהגות.אם לכך התכוונת בדברייך,אזי ראי דבריי כבטלים.ואני הכרתי, אחד מגדולי החכמים שהיו בדור. שמתוך הכרה רציונלית,הכיר בעובדה שהאדם הינו יצור סופי,ובהגיעו לגבורות,הכין נפשו לקראת פרידתה מהעולם,ותכנן את צעדיו באופן מעורר השתאות,והשיב נפשו לצור מחצבתה, בצלילות דעת.

 

[רוזנה]

אם כך...

אותו אדם מדבר אל ליבי, אם רק היה כותב כי האדם הינו יצור אינסופי, ולו רק במחשבתו... (בגופו הוא בהחלט סופי

) יום טוף

 

[חי אדר]

אותו אדם.

אומר לך את האמת,אותו אדם,הכיר שהאדם הוא יצור סופי אך לא במחשבתו.אבל כאן איני רוצה להלאות אותך,הגישה של אותו אדם,סובבת סביב הציר של הרמב"ם,לפיו מה שנשאר אחר המות הוא מה שנקראהשכל הנקנה. אולם זה רחוק מאוד ממושגים עממיים הרווחים על גן עדן וגיהנום. אם תרצי, אפרט יותר.

 

[רוזנה]

שאלה אישית...

בכל פעם שאתה כותב, אתה סומך דעתך על אנשים גדולים ודגולים. יפה הדבר... השאלה שלי היא בעצם כמה שאלות... 1. למה אתה לוקח סימוכין רק מהיהדות?! והכי העולם סובב סביב זו בלבד? 2. מה עם דעתך שלך? פיתוח תיאוריה שלמה משלך לגמרי (לא, לא להמציא ת´גלגל, לגלות אחר כך שאיזה מישהו חכם כתב בדיוק את אותם הדברים...) 3. אתה חוזר בתשובה?! 4. ענה על מה שבא לך, אין לי כוונות רעות - סקרנות גרידא

 

[חי אדר]

תשובה אישית.

שאלת שאלות יפות ואשתדל לענות לך. השאלה הראשונה והשניה אני רואה אותם כשאלה אחת. אכן את צודקת שאדם צריך לגבש לעצמו השקפה משלו, ולא של זולתו.אולם דומני,כי הידע שאנו שואבים, הינו תמיד משל אחרים. ואט אט מתוך הלמידה האדם מעצב השקפה משל עצמו.אכן אני מרבה לצטט, מהרמב"ם, כי הוא דמות שאני מאוד מושפע מהגותו.ובנקודה זו אני רוצה להתייחס לעניין ציטוט ממקורות היהדות.אני מצטט את המקורות של הרמב"ם,מתוך הנחה שידוע שהרמב"ם ייצג,את השילוב בין היהדות לפילוסופיה. ומתוך מה שציינתי לעיל כי התפיסה שלי נגזרת מתפיסתו.הכלל המנחה אותי הוא: קבל האמת ממי שאמרו.ו אינני בוחל כלל במקורות הידע של שאר חכמי העולם. ואם מדבריי מובן כך, אזי אני בהחלט מתנצל על כך.בנוגע לשאלה האחרונה,אני לא היתי מגדיר את עצמי ´חוזר בתשובה´. אני מגדיר עצמי כאדם שומר מצוות,אבל לא במובן השיגרתי, והרווח כיון.יש לי זיקה עמוקה לפתיחות,ולהעמקת התודעה.ועיצוב השקפה על בסיס של מזיגה בין הקודש לחול.בקיצור גישה רמבמיסטית. אני משוכנע שלא הרבה מכירים את הרמב"ם,וכוונתי שלא מכירים את הרובד העמוק של משנתו. לטעמי,הכרות עם משנתו עשוייה לפתור הרבה מבעיותיו של האדם באשר הוא אדם,ואף לתרום לשיכוך המתח ההולך וגואה, בין דתיים לחילונים.שלדעתי,מתח זה חוצה את החברה הישראלית לשתיים.וחןץ מזה,אם תשימי לב, מה שכתבתי לך בעניין הפרשנות, זה לא היה רק יהדות, בדבריי הסתמכתי על דברי השופט ברק, בספרו פרשנות במשפט, כרן א.ובהרבה פסקי דין הצביע על כך.אולם בהזדמנות זו אתנצל על שלא ציינתי את שמו.מכל מקום סקרנותך מסקרנת אותי.ומעניין לשמוע את תגובתך.

 

[רוזנה]

תשובה מעניינת!!! ../images/Emo13.gif

נהניתי לקרוא את התשובה השקולה והשכלתנית שלך...

