נצל"ש- למה זה תמיד קורה לי?
חוסר המזל שלי מאז שחזרתי לשחק L5R פשוט עובר כל גבול. אני לא מצליח כמעט באף גלגול, אבל זה לא כזה נורא כי לרוב אנחנו מעדיפים מלים ולא קוביות. אני נופל וכמעט מת כל קרב, אבל כל קרב מהפגישה הראשונה. וגם זה לא נורא, כי כמעט ואין קרבות. משום מה כמעט כל שאר החבורה החליטו לעשות דמויות מכובדות וחביבות, כך שאני יוצא המניאק שכולם שונאים, אבל השיטות שלי הכי יעילות, גם אם שאר הקבוצה לא מסכימים איתן. ואז הם תוקעים לי חרב בבטן. או מנסים לחתוך לי את היד. או מדווחים עלי לרשויות. וכמעט מזמינים אותי לדו- קרב, דבר שלא הייתי יוצא ממנו בחיים. וזה לא שבאמת עשיתי משהו לא חוקי ! רק לא מוסרי... ועכשיו הצטרף שחקן חדש לחבורה. וקרה המקרה והוא היה חייב לבחור צד (אני מול בערך כל שאר החבורה). ומה הטיפש עושה? מגלגל קוביה כדי לראות במי הוא יתמוך! אמנם שחקן טרי, אבל עדיין... ומה יצא בקוביה? אני לא באמת צריך לגלות לכם, נכון? לפחות אני מכיר את העולם קצת יותר טוב משאר הקבוצה (ואני יודע איך לשכנע אותם), אז הפעם יצאתי מזה בלי פגע. במקרה. אוף... מצטער, פשוט הייתי צריך לפרוק את זה. צריך לפרוק הרבה דברים כשאני נמצא שבע שעות ביום בצבא עם אנשים בעלי קב"ה 44 שנוקרים לחברים שלהם על הראש ("אתה לא מבין, אחי! לא ראיתי שהנצרה על בודדת!"). זהו. אה, ועוד משהו: הצלחתי להניח את ידי הערב על ה book of vile darkness, הרחבה מרושעת ביותר ל D&D3. הספקתי רק לדפדף, אבל נראה מאוד נחמד ושונה מהגישה החביבה והנחמדה שמוצאים בדר"כ בספרי החוקים של D&D.