היום בתפוז אנשים

היום בתפוז אנשים

היום ב-12:00 פורום פמיניזם מארח את אורית עירון, מנהלת מרכז סיוע לנשים, לרגל יום השנה נגד אלימות במשפחה ואלימות נגד נשים. אפשר כבר עכשיו להשתתף בדיון ולהשאיר שאלות.
הערב ב-19:00 מארח פורום זכויות ומגבלות נכים את הד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, לקראת יום הנכה הבינלאומי שיחול בשבוע הבא. צוות מומחים נוסף ישתתף בדיון ויענה לשאלותיכם. פרטים נוספים בפורום.
הזדמנות אחרונה היום לקבוע מהו השיר הכי טוב של שלמה ארצי.
 
../images/Emo13.gif../images/Emo57.gif

יום חביב למדי, עד כה. לא משהו מיוחד, סתם יום שגרתי, אך עם זאת- נחמד.
שעתיים ראשונות- אנגלית, עם אסנת (לא אוסנת- אסנת! היא נורא מתעקשת על כך, משומה
) המפגרת. אני לא יודעת מה יש בה שגורם לי לשנוא אותה כ"כ. כנראה העובדה שמצבי-הרוח שלה מתחלפים יותר מהר משל נערה מתבגרת במחזור לא תורמת ל(חוסר)סימפטיה שלי כלפיה.
הייתה לנו הכתבה, קלילה למדי, וחוץ מזה- הממ... ת'אמת, אני לא זוכרת ממש מה עשינו חוצמזה, כי די חרפתי...
אה, אני זוכר שראיתי נחליאלי בחלון ונורא התלהבתי מזה, ואמרתי לחברה שישבה לידי: "תראי, נחליאלי! זה אומר שעכשיו כבר סתיו!" והיא, באדישות אופיינית: "נו, ומה עוד חדש?
" שונאת אנשים שלא יודעים להתלהב כמו שצריך.
אח"כ הגיע שיעור אומנות. המורה הסתומה איבדה לי את העבודה, או שאולי אני איבדתי אותה לעצמי...
בכלופן, מכיוון שלא הייתה לי עבודה להמשיך, התחלתי עבודה חדשה, נחמדה דווקא: ציור פופי בסגנון רוי ליכטנשטיין. משהו חביב מאוד.
בשיעור אזרחות המורה אמרה לי מול כל הכיתה: "איזה תלמידה חכמה יש לי!" ואח"כ ישבתי זקופה וגאה
בחוכמתי במשך כל השיעור, עם ידיים משולבות היטב, אפילו שהיה לי קצת קשה לא להזיז משהו (אני מהילדים ההיפראקטיבים האלה, שתמיד חייבים לזוז). בשיעור גיאוגרפיה אני וידיד שיחקנו "ארץ עיר", ומתוך ההתלהבות אני צעקתי ממש בקול רם: "א'!" והמורה, על אף טיפשותה הרבה, הבינה מה קורה ושלחה את שנינו להירשם.
אז נרשמנו, אבל החלטנו שזה יהיה מאוד ותרני מצידנו לא להצהיר איזו הצהרה בקשר לעניין (למשל: שהיא בורה מטומטמת ושההרשמה הזאת לא מגיעה לנו), ולכן קימטנו את פתק ההרשמה טוב-טוב, קרענו קצת בפינות, והחזרנו לה אותו.
שנתנו לה את הפתק היא רק עשתה פרצוף כזה-
, והמשיכה ללמד את מה שהיא לא לימדה. עילגת.
בשיעור תנ"ך המורה החליטה שמגיע לנו לשמוע מחמאות על כיתתנו המדהימה (זאת מורה חכמה!
), ולי היא אמרה שאני "קצת מרדנית, אבל נשמה טובה".
2 מחמאות ביום ממורות- זה לא הולך ברגל!
 

simple gUaRaNa

New member
מתי החלפת חתימה../images/Emo35.gif../images/Emo99.gif../images/Emo94.gif

