היום בתפוז

היום בתפוז ../images/Emo86.gif

הערב ב-19:00 יאיר להב, הדיאטן הקליני, ראש תחום מכוני הכושר והוראת התזונה במכון ווינגייט ויועץ למחלקת הספורט בווינגייט, יתארח בפורום דיאטות ואורח חיים בריא. ניתן להשאיר לו שאלות כבר עכשיו.
ב-20:00 נארח live ממשרדי ערוץ ספורט 5 את ליאור אסולין, חלוץ בית"ר ירושלים, שמגיע לענות לשאלותיכם. אתם מוזמנים להשאיר את השאלות שלכם בפורום כדורגל.
 
ועוד ניצלו"ש

למי שלא יודעת: ניצלו"ש = ניצול שרשור. הרעיון הוא שכל הודעה חדשה שפותחים, דוחקת הודעה ישנה לדף קודם. בד"כ מעדיפים לא לדחוק הודעות ולכן מנצלים הודעות קיימות ומשרשרים אליהן הודעות פחות חשובות או באותו הנושא. והענין הזה נקרא ניצלו"ש. אז הניצלו"ש הנוכחי הוא שהוספתי 3 מאמרים למאמרי הפורום, שלושתם בתחום הילדים ואת שלושתם אני כתבתי ואולי כבר נתקלתם בהם כי הם לא חדשים. אם אתן רוצות לחזק את השורות בתחומים אחרים, אנא התייסו וכיתבו לנו משהו
. 2 מהמאמרים שלי מיועדים להורים ולא לאנשי מקצוע. השלישי מיועד לכולם, גם לאלו שלא עוסקים בתחום הילדים. זה נשמע נורא כבד לכתוב מאמר רציני ומחייב, אבל אנחנו לא פורום אקדמי או מדעי ופשוט שלחו את העט/מקלדת שלכם וכתבו מה שבא לכם. חוויות אישיות, ידע חשוב למטופלים או משפחותיהם, רעיונות שעולים לכם, דברים שאתם מתבשלים אתם הרבה זמן, מה שבא לכם. זה נורא כייף לכתוב ונורא כייף כשיש מה לפרסם בפורום באופן שוטף.
"זה כייף להילחם בבלתי אפשרי"
 

mishtal

New member
אהבתי מאד את המאמר

"שברו את הכלים לא משחקים", ממש מתחברת לכל מילה שם. אילו רק ניתן היה לבדוק במציאות עד כמה החיים של היום משפיעים על היכולות של הילדים ובעקבות זאת משפיעים על הצורך בקבלת טיפול, בהשוואה לעבר... אולי נחזור לאותה תקופה במנהרת הזמן?
אני נורא נוסטלגית...
 
אני חושבת שזה מעבר לנוסטלגיה

ומנסה להוציא דברים טובים מפעם ולשלב בחיים של היום. לדעתי הנוסטלגיה היא פח שלא כדאי ליפול אליו כשחושבים על טיפול אפקטיבי
(אומרת כי גם אני נפלתי בו כמה פעמים בדרך ומן הסתם עוד אפול).
 

mishtal

New member
התכוונתי שהמאמר מעורר

זכרונות נוסטלגיים, מעבר להיותו מצביע על תופעה שלטעמי מאד נכונה. לא כל כך הבנתי מהו "הפח שאליו נופלים"? אם חשת שמץ של זלזלול בדבריי אז אני מתנצלת ולא זו הייתה כוונתי. ברמה הכי פשוטה, (ושוב- מעבר לכך שהוא מנסה להבין את ההבדלים בין הילדים של הדור הקודם לילדים של ימינו) המאמר עורר זכרונות וגעגועים לתקופה. זה הכל.
 
לא, לא, מפיתום ! ../images/Emo13.gif

בכלל לא הרגשתי זלזול. ממש לא קרוב אפילו. תראי, אלו רעיונות שאני מתבשלת אתם כבר שנים ובמהלך המחשבות עליהם (שמאז כתיבת המאמר, אגב, השתנו עוד קצת) הרבה פעמים יצא לי להגיע למסקנה ש"פעם היה טוב יותר" וזאת טעות. לכל תקופה יש את היתרונות והחסרונות שלה וגם בתקופתנו יש הרבה יתרונות. החכמה, כך נדמה לי, היא לקחת דברים טובים שהיו ולשלב אותם בעולם של היום. לכן, בעיני, הנוסטלגיה היא "פח". הימים שהיו פעם לא יחזרו (וגם לכך יש יתרונות) ואם נתקעים על הרצון שהם יחזרו, על הנוסטלגיה, זה פשוט לא כל כך פרקטי. אני שמחה שאהבת את המאמר (סה"כ מדובר בבייבי שלי
), רק שאני מכירה את ה"פח" שהוא מפיל בו, של הרצון שיהיה "כמו פעם". פשוט כי גם אני נפלתי בו. ואני כמובן לא מזלזלת בכלל בנפילות האלו, הן לגמרי טבעיות
. רק שאני מנסה לצאת מהן ולהמשיך הלאה, כי הן לא יעילות. את המאמר הזה כתבתי לפני שנה בערך ומאז חשבתי על הדברים האלו כל כך הרבה וקראתי דברים של אחרים וממש ניסיתי ללמוד את הנושא. היום אני מנסה לעשות עם זה משהו והצעד הראשון הוא בחוגים שאני מנסה להרים לילדים, זה קצת שונה ממשחקי שכונה, אבל הרעיונות בבסיסם הם אותם הרעיונות. זה נושא כל כך כל כך גדול שאי אפשר להתחיל לפרט כאן, אבל אני תמיד שמחה לדבר עליו
. (ורק עוד הבהרה קטנה: לא ראיתי זלזול בדברייך ואני גם לא מזלזלת בהם !)
 
למעלה