נצל"ש ../images/Emo41.gif
וואן-שוט קטנטן ~Soul sigh~ (אנחת הנשמה)
אזהרות- שונן-איי, פלאפ (
), אנגטס (קצת) וקוקסינלים ^-^(השיפינגים- ג'יימס/אחר) "ג'ימי-צ'אאאאאן!" פוקימון חתולי ילל "אני בא מיאו!" בחור עם שיער כחול בהיר ניגש עם ערימה של תפוחים בידיים "למה איחרת?!" בחורה בערך בגילו צווחה "מצטער ג'סי.." הבחור השפיל מעט את מבטו "לא משנה, העיקר שהבאת אוכל ג'יימס.." ג'סי שמה יד על מותנה ועם השנייה חטפה תפוח "כן.. אני יוצא לבחוץ לשאוף קצת אוויר צח.." ג'יימס הניח את ערימת התפוחים על בול-עץ מזדמן ומיהר להעלם בין העצים "את חושבת שמשהוא קרא לו ג'ס-צ'אן..?" הפוקימון החתולי מצמץ מספר פעמים והביט בצללית המתרחקת של ג'יימס. הפוקימון הביט בג'סי בייאוש ומיהר לשוב ולהביט בצללית של ג'יימס מכיוון שהזו הייתה בעיצומה של 'ארוחת תפוחים משובחת'. *** ג'יימס התיישב על סלע, הוא הביט בשמיים זרועיי הכוכבים ובירח הנוצץ "אולי לא הייתי צריך לברוח ולהצטרף לצוות, זה כבר לא גורם לי להרגיש חופשי או מאושר.." הוא נאנח, תולש חתיכת עשב ולועס אותה בפיו "הרי מילא לא נשיג שום פוקימון שווה לבוס.. אנחנו חבורה של מפסידנים שלא מוכנים לקבל על עצמם את המציאות.." ג'יימס קבר את פניו בברכיו. הוא רעד, לא מהקור שאפף אותו אלא מהפחד, הפחד שאין עוד משמעות להיותו חבר גאה ב"צוות רוקט" "אני לא רוצה את זה יותר!" הוא צעק אל השקט הלילי, שהיה מוכן להקשיב לו לנצח כמו שאם מקשיבה לילדיה "אני לא רוצה יותר להיות דחוק!" הוא בכה אל השמים הליליים "אני.. אני.. אני.. כלום.." הוא השפיל את מבטו, דמעות גדולות זולגות מעיניו הירוקות והעמוקות "אתה לא כלום.." נשמע קול רך מהשיחים "מה..?" ג'יימס מחה את דמעותיו "קרואו!" קריאת עורב נשמעה, כאילו המוות בא וקרב. ג'יימס הרגיש מכה חזקה ברקתו ולאחר מכן הכל נהייה שחור. *** "ג'יימס.. תתעורר.." יד ליטפה את פניו של ג'יימס, עורת בעדינות על שיערו המשיי ועל לחייו החיוורות "א.. מי זה..?" ג'יימס פקח באיטיות את עיניו. דמות של נערה הייתה מולו, היא הייתה עם שיער ארגמני-כהה ארוך ועיניים סגולות "טוב שהתעוררת כבר התחלתי לדאוג.." הנערה חייכה מעט "איך ידעת את שמי..?" ג'יימס צמצם מעט את עיניו למול האור המסנוור "זה היה כתוב על התחתונים שלך" הנערה חייכה יותר "על המה?!" ג'יימס קפץ ממקומו, מסמיק כולו "ס.. סליחה.." הנערה נרתעה מעט. ג'יימס השפיל את מבטו והתכנס מעט בעצמו "אני צריך ללכת בקרוב.." ג'יימס ליכסן את מבטו "לא..!" הנערה נחפזה. ג'יימס הרים את מבטו אליה "ז"א.. אתה חלש מדיי.." הנערה מעכה את חצאיתה בידיה "אני משער.." ג'יימס חייך "אבל מחר בבוקר אני יוצא לדרך.." הוא נאנח והרים את מבטו לתקרת העץ "כן.." הנערה נאנחה "טוב, כבר מאוחר.. כדאי שנלך לישון.." ג'יימס התמתח בעייפות "כן.. אני אלך ואשמור בחוץ.." הנערה תפסה פוקדור ששכב על השולחן ליד "היי!" ג'יימס עצר את הנערה "מה..?" הנערה הפנתה את מבטה, שיערה הפזור מתעופף בקלילות מהסיבוב "תודה.. אני חייב לך.." הוא חייך "א.. אין על מה.." הנערה גמגמה והסמיקה, ממהרת לצאת החוצה *** "צא הוטהוט!" קראה הנערה "הווט!" פוקימון הינשוף שרק "טוב.. כרגיל.. להזהר מלהקת המרקרואים והגוסטלים" הנערה הנהנה "הוט-הוט!" ההוטהוט טפח בכנפיו "קדימה.." הנערה הרימה את אצבעה והורידה את חצאיתה. מתחת נחשפו זוג מכנסיי ג'ינס. "קראווווו!" מרקרואו קרע במקורו קרע בחולצתה של הנערה "הוווט..." ההוטהוט שכב מובס על האדמה. הנערה דיממה והייתה מלוכלכת "עופו מפה!" היא קראה ונפנפה במקל, מפילה את אחד המרקרואים בעוד האחרים שראו זאת נמלטו על נפשם "בוא הוטהוט.. נלך להתרחץ בנהר" הנערה התנשפה ואספה את ההוטהוט שלה מהאדמה *** "זהו.. הרבה יותר נוח ככה.." הנערה חייכה ושחתה מעט במים. השחר הפציע במזרח והנערה הביטה בו בגוון של הערצה "הווט!" ההוטהוט קפץ למי הנהר בשמחה, מתיז טיפות מים לכל עבר *** "בוווקר-טוב..!" ג'יימס התמתח במיטתו הרכה "אה.. נערה..?" הוא הביט סביבו כשלא שמע תשובה "נערה..?" הוא קם מהמיטה "בטח נרדמה ביער.. דאי שאנ אלך למצוא אותה.." ג'יימס ניער מעט את שיערו והתלבש "טוב.. נלך לחפש" רגשות אופטימיים התעוררו בג'יימס, משהוא בנערה משך אותו ומצא בג'יימס חן רב. ג'יימס יצא החוצה, האוויר הבוקר היה קריר והטל שנאגר על הדשא עוד לא הספיק להתייבש. קולות של מים זורמים הגיעו אל אוזניו של ג'יימס והוא מיהר להגיע למקום. נער עם שיער ארוך בצבע ארגמן-כהה התרחץ במים "אה.. בוק טוב לך.. ראית פה במקרה נערה בגילך בערך עם עיניים סגולות ושיער ארוך באותו הצבע כמו שלך..?" ג'יימס התיישב על ברכיו. הנער הסתובב, שיערו מונף באותה צורה כשל הנערה "א.. אני..?" הנער הביט בג'יימס, עברו כמה שניות עד שקלט כי היה זה אותו אחד שהציל אתמול "א..את! ז"א.. אתה!" ג'יימס ניסה לקום אך החליק על הדשא הרטוב ונפל לתוך המים הקרים. הוא ניסה לשחות חזרה לחוף אך החליק לזרם הראשי ונסחף במהירות "ה.. הצי.. לו..!" ג'יימס נחנק, נאבק בזרם החזק "אל תזוז!" הנער קרא ושחה אל ג'יימס הטובע במהירות. הנער הוביל את ג'יימס אל החוף. ג'יימס השתעל מעט ובמהירות הרגיש מגע חם על שפתיו. המגע הרגיע אותו 'נחמד.. אולי אני בגן-עדן..?' ג'יימס חייך אל עצמו אבל המהירות מיהרה להכות בו כשהוא התחיל להחנק. ג'יימס פקח את עיניו, הנער רכן מעליו, שפתיו צמודות לשל ג'יימס "מ.. מה אתה עושה..?!" ג'יימס הפיל מעליו את הנער. הוא שתק, גם ג'יימס "מה שמך..?" ג'יימס התיישב "שינג'י.." הנער קם על רגליו וברח במהירות עם ההוטהוט שלו "שינג'י! חכה!" ג'יימס קרא אבל הנער כבר היה רחוק "אני.. לא התכוונתי.." ג'יימס הושיט את ידו, כאילו מנסה לתפוס את שינג'י הרחוק "ג'ימי-צ'אן..? למי קראת..?" ראשו של הפוקימון החתולי הגיח מהשיחים "ולמה אתה רטוב כולך..?" ג'סי יצאה מאחוריי עץ "סיפור ארוך.." ג'יימס גרד מאחוריי שכמו "טוב.. אתה זוכר שאנחנו צריכים לתפוס היום פוקימון נדיר..?" ג'סי הביטה בג'יימס במעט פקפוק "בטח.." ג'יימס חייך מעט, מעיף מבט אחרון לעבר הכיוון אליו ברח שינג'י כשמשהוא התנענע בכיסו "מה זה..?" המיאו הצביע על החפץ "טיינייי!" דרטיני יצאה מהפוקדור וניערה את ראשה בעודה מחליקה למים 'תודה.. שינג'י..' ג'יימס חייך והביט שוב לכיוון שבו היו עקבותיו של שינג'י. ~סוף~
פורום פרי רייד ודאון היל יארח הערב ב-20:00 את אמיר כספי, רוכב אופניים מקצועי בסגנון הדאון היל- היחיד בארץ הזוכה למימון מלא ע"י ספונסרים וזכה במקום החמישי בתחרות שנערכה לאחרונה בספרד. אתם מוזמנים לשאול שאלות כבר עכשיו בפורום
בית חולים "ליס" ליולדות (המרכז הרפואי ת"א) פותח ביום רביעי, 19/5 קורס הכנה ללידה והורות המיועד לזוגות לקויי שמיעה וחרשים. לפרטים והרשמה: 6973113 – 03 או בפקס: 6973828 -03
מגיע לו להיות שם, הוא מריח דם, מנגן בצ'לו ומאוהב קשות בקאורו.. בנאדם מתוסבך.. *הולכת לאמץ פן-פן*