לייק איט
. חי, אני מזדהה עם אסנת
. גם כי אסנת באמת כותבים ככה (מוות לו'
) וגם כי אצלי זה אותו דבר. ידעתם, לדוגמה, שהשם הכי נפוץ בארץ זה נועה
אני דואגת להגיד את זה לכולם
.
. מורות לגיאוגרפיה טיפשות. הראיתם לה
אני הלכתי היום על קביים
והלכתי עם שלי, והיא גם הייתה על קביים, רק שהיא טפשה יותר ממני (
) אז היא הייתה צריכה את היד שלי
. אז בסוף היא נפלה ומשכה אותי
. גמני נפלתי
. ואז היה היסטוריה, וזה היה כלכך משעמםB
וכדי להשתעשע שתיתי את המרק שלי (תודות ליאקי
) בכיתה
, יחד עם גאיה, מתחת לשולחן ומאחורי התיק
. היום היה השיעור ספרות הראשון שאורית לא נתנה לי מחמאה
. אך אל דאגה, בסוף היא נתנה. וציירתי איש כחול בשיעור אחד
. צבעתי את רובו בסגול
. וקיבלנו דף באנגלית לבדוק את הידע שלנו. "זה יהרוס לי את הרפטיישן
."
 
תודות על החתימה.../images/Emo9.gif../images/Emo57.gif

אני מסכימה עם אסנת שלא צריך לכתוב את השם עם ו', אבל היא גם רוצה שנבטא אותו אַסְנָת! אני לא חושבת שאת רוצה שיבטאו את שמך נַעָה.
 

simple gUaRaNa

New member
../images/Emo6.gif../images/Emo94.gif

שעשעת אותי
. טוף, אני עושה הפסקה מכל הבזים והנחליאלים והחבצלות
. שייקה הטיפש נתן לנו עבודה של יותר משש סיכומים
מטומטם
וזה הכל על דברים שהם לא... לא.... מעניינים
בלה, אבל אני גאה בעצמי בכל זאת
, כי נזכרתי ביום רביעי שעבר שהמורה שלי אמר לי שאני מתקדמת מהר
רק עכשיו נזכרתי ואני מסתובבת ואומרת את זה לכולם שיהיו בי גאים
רוצים לשמוע פיסת מידע לא נחוצה ואכזרית
אם כן, תקראו את זה. אם לא.... אל
. בכולפן, באנציקלופדיית יבנה, תחת ההגדרה 'בז' כתוב - *ציטוט*:חזם רחב, ובאותם מינים של הבז בלה בלה בלה...הוא משמש להנחתת מהלומה קשה על בעל החיים הניצוד. רגליהם משמשות לתפיסה ולאחיזת הטרף, והמקור - להריגתו. אכזריות
ונחשו למי יהיה פלאפון
הישן של אימא שלי
יאי פור מי
אין לי מה לכתוב, אבל אני צריכה תירוץ להתחמק מהבזים. או, וול, אני הולכת לקצוץ ציפורניים
.
 
אוי, שכחתי להסביר,../images/Emo57.gif

למה המורה לתנ"ך החליטה שמגיע לנו לשמוע ממנה מחמאות על כמה אנחנו מקסימים וחמודים והיא אוהבת ללמד אותנו.
במהלך ההפסקה שלפני השיעור שלה, טרחנו ועמלנו על הכנת לוח מקושט יפהפה, בו הבענו את "אהבתנו הרבה" כלפייה.
זתומרת, באמת כתבנו לה מחמאות, אבל בסגנון: "לרחל! אנחנו חיים בשביל שיעורי התנ"ך איתך! כל לילה, לפני השינה, אנחנו שוכבים במיטה ונזכרים בשיעור התנ"ך האחרון, וליבנו מתמלא באושר ועושר, ועונג רב. אנחנו מעריצים אותך וסוגדים לך, ולטל יש אפילו מקדש עבורך בחדר שלה!! תמשיכי להיות כזאת שולטת, ומלכת העולם באופן כללי. בהמון המון אהבה, נשיקות, חיבוקים ומזמוזים- כיתה ט'6." (זה, מילה במילה, מה שכתבנו). וכדי שתבינו, המורה היא קשישה שמרנית רעת-לב, לא מישהי שהייתם בדר"כ כותבים לה לוח מלא במחמאות.
מסתבר שאפילו רוטוויילרים מתרככים עם קצת ליטוף, כי לאחר שראתה את הלוח (היא בדוגרי חשבה שאנחנו רציניים!
) היא פתאום נהייתה סופר-נחמדה, ו"יש לי רק דברים טובים להגיד על הכיתה שלכם." ג'סט פור ד'ה רקורד- שיעור קודם לכן היא צווחה שיעור שלם על כך שאנחנו בלתי-נסבלים, ולא מגיע לנו ללמוד מקצוע נאצל כתנ"ך [שיט.
).
 