אני מאמינה שיש בתפיסתו של הרמב"ם הרבה מחלוקות לפתור (מלבד הדיעה, היחידה דרך אגב, מבין כל החכמים בתקופות, כי כאשר גבר אונס אישה, אין לה הזכות לקבל פיצוי. די שוביניסטי, פרימיטיבי הבן אדם

לא מתה עליו) בכל אופן, אני חייבת להגיב תגובה קצת יותר חריפה, שרוחשת אצלי כבר מזה זמן למעשה... יש לי תחושה בקריאת ההודעות שלך, שאתה מיסיונר מטיף. אני לא טוענת כי אתה עושה את זה בכוונה תחילה או מתוך עניין כזה, הכתיבה שלך ותפיסת העולם שלך נראית לי כשטופה (על לשון שטיפת מוח) אני לא מכירה אותך, את הסיפור שלך את העולם שלך, ולכן כל מה שאומר יכול להיות כטעות יסודית בפני עצמה... ואין לי ספק שזה יכול לעורר אצלך כמה מנגנוני הגנה למען שמירה על האמונה שלך. זה יתקבל בברכה- אשמח אם תתקן אותי, תבהיר נקודות ותראה לי דברים שרואים משם אבל לא ממש רואים מכאן... אני מרגישה לאות כזאת בקריאת הודעותיך, כאילו הן חוזרות על עצמן במעין ריטואל קבוע וזה נשמע לי כמו פספוס (דעתי בלבד) אני קוראת אדם אינטליגנט ומשכיל שיכול לבטא את עצמו בצורה נהירה, מעניינת, משכנעת וכובשת, אבל הוא חוזר על עצמו באותו הטון, וזה נראה לי עולם ומלואו שמיסתתר מאחורי חומה... המממ.... נראה לי שהייתי גלויה יתר על המידה, ואולי זה גם לא המקום המתאים להודעה שכזאת... מקווה מאוד מאוד מאוד מאוד שלא נפגעת או לקחת דבריי מעבר לפרופורציה הרצויה. כפי שכתבתי- אשמח לשמוע מי עומד מאחורי החומה מלבד הרמב"ם... (לכן גם שאלתי לדעתך האישית...) ממני, שלא התכוונה להיות בוטה מדי... אבל בהחלט חושבת עלייך רק דברים טובים

שלך, רוז

 

[אלי.נ]

תשובה לתשובה.

אני מודה לך על כנות הדעת שלך. עם זאת כאן לא קלעת נכון. והחשש שלך הינו חשש לא נכוןכלל.אין לי דרך איך לשכנע אותך,שאני רחוק מאוד מלהיות מטיף. אולי דווקא להיפך,כוונתי היא שלילת ההטפה הדתית.ואני אפנה את תשומת ליבך, להודעתי בעניין ´החזרה לחיים´.והאמת שקצת מתעוררת בליבי פליאה, על מה שציינת, שאני חוזר על עצמי.האם עולה בדעתך, שאם אדם אוחז בדעה מסויימת, אזי יש להתייחס אליה כאיזה בגד הטעון החלפה מדי פעם בפעם?אין אני מתכווין שלא צריך לבחון את עמדותיו של האדם,אבל אני חושב שיש דברים שניתנים לוויכוח. ואני אשמח אם תעלי ספקות בעניין העמדה שאני מציג, ותצביעי על חולשת הטיעון.כמו כן,אני חושב,שאני מציג עמדה השונה מיתר העמדות, ואני משוכנע שלא תמיד מתמודדים עם העמדה. וברשותך, אעבור למה שציינת בעניין מעמד האישה.אומר לך את האמת, כאן נגעת בבעיה שאין מנוס מלהודות,שחלו שינויים מרחיקי לכת, בעניין תפיסת האישה, תפקידה ומקומה.וללא ספק הרמב"ם,חי בתוך מסגרת עולם השונה ונבדלת מאיתנו. וצריך שיחול שינוי בעניין התפיסה הדתית.ואני רמזתי לעניין זה, בהודעתי,בעניין ´הקפאת הפרשנות´ ובהודעתי ´על המאבק´.ועוד ברשותך, אפנה את תשומת ליבך,להודעה שכתבתי אתמול,בעניין הבעיה שיש במעמד האישה, בפורמום של פמניזם ומעמד האישה. ושוב, אני חייב להביע צערי, שאת רוה אותי במשקפיים של מטיף.אני מקווה,שבחינה מדוקדקת מצידך תעמיד אותך, על טעותך.

 

[חי אדר]

התשובה לא של אלי נ.