היום במעריב....
כתבה מפרגנת ביותר של דנה קסלר על קיילי, בניגוד לשבוע שעבר הנה כמה קטעים: על האלבום: "האלבום לא נשמע משהו בשמיעה הראשונה , אבל הולך ונפתח משמיעה לשמיעה, עד שאתה קולט כמה הוא בעצם אלבום הרפתקני ומצוין. זה מוזר להגיד את זה על תקליט של קיילי , אבל התקליט החדש שלה דורש האזנה קצת יותר מאומצת מקודמיו." המוזיקה באלבום: "ההפתעה היא שההפקה של התקליט הרבה יותר היפ הופית....מה שכן האלבום לא נשמע כמו היפ הופ עכשווי, אלא נוטה יותר לכיוון האנס-פופ השחור של האייטיז ולאלקטרו.." על הקמבק: "אלבום הפוסט-קמבק שלה פיבר לא איכזב. עם יד על הדופק ופיגורה מצודדת מתמיד ממשיכה קיילי בשלה ומביאה אותה בשרשרת להיטי ענק עם קריצות רטרו נדיבות כמו CAN'T GET..." ההתפתחות: "מי שהייתה מלכת היורו-פופ באייטיז , עבדה קשה עד שהשתחררה מאחיזתם של סטוק-אייטקן-ווטרמן ואז בחרה ללכת לכיוון יותר דאנסי.אח"כ היא התקשקשה במחוזות האינדי שלא בדיוק התאימו לה וחזרה במיטבה במילניום החדש עם סאונד דיסקו- האוס מעודכן. בתקליט הבא המשיכה קיילי באותו קו, ועכשיו היא חוזרת לאייטיז. אבל לא לאיפה שהיא הייתה באייטיז". תדמית: "כמו בריטני גם קיילי גדלה לעיני המצלמות. ההשוואה ביניהן מאפשרת לחדד את ההבדלים: בריטני הפכה מלוליטנ מתגרה לשרמוטה מוצהרת , הרי שקיילי הפכה מילדה טובה באמת לאישה סקסית, אבל לעולם לא גסה. וזה מה שנחמד בקיילי-לא משנה כמה מעט היא לובשת, זה אף פעם לא נראה נמוך ומתאמץ, אלא קליל ומשעשע.." "היא עושה זאת תמיד בטוב טעם , בקריצה ובמנה גדושה של רפלקסיביות ומודעות עצמית , וזה מוכיח שקיילי היא ליגה אחרת לגמרי." היא תמיד חייכנית ונינוחה , שלא לומר נחמדה ומנומסת , שלא לומר מגניבה ומעודכנת, שיקית ואירופית..." לסיכום: קיילי היא לא סתם כוסית קטנה ומטריפה , אלא אייקון פופ שהולך ומשתבח עם השנים. בינתיים זה עובד מצוין. השאלה היא - עד מתי?
כתבה מפרגנת ביותר של דנה קסלר על קיילי, בניגוד לשבוע שעבר הנה כמה קטעים: על האלבום: "האלבום לא נשמע משהו בשמיעה הראשונה , אבל הולך ונפתח משמיעה לשמיעה, עד שאתה קולט כמה הוא בעצם אלבום הרפתקני ומצוין. זה מוזר להגיד את זה על תקליט של קיילי , אבל התקליט החדש שלה דורש האזנה קצת יותר מאומצת מקודמיו." המוזיקה באלבום: "ההפתעה היא שההפקה של התקליט הרבה יותר היפ הופית....מה שכן האלבום לא נשמע כמו היפ הופ עכשווי, אלא נוטה יותר לכיוון האנס-פופ השחור של האייטיז ולאלקטרו.." על הקמבק: "אלבום הפוסט-קמבק שלה פיבר לא איכזב. עם יד על הדופק ופיגורה מצודדת מתמיד ממשיכה קיילי בשלה ומביאה אותה בשרשרת להיטי ענק עם קריצות רטרו נדיבות כמו CAN'T GET..." ההתפתחות: "מי שהייתה מלכת היורו-פופ באייטיז , עבדה קשה עד שהשתחררה מאחיזתם של סטוק-אייטקן-ווטרמן ואז בחרה ללכת לכיוון יותר דאנסי.אח"כ היא התקשקשה במחוזות האינדי שלא בדיוק התאימו לה וחזרה במיטבה במילניום החדש עם סאונד דיסקו- האוס מעודכן. בתקליט הבא המשיכה קיילי באותו קו, ועכשיו היא חוזרת לאייטיז. אבל לא לאיפה שהיא הייתה באייטיז". תדמית: "כמו בריטני גם קיילי גדלה לעיני המצלמות. ההשוואה ביניהן מאפשרת לחדד את ההבדלים: בריטני הפכה מלוליטנ מתגרה לשרמוטה מוצהרת , הרי שקיילי הפכה מילדה טובה באמת לאישה סקסית, אבל לעולם לא גסה. וזה מה שנחמד בקיילי-לא משנה כמה מעט היא לובשת, זה אף פעם לא נראה נמוך ומתאמץ, אלא קליל ומשעשע.." "היא עושה זאת תמיד בטוב טעם , בקריצה ובמנה גדושה של רפלקסיביות ומודעות עצמית , וזה מוכיח שקיילי היא ליגה אחרת לגמרי." היא תמיד חייכנית ונינוחה , שלא לומר נחמדה ומנומסת , שלא לומר מגניבה ומעודכנת, שיקית ואירופית..." לסיכום: קיילי היא לא סתם כוסית קטנה ומטריפה , אלא אייקון פופ שהולך ומשתבח עם השנים. בינתיים זה עובד מצוין. השאלה היא - עד מתי?