PURPLE CHICKEN

New member
קראתי.../images/Emo12.gif

לא מקבלת נשיקה / חיבוק / משהו?
גם לכם יש הרשמות?
לעודד ולי יש תיאוריה- מורים כמעט לא שולחים ילדים עם עיניים בהירות (כחול/ירוק) להירשם.
שימי
לזה. שנה שעברה ישבנו יחד כמעט כל השנה, וכמעט כל שיעור (אני לא מגזימה.
) היו מעירים לנו, אבל שלחו אותנו להירשם פעם אחת בלבד!!!
ואז עלינו על התיאוריה הזאת ואז התחלנו לבחון את המצב וההשערה שלנו אומתה ללא ספק. אכן כן.
חיחיחי... גמני קיבלתי היום מחמאה ממורה!
המורה לספרות בתחילת השיעור באה אליי ואומרת לי: "אם הייתי יכולה לתת על העבודה יותר ממאה- הייתי נותנת לך. אבל אני לא יכולה, אז יש לך מאה!"
היא מחזירה את העבודות ביום ראשון, מעניין מה היא כתבה לי.
 
יש הרשמות, ועוד איך.../images/Emo3.gif../images/Emo57.gif

חטפתי היום עוד אחת.
בררר... אני שונאת ביולוגיה, את המורה לביולוגיה, את המילה "ביולוגיה", וכל מה שקשור במקצוע הנתעב הזה!!!
*נרגעת* ואת מקבלת גם נשיקה
, גם חיבוק
וגם משהו! ראית איזו קומבינה סידרתי לך?
 
הצילו.

