היום בעלי הכריח אותי לעשות בדיקה
זהו החלטתי לפתוח בסיפור ארוך על האירועים מאז ההזרעה, אז ככה: היום של הכוריגון הייתי כולי אופטימית. החלטתי שהחודש זהו. ראיתי שז לא משנה אם אני עושה את עצמי מאמינה שיהיה הצלחה או לא. בגלל שהאכזבה אותו דבר. שבועים שלאחר ההזרעה היו עדיין אופטימים, והחודש היה טריק: הבטחתי לעצמי שאני לא אעשה בדיקת בטא עד סוף האנדומטרין. אבל שלשום תקף אותי מיגרנה קשה!!! בעלי כבר התאכזב ואמר "זהו את לא בהריון". בד"כ הכאב ראש בא עם המחזור. אני לאומתו המשכתי עם האופטימיות, עד בואה ה
או סוף האנדומטרין אני לא מוותרת. גם הכאבי בטן היו של ההריון, אני הרגשתי את ההשרשה אצלי. אתמול הבעלול אמר שאם אני לא משתינה על מקל למחרת בבוקר, אז לא אוכל לקטר יותר על כאבי ראש או כאבי בטן שהיו לי. אז בשביל הזכות לקטר הבוקר השתנתי על המקל והיה פס אחד וחזרצי לישון. אבל.... הבעלול לא מוותר, בזמן שאני אמרתי לו שאין לי כוח לקום לעבודה, הוא בודק את המקל ו מבקש ממני להרכיב משקפיים. אז היה פס מזה עדין. כמובן טסתי למרפאה לעשות בדיקת דם הבוקר. האופטימיות חזר, אני עכשיו על קוצים בעבודה ממתינה לתוצאות. והלקח מכל הסיפור: אם ביום ה15 עושים בדיקה ביתית אז בעלי המשקפיים חייבים לבדוק אותו עם משקפיים.
זהו החלטתי לפתוח בסיפור ארוך על האירועים מאז ההזרעה, אז ככה: היום של הכוריגון הייתי כולי אופטימית. החלטתי שהחודש זהו. ראיתי שז לא משנה אם אני עושה את עצמי מאמינה שיהיה הצלחה או לא. בגלל שהאכזבה אותו דבר. שבועים שלאחר ההזרעה היו עדיין אופטימים, והחודש היה טריק: הבטחתי לעצמי שאני לא אעשה בדיקת בטא עד סוף האנדומטרין. אבל שלשום תקף אותי מיגרנה קשה!!! בעלי כבר התאכזב ואמר "זהו את לא בהריון". בד"כ הכאב ראש בא עם המחזור. אני לאומתו המשכתי עם האופטימיות, עד בואה ה
