היה ממש טוב אתמול
- פותח הנושא clyps
- פורסם בתאריך
היה נפלא!!!!!!!!!!!!! D:
אני עדיין בהיי. הכל התחיל בזה שיצאנו באיחור מהבית. בעצם לא. הכל התחיל בזה שעמדתי מול המראה והתלבטתי שעות מה ללבוש. עד שהגעתי למסקנה שהלמטה לא כל כך משנה, כי בסופו של דבר בתמונה עם דפנה רואים רק את הלמעלה.
בכל מקרה, נסעתי לנו באוטו, הפמליה הקבועה - [דפנה, אופיר ועדי] והגענו לקומפורט. ראינו תור ארוך ארוך, ופטפטנו לנו ["כואבת לי הבטן. אני לא מרגישה את הבטן. אני חושבת שאין לי בטן. אני עומדת למות מהתרגשות", "נעם, תרגעי"], כשנכנסנו ושילמנו 20 שקל בכניסה, וקיבלנו חוברת של ספרות זולה, הסתכלנו סביב, ופתאום אני מרגישה מישהו נוקש על גבי! ובכן, רבותיי, מי זו היתה? שיר!!!!!!!!!!1111111 ואני צעקתי "שיר!!!!!!!!!111" [
] וחיבקתי את הכפרה. אמרתי לה שיפה לה התספורת, ובלה בלה, אבל זה לא מעניין אתכם. חיכינו עד שההופעה תתחיל, וקורין התחילה עם זן נדיר [היא הסתכלה עליי! היא הסתכלה עליי!], ועם תנינענק, [אני מסתכלת לצדדים וקולטת רק אותי ואת שיר יודעות את כל המילים
], ואז ירדה מהבמה. לצערי. היה נורא קצר! אחר כך עלו כל מני אמנים לא מעניינים שלא לשמם התכנסנו אתמול, ואאאאז אני קולטת את טלז, ענבל, ותמר בלמעלה הזה כזה של האמנים. התחלתי להתחרפן קלות, ופתאום אני קולטת דנג'ה. ואז את הנסגדת מכל - דפנה. הו, דפנה! לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים כמעט כל הזמן, עד שהם עלו לבמה. הם שרו את היחידה, שזה שיר נהדר, אבל אני לא יודעת את המילים שלו, אז זה היה קצת מדכא. אחר כך שיר שלא הכרתי. ואז אנרגיה פוטנציאלית. ואני שואלת את עצמי - איפה דפנה פיק שלשמו הגענו עד הלום?????????
אחרי שני שירים בהם דפנה היתה סקסית במיוחד [חולצה בהירה בלי חזייה, רבותיי], הדג נחש עלו [התלהבתי באופן קצת משפיל משירת הסטיקר], וחמי רודנר [כפרעליו!], נגמרה ההופעה [אה לא! היה גם מארינה מתישהו. שגם היתה נורא חמודה. אבל לפני חמי. כפרעליו. שסגר את הערב באופן מושלם]. התחלתי להתלבט עם חברותיי בנוגע לעלייה למעלה להגיד היי לדפנה, והן לא עזרו לי כמו בהופעה הקודמת [כן, טוב, שם הן דחפו אותי לחדר אמנים
], ובסופו של דבר הוחלט לחכות לה מתחת למדרגות שתרד אלינו. [טוב, אבל זה רק בגלל שלא היה לנו צמיד ירוק המאפשר את עלייתנו למקום הנכסף]. וחיכינו. לאחר כמה דק' חברי העוגיות יורדים [ודנג'ה קיפצצה ורקדה באופן משעשע ביותר] הגיעה דפנה, אחרונה. היא הניחה על עצמה סווצ'רט פסים, הגיעה אלינו, ביקשתי להצטלם איתה, ולתת לה חיבוק, והיא נענתה בחיוב
היא הייתה די מובכת, וזה היה קצת מוזר. אבל חפיף.D: כשיצאנו החוצה, דנג'ה, תמר, וענבל דיברו להן, ותהיתי עם עצמי - שלושת הבנות מהעוגיות עומדות לי מול העיניים ואני לא מתעדת את העניין? פניתי אל דנג'ה [שתמיד נראית הכי סימפטית מכולם, ולא גורמת לי להרגיש כמו איזה גרופית פסיכיתXD], וביקשתי להצטלם עם שלושתן. הן נענו לבקשתי, ודנג'ה פינתה לי מקום בינה לבין תמר, ובדיוק דפנה הגיעה! אז אמרתי "רגע! לא! שגם דפנה תצטרף!", ודפנה הסתכלה עליי, ו.. המשיכה לדבר עם מישהו. XD אז דנג'ה פנתה לימי ואמרה לו "בוא, ימי, תייצג את דפנה בתמונה!", והוא גיחך ופנה להסתכל על דפנה.
