היום בתפוז
24.11.04

היום בתפוז../images/Emo43.gif 24.11.04

הערב ב-19:00 יגיע לא אחר מאשר הראל סקעת, כמעט כוכב נולד ועכשיו כוכב בפסטיגל. הראל יענה לשאלותיכם ב-blogtv. ניתן להשאיר לו שאלות בפורום פסטיגל.
באותה שעה בפורום הורים לתינוקות נארח את הפסיכולוג פרופ' אבי שדה, מומחה לילדים ותינוקות, שיענה לשאלות הגולשים. שרשור השאלות נפתח
ישראל סגל, כותב הספר "וכי נחש ממית" מגיע לשיחה בנושא יציאה בשאלה ועוד בפורום יוצאים בשאלה. הכינו שאלות מראש.
וב-21:00 תוכלו לפגוש גם את ד"ר רבקה הלל רביאן, שתענה לשאלותיכם בפורום הפרעות קשב- ADHD בנושא זכויות ילדים במערכת החינוך
 
../images/Emo32.gif נצלש קטן! כנסו או משהו..

הממ... זה קטע מהבלוג שלי.. אבל זה קצת קשור לרומח אז קבלו:
הו, הפגנת ידע זה חינני. נממ. כידוע לכם. [בעצם, רובכם לא יודעים] אני העוזרת ספרנית בספריית המושב. תפקיד בעל חשיבות מרובה. הו, כן. [לא, אני לא מקבלת תשלום.] כןכן, אני מתנדבת. נדיבה. נחמדה, ואוהבת לעזור. שמישהו ירה בי. טוב. נסחפתי. המממ.. כן. אז.. ילדקטן בא אלי ושאל אותי אם יש לנו את הספר הראשון של רומח הדרקון. נמ.. אמרתי לו שלא, [כי אין! ספריה זבל! יש רק את האחרון!] ושלחתי אותו לספרנית, שהלכה והביאה לו את הספר ה1034032 בסדרה. לא טוב. לא טוב בכלל. מרגיז אותי שאנשים קוראים סדרות בסדר הלא נכון. כי ככה אני. [פסיכית?] אז הלכתי לשם ועשיתי לו ולספרנית נאום על כמה שזה לא טוב להתחיל סדרות בסדר מבולבל, ועל כמה שהספריה שלנו גרועה כי אין ספרי פנטזיה לאנשים כמוני. [חנונים?] נממ. הילדקטן אמר שהוא חייב לקחת את הספר הזה, כי אם לא יצעקו עליו מחר בבצפר. [אני לעצמי: "לא! אני לא אתן לזה לקרות! אני לא אתן לילדקטן להרוס לעצמו ולהתחיל בספר האחרון!"] אז פניתי לילד ואמרתי לו שהוא יכול לקבל את הספר הראשון, מהספריה הפרטית שלי. [כבר ציינתי שאני נדיבה?] הממ.. אז, כשנסגרה הספריה קראתי לילד והוא הלך איתי לביתי להביא את הספר. כל הדרך זיבלתי לו את השכל על רומח הדרקון [כי כשאני מתחילה לדבר על זה, אני לא סותמת. באמאשלי. זה מפחיד.] והוא עשה את עצמו מתעניין, מה שגרם לי להמשיך לזבל לו. למזלו של הילד הקטן, המושב שלי הוא מושב של מטר על מטר, ותוך זמן קצר הגענו לביתי. הבאתי לו את הספר, תוך כדי שהיללתי את הספריה הקטנה אך איכותית' שלי, והשבעתי אותו לשמור על הספר, או שאני אתלוש את אשכיו ואאכיל אותו בהם. [בעצם בלי החלק האחרון, אבל זה מה שיקרה לו אם יקרה משהו לספר שלי.] הילד אמר שהוא ישמור, ותודה. וככה הלך לו עם ספרי האהוב. אז למה סיפרתי לכם את זה? כי אני אובססית לספרים שלי. אני לא יודעת מה עבר עלי שנתתי לילד בכיתה ו' ספר שלי. כאילו, מה.. נטרפתי?! אני עורכת להם מסדרים פעם בשבוע, לבדוק אם כולם שם ואם הם מרגישים בסדר. [מה? אתם לא מדברים לספרים שלכם?] עכשיו אני בפראנויות שמשהו יקרה לספר שלי! ואעה. -משתגעת- [מה כבר יכול לקרות לו? זה ספר!!!] הממ.. הוא יכול.. לעלות באש! כן! והדפים שלו רגישים! הם עלולים להתלש!!!!!!!!!11 כל כך הרבה דברים יכולים לקרות. אני מפחדת! ח'לפ מי! סייב מיי בוק!!!!!!!!!111111111 נחמו אותי. ;[
וזהו.. אתם לא חייבים לקרוא!
 

LuLuLu iT

New member
נאמ../images/Emo48.gif../images/Emo187.gif

הכתיבה שלך משעשעת אותי. (קחי את זה כמחמאה P:) הספר שלך יהיה בסדר, לא לדאוג. ובמפגש הבא, פשוט נדבר על רומח הדרקון וככה גם את תדברי מדי פעם *משועשעת* בקיצור,
ורק שתדעי, שזה נורא בוגר מצידך לשים את ה-'אתם לא חייבים לקרוא' בסוף ההודעה. כי בעצם קוראים את זה אחרי שכבר קראנו את כל הקטע P:
 
-לוקחת כמחמאה- תודה! ^_^

הספר שלי! דינו מוות! קריעה! סבל ויסורים! -פורצת בבכי- חיחי, התכוונתי לשים למעלה.. אבל אבל.. הממ.. למטה לא רואים. אז לא יודעים שלא חייבים לקרוא! ;] ^_^
 

LuLuLu iT

New member
~_~../images/Emo48.gif../images/Emo187.gif

כבר אמרתי שזה בוגר. ולגבי הספר שלך, תתגברי
 
למעלה