איזה יום חרא. אין לכם מושג כמה פעמים ביטאתי את הF וורד. בעעע. מעשה שכך היה: מיכל מתעוררת לקול אמה: "מיכל, מיכל, כבר 7 מתי את צריכה להיות בביצפר?" לא! מיכל צריכה להיות בביצפר בשמונה! למיכל יש 15 דקות להתכונן! מיכל בחיים לא תספיק! מיכל רצתה להתקלח...
הגעתי לתחנת האוטובוס ב-7:30 אבל איכשהו הגעתי לביצפר כמה דקות לפני הצלצול, יה
עליתי למזכירות וברוב הדר וכבוד נטלתי את קלסר השכבה, כי היום אני אמורה להיות תורנית שכבה, את המשמעות תבינו מאוחר יותר, דאמיט.
עדיין תמימה ובטוחה שזו אחלה הזדמנות לפספס ביצפר, תמהתי לאיזו מ-13 הכיתות שבשכבתנו הענפה והמפגרת עליי לפנות קודם. ואז חשבתי - אולי מתמטיקה מואץ? זו הכיתה היחידה שבבנין י"ב אז כדאי לסיים עם זה מוקדם, ואני גם אמורה להיות שם, אז אני אוכל להגיד לתמרה בדיוק איפה אני.
ועל טוב לבי ומסירותי הרבה נגמלתי כך: אני: *נכנסת לכיתה* תמרה: "שלווום. למה את לא בכיתה?" *אני כן, טיפשה* אני: "אההה..." *בוהה בקלסר* "כי אני תורנית שכבה?" תמרה: "הממ." *עושה קולות של לחשוב* "לא, את צריכה ללמוד את החומר הזה. אביב, תחליף אותה!" אני: "
" ניחא. פסדר. לא נורא. דווקא עבר מהר. משנשמע הצלצול אספתי את חפציי ופרצתי במירוץ נגד עצמי לעבר בניין ט', בשביל לחפש את אביב והקלסר האבוד. נמצא. לאחר מכן רצתי לכיתה בשביל לקחת את השקית עם נעלי הספורט, ואז לשירותים בשביל להחליף לנעלי ספורט ולחולצת ספורט. היה לנו מבחן. כן, כן, מבחן בספורט. בע. השארתי את חובת הקלסר והתורנות אצל מישהי מכיתה אחרת, והלכתי למגרש. 12 סיבובים = 60 נקודות, וצריך להספיק לפחות את זה ב-15 דקות. בשיעור לפני זה רצנו 10 דקות ואני הספקתי 13, ככה שהתחלתי לרוץ די שאננה. מהר מאוד הרגליים שלי לא הסכימו איתי
מסתבר שזה אחד הימים האלו, בהם הפלטפוס משתלט על כולי ולא עוזב, מתלהב אחד. אז רצתי 12 בקושי ומתּי. אבל שיתנו לי מנוח? חלילה וחסה! אצתי רצתי לכיתה והחל לו המבחן השכבתי בביולוגיה. היה פסדר, מגעיל אמנם, בכל זאת ביולוגיה. ואז, הו אז, החלו הריצות. הנסיון הנואש להספיק להגיע ל-13 כיתות + חצאי כיתות ושיעורים במעבדות בשביל לבדוק נוכחות. אלוהים אדירים. אינני יודעת כמה מדרגות עברתי היום, כמה פעמים בקרתי בכל כיתה, כמה פעמים אמרו לי במסדרון "היי תורנית שכבה!" - בכל אופן, זה היה יותר מדי.
והנסיונות לקחת את הקלסר. לבדוק אם רשמו להם חיסור. או סתם בשביל להתלהב. וההערות. *נכנסת לכיתה* "את פריקית?" "לא, סתם משועממת." "הופה, תראו את הנעליים!" זה דווקא היה נחמד
*בוהה באולסטאר היפיופות שלי
* זה היה נוראי. פשוט נוראי. כמה בנאדם יכול ללכת ביום? ועוד רצתי, ועוד שני מבחנים...אההה.
אבל היה קטע ממש נחמד: משנכנסתי לכיתה מסוימת בה יש הרבה מחבריי [זן נידח
] בשיעור החמישי היה שם...עומר. המורה למתמטיקה. סיקרן אותי, זה. כשעשיתי את מבחן הקבלה למואץ מתמטיקה נטשו אותי בכיתה אחרת שגם היא עשתה מבחן במתמטיקה, והוא היה המורה. כבר אז שעשע והפחיד בו זמנית. וכל פעם שהייתי בכיתתם בהפסקה שלפני שיעור שלו, מיד מרגע השמע הצלצול הציעו לי ללכת, ומהר. אנשים שמאחרים לשיעורים באופן קבוע רצו לשיעורים שלו. הממ. מראש הודיעו לי שהוא לא נחמד במיוחד לתורני שכבה, וגם נתנו לי כללים: לפתוח בעמוד הנכון לפני הכניסה לכיתה, ולהיות מצוידת בעט נגיש. ביצעתי. הוא דווקא היה מאוד נחמד
צפיתי שאני אבהה בנעליי [היפות
] במבוכה עצומה ואז כולם יצחקו ואז אני אצחק. למעשה, הוא התחיל לקיים איתי ועם הכיתה שיחה ערה בה כולם נקרעו מצחוק, כולל אמתכם הנאמנה. לא יכלתי להפסיק לצחוק! "את צוחקת עליי?" הוא שאל, ואני עניתי ב"לא!" נחרץ, אשר מיד אחריו באו עוד שלל צחקוקים. ולפני שיצאתי מהכיתה, הוא פנה אליי בשאלה הקשורה למתמטיקה (כי מתישהו בשיחה ציינתי שאני במואץ מתמטיקה) מלמלתי משהו לא מובן והבטתי בו, מפוחדת, תוך כדי התרחקות לכיוון הדלת. "אתה מפחיד אותה!" היה הדבר האחרון ששמעתי לפני שהדלת נטרקה. אבוי
המממ...ו...אה! כמובן, אני גם צריכה לעבור בכל הכיתות אחרי סוף היום ולהרים את כל הכסאות של אלו שלא הרימו, יה. בכל כיתה יכלתי לספור באמצעות אצבעות המצויות על אחת מכפות ידיי את אלו שכן הרימו כסאותיהם. בעעע.
ועכשיו? נשבעתי שאני לא הולכת יותר בחיים שלי. אבל לא קיימתי, הלכתי להביא מהמקרר משהו לשתות
הממ. ~מכלול
נ.ב - כמיטב המסורת, גם אני הוספתי משהו לקלסר. כתבתי עליו, "קלסר זה הוא השטן!" בתקווה שמישהו יבין את הרמז ויתחמק מהר מהזכות המפוקפקת הזו. ברר.
 