אז וויתרתי על העניין, ויצאה תמונה שווה לגמרי. דנג'ה אמרה "חג שמח", ותמר אמרה "חג שמח זה יפה". ודפנה [חברתי הטובה. לא קינן], סיפרה לי [כן, טוב, היא טובה בלצוטט לאנשים XD] שדפנה מדברת עם אנשים על הרוקנרול שהיה במופע, ודנג'ה ותמר מדברות עם עוד מישהו על הקצפת של הקרמבו. בהחלט מרתק. הם הלכו משם, אנחנו דיברנו על דפנה וחמי רודנר [שהתעצבן בטירוף בגלל משהו עם האוטו שלו. או משהו כזה], ועל איזה גאון היה דודו גבע. [סתם. לא דיברנו על זה. אבל פשוט בכלל לא הזכרתי אותו, וזה לא בסדר]. והיה נורא כייף. לא צילמתי בכלל. חוץ מהתמונה עם דפנה. ועם דנג'ה תמר וענבל. הייתי צריכה להצטלם עם שיר
. אבל לא עשיתי את זה משוםמה. וזהו. D: יום טוב לכם, חברים.
אני עדיין בהיי. הכל התחיל בזה שיצאנו באיחור מהבית. בעצם לא. הכל התחיל בזה שעמדתי מול המראה והתלבטתי שעות מה ללבוש. עד שהגעתי למסקנה שהלמטה לא כל כך משנה, כי בסופו של דבר בתמונה עם דפנה רואים רק את הלמעלה.
אם כך, סיפור הנסיעה שלנו.
התעוררתי בשעת בוקר מוקדמת ונסעתי מחוייכת (טוב...לא מחוייכת) ליום מרוכז במתמטיקה. היום עבר בשמחה וברינה כיוון שהיינו מעט וגם מכיוון שקיבלתי עוגה
המורה החליטה להתברווז ושחררה אותנו חצי שעה קודם. ובכן, אנו -ארבעת תושבות צורן היחידות נותרנו ללא הסעה הביתה, על כן, התנדבה המורה להקפיצנו למחוז חפצנו! שאלתי את כולן האם הן יודעות היכן בדיוק ממוקם רחוב קומפרט... מבלי לחשוב פעמיים שלפה תמי (מורתי) ספר מפות ענק והושיטה לי אותו. "את יודעת איך לחפש?" "ודאי!!!" לא ידעתי. עם קצת עזרה מצאתי את המקום המיוחל, וכתבתי את המסלול על גבי ידי. חברי היקר עמרי (Fuhrer) שאל האם אנו הולכים היום להופעה, ועניתי בחיוב. חיכינו וחיכינו שאיתמר היקר יסיים את בחינת המתכונת בתאטרון (
) ובשעה חמש וחצי בדיוק (!) עמרי הגיע לביתי ונסענו לאסוף את איתמר ואופיר מתל מונד. אופיר המסכנה נותרה ללא חגורה, כיוון שהמכונית של אמא שלי בת 100. אבל הסתדרנו. הגענו לרכבת,נאבקנו עם המכונה, ולבסוף! קיבלנו את הכרטיסים. לאחר דקות ספורות הגיעה הרכבת. עמרי הוביל. הבחנו בספסל ריק, עמרי התחיל ללכת במהירות לכיוונו! אך היי!! הנה איש מרושע! רץ לכיוון הספסל! עמרי התיישב במהירות ולאחריו האיש. ויתרנו. מצאנו לנו ספסל אחר, ממש לא רחוק מהשירותים. עמרי ואני החלטנו לבדוק את הכיסאות המתקפלים והרגשנו קצת כמו מרקו הגענו לת"א-הגנה, לקחנו מונית לקומפורט (היה מאוד מוזר לכוון את נהג המונית ע"פ מסלול שכתוב לי על היד
