היום בתפוז - 23.11.04

[תפוז אנשים מודיע]

היום בתפוז ../images/Emo43.gif - 23.11.04

הערב ב-19:30 יתארחו ב- blogtv של תפוז והאתר הרשמי של הפסטיגל, אורנה ומשה דץ, שיבואו לענות לשאלותיכם. ניתן להשאיר להם כבר עכשיו שאלות בפורום הפסטיגל

עכשיו גם אתם יכולים לזכות בדיסק להיטי הדאנס שיעשה לכם את החורף- NOW DANCE. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להכנס לקישור הזה ולהגיד לנו איזה שיר לא מופיע על הדיסק (רמז: לא תוכלו למצוא להיט דאנס שלא נמצא שם!). בין הגולשים יחולקו 10 דיסקים של האוסף החדש!

 

[python 4]

מיס סייגון - הסיכום!

כמובטח, הנה..

 

[trilliane]

תודה! תמיד רציתי להכיר אותו ../images/Emo140.gif

קניתי את המחזמר לפני כשנתיים, אבל לא הצלחתי להתחבר אליו כיוון שלא היכרתי את העלילה (ולא היתה לי סבלנות להתחיל לקרוא את הטקסטים באותיות הקטנות באנגלית שבחוברת). בובליל ושונדברג אוהבים טרגדיות, מה? המסקנה שלי (בפרט אחרי שכתבתי קודם הודעה שהחזירה אותי לסוף של עלובי החיים): שקרים זה רע. רוב הטרגדיות הספרותיות (משקספיר ועד מחזות הזמר הנ"ל) מתרחשות בעקבות שקרים, בגידות, התחזויות... בעיקר כל מה שקשור להסתרת האמת, בריחה ממנה, הסתתרות... תמיד מתעורר בי הרצון לצעוק לדמויות "עוד לא למדתם שזה אף פעם לא נגמר טוב?!"

 

[Eil]

לא רק טרגדיות ספרותיות בנויות על זה

כל יצירה שמבוססת על מצבים אנושיים מדגימה איך שקרים מסבכים הכל. תראי את הסיטקומים האמריקאיים הכי פשוטים, בכל פרק ופרק העלילה מסתבכת כי אנשים משקרים ומעמידים פנים, כשהסוף הטוב הוא בדרך כלל גילוי האמת. אגב, המניע לטרגדיות ספרותיות הוא בדרך כלל חטא הגאווה. שקרים זה או מה שנובע ממנה או כאלה שנועדו להסתיר את מה שקרה בעקבותיה: הגאווה היא מקור כל הרוע האנושי.