simple gUaRaNa

New member
../images/Emo6.gif../images/Emo94.gif

מסכנה
. לא שמעתי על תורנית שכבה. אצלינו הבנות במטומטמות מט' מקבלות כל יום להיות תורנית מזכירות והן עושות דברים כמו לתלות את הלוח בלוח מודעות, וכאלו
.
 

Sweet Misery

New member
../images/Emo24.gif למיכלייי

אצלנו בחטיבה היו תורני שכבה, אבל הצלחתי להתחמק.
יום לא רע. שעה היסטוריה עם אהוד הקורץ ("אני ממצמץ, לא קורץ. את לא קולטת שאני ממצמץ?!"), שעה ספורט לא מאמץ מדי עם מורה-לעתיד מסמינר הקיבוצים שלימדה עמידת ידיים. אבל אני כבר יודעת, יופי לי.
הפסקה. קפוצ'ינו. מלכה (שניר, לא דובון). סנוף וחיקויים של סאות'פארק. ביולוגיה!! שיעור סתמי בביולוגיה. קיבלתי 95 במבחן!
למרות שהיא הייתה אמורה להוריד לי 4 נקודות שהיא החליטה לא להוריד ועוד שתי נקודות שהיא התעלמה מהן משום מה, אבל אני לא מתלוננת. אנגלית! ציירתי לשרון ב' ציורים משעשעים בקלסר. סוציולוגיה... מרטין סיפר את הזקן! הללויה! קיבלתי 100 בבוחן! |שוב
מרטין משתמש בדיבורים על יחסי מין כדי להסביר תיאוריות, כי זה "מעורר אותנו בגיל הזה", ומסביר ש"עליז לו" כי דיברנו קודם על הומוסקסואליזם. אין מקרא עם מלכה דובון! יום הורים, משתחררים מוקדם. מחפשים מלכה שניר - אין מלכה שניר! אני, יסמין ושיר מתרגמות את השיר של "לא כולל שירות" לאנגלית (כי אלון ידידינו הטוב התקבל לצעירי תל-אביב!
) וזהו. המ.
 
..."הוריו אמרו לו:..|חמסנ|

התעודד, בנינו! המצב יכול להיות גרוע יותר! אז הוא התעודד, והמצב באמת נהיה גרוע יותר..." רק עכשיו שמתי לב להודעה הזאת, ומאחר ששמעתי היום את "כוורת בפארק", לא יכלתי למנוע בעדי מלהגיב, זה היה כ"כ נדרש...
 

simple gUaRaNa

New member
אה, אה../images/Emo70.gif../images/Emo9.gif../images/Emo94.gif

*פרץ התרגשות בלתי נשלט**נשימה* "מול ביתו הצנוע, היה צריף קל ורעוע, ובו גרה ילדה קלה ורעועה. כל יום יודוקוליס היה עובר וצופה בה משחקת תופסת... לבדה. והוא היה בא אליה בחיוך קל ומושיט את ידו, והיא הייתה אומרת, בפה צוחק: "סתלק!"" אך, מה יפה
.
- אני מספיק משועממת לדעת את סיפוריו היפים של יודוקוליס בעל פה. למרות שסיפור הארון גם הוא שולת
.
 
אכן נכון.../images/Emo9.gif../images/Emo57.gif

וכל הכבוד על הידע והזיכרון!
איך את זוכרת את זה בעל-פה?!
*מקנאה*
 

simple gUaRaNa

New member
../images/Emo6.gif../images/Emo94.gif

בלה, לפני בערך שנתיים אני ואבא נסענו לאילת וניצלנו את הזמן שלנו יחד (חמש שעות
) לשמוע כוורת בפארק 1 שוב, ושוב ושוב
אז זה די משם, ומשמיעת הדיסק המהולל פעם בשבוע בערך
. אוך, יודוקוליס.
 
למעלה