) הגענו ראשונים. אנשים מוזרים ותאילנדי, הוציאו את ברזלים החוצה וכמעט פגעו בי. (פעמיים) נכנסנו. אופיר כרגיל קופחה, ונאלצנו לחכות לה מעט. איתמר רץ לתפוס מקום בשורה הראשונה. ראינו את קורין חולפת על פנינו,גלעד כהנא... ילדיו של גבע ועוד. לאחר רבע שעה, נכנסה חביבת הפורום- נעם!!! חיבקתי אותה בשמחה ויחדיו צעדנו למטה. ההופעה הייתה מעולה, הסאונד קצת פחות. סגניי הברווז שנונים, והברמנים שמים המון קרח בכוס כדי לא לבזבז קולה.
ההופעה נגמרה. עמרי ואני פגשנו את ידידתנו משכבר הימים- נרקיס. עייפים ומסריחים מעשן של סגריות פסענו החוצה מן המועדון. הלכנו מעט ברגל (היה קר
), איתמר השקיע מאמצים ברדיפה אחרי מוניות, עמרי חשב על דברים ואופיר ואני התעניינו במודעות אבל של מקומיים. (דוד ושם טוב, אוהבים אתכם). לבסוף,מאמציו של איתמר הניבו פרי! נכנסנו למונית בשמחה ובדיצה! הגענו לרכבת. "צפונה או דרומה?" שאל השומר. "צפונה" "אין יותר רכבות צפונה." "
" "מצטער" "
" "יש מתל אביב-מרכז סבידור ,החל מ1 לפנות בוקר" "
" "אבל עוצר רק בנתניה ואילך" "
" לאחר התלבטויות,החלטנו לקחת מונית. הנהג אמר שהוא רואה עליי שאני אוהבת מזרחית. אחרי שכולם מחו את דמעותיהם והסדירו את נשימתם ,הסברנו לו כי זה לא המצב. "לא ישנתי שלושה ימים, אז שימו לב אליי....." לא מצחיק. סוף כל סוף הגענו הביתה. שכבנו לישון. קמנו בבוקר. אכלנו בננה. סוף. שיר
.
התעוררתי בשעת בוקר מוקדמת ונסעתי מחוייכת (טוב...לא מחוייכת) ליום מרוכז במתמטיקה. היום עבר בשמחה וברינה כיוון שהיינו מעט וגם מכיוון שקיבלתי עוגה
המורה החליטה להתברווז ושחררה אותנו חצי שעה קודם. ובכן, אנו -ארבעת תושבות צורן היחידות נותרנו ללא הסעה הביתה, על כן, התנדבה המורה להקפיצנו למחוז חפצנו! שאלתי את כולן האם הן יודעות היכן בדיוק ממוקם רחוב קומפרט... מבלי לחשוב פעמיים שלפה תמי (מורתי) ספר מפות ענק והושיטה לי אותו. "את יודעת איך לחפש?" "ודאי!!!" לא ידעתי. עם קצת עזרה מצאתי את המקום המיוחל, וכתבתי את המסלול על גבי ידי. חברי היקר עמרי (Fuhrer) שאל האם אנו הולכים היום להופעה, ועניתי בחיוב. חיכינו וחיכינו שאיתמר היקר יסיים את בחינת המתכונת בתאטרון (
הגענו לת"א-הגנה, לקחנו מונית לקומפורט (היה מאוד מוזר לכוון את נהג המונית ע"פ מסלול שכתוב לי על היד
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.