היה לי קשה היום...

efratushb

New member
היה לי קשה היום...

וזה משהו שרק אתן תוכלו להבין... אמא של הבוסית שלי במצב קשה בבית חולים, אבל לא ידעתי עד כמה קשה. היום התקשרתי לבוסית שלי לדרוש בשלום אמה והיא אמרה שהמצב מדרדר במהירות והיא על זמן שאול. שאלתי מה איתה(עם הבוסית) והיא ענתה שמאוד קשה לה והתחילה לבכות... אני נלחצתי מאוד ואמרתי לה שאני פה בשבילה אם היא צריכה משהו. לאחר שסיימנו את השיחה חטפתי כאבי בטן עזים, ממש התקפלתי והרגשתי שאני מתעלפת. רצתי לחברה וממש ביקשתי חיבוק. הרגשתי נורא אבל אחרי כמה דקות זה נירגע... וואאוו... ואני חשבתי שהכל בסדר אצלי ושאני מתמודדת, אומנם דרך ההתמודדות שלי היא בעצם לא להמודד אבל חשבתי שאני חזקה ואוכל לעמוד בשיחה מסוג כזה ושאוכל לתמוך בה בשעתה הקשה אבל מסתבר שהקושי שלי עדיין קיים ובגדול. אני מצטערת אם הכאבתי לכן בסיפור הזה אבל הייתי חייבת לשתף היה לי רע... תודה על ההקשבה, אוהבת אתכן
 

MeWithoutU

New member
היי...

לפעמים אנחנו רוצות לעזור ולתמוך במשהו שאנחנו מבינות ויודעות איך זה מרגיש... אבל לפעמים אי אפשר להימנע מהכאב שמרגישים גם כן... זה ישר מעלה זיכרונות...הרגשות... במיוחד כשהנושא הוא: אמא מקווה שכבר לא כואבת הבטן... ומקווה שעבר קצת העצב... שולחת לך
לילה טוב
ג'ולי...
 
../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

עברתי דבר דומה עם חברה לעבודה, שאיבדה את אמה לפני שנתיים למחלה הארורה...כשהיא סיפרה שהסרטן שהיה לאמה חזר והתפשט לכבד ידעתי כבר מה צפוי לה... תשמרי על עצמך, תתמכי בה כמה שאת יכולה...אבל תשימי לב שלא תישאבי לתוך זה...
 
אפרתוש וחייכנית....../images/Emo201.gif

שלום מקסימות...
לזכרה של אימך חייכנית. ראיתי רק עכשיו את השרשור.. שולחת לך חיבוק חזק חזק וחם. יהיה לי ממש כיף לפגוש אותך במפגש - מחכה לזה כבר! אפרתוש.. כל הכבוד לך על ההתעניינות בבוסית שלך, אין ספק שהיא זקוקה לכמה שיותר תמיכה בשלב זה ומאמינה אני כי דבר אינו קורה סתם. אך יחד עם זאת שמרי על עצמך היטב, תתחבקי הרבה, מבטיחה שאם זה לא יעלים את כאבי הבטן זה לפחות יועיל בהרבה. אוהבת לימונית
 

dear prudance

New member
חייכנית

יהי זכרה ברוך תמיד התקופות האלה קשות מקווה שתצליח להיזכר באהבה חיוך וגעגוע
אני איתך ותמשיכי לחייך
 

dear prudance

New member
אפרתוש

קרה לי גם רק לפני שבוע עם חבר לעבודה. אמא שלו חולה והוא עוזב... הייתי חזקה איתו.... כמו תמיד עם אנשים. והלכתי לחדר ובכיתי........... אני אוהבת אותך והכאב שלנו פשוט מחפש הזדמניות להציף אותנו....
גדול ממני ויום חדש וכיפי.......
 
אפרת...אני כל כך מבינה אותך...

אמא שלי נפטרה לפני שנה וארבעה חודשים והאמת שלפני שהיא נפטרה היא שמרה אותי בתוך חממה מסוימת ולא הייתי מודעת לכל האנשים שמתים במשפחה וגם הורים של חברות וכדומה....היום אני כל כך מודעת וכואבת אחרי כל פעם שאני חוזרת מהלוויה או שאני שומעת על מישהו שאני מכירה שמת ובמיוחד שזה אמא של מישהו שאני מכירה ואני שוב חווה את הכאב העצום הזה ונזכרת איך היה לאבד את אמא שלי אני ממש כואבת באותם רגעים ראשונים אבל אני מנסה לבוא ולנחם והיות שם ולתמוך עד כמה שאפשר רק ככה אני מתחזקת אחרי הנפילה החזקה.... אז אפרת המון אהבה ואני מקווה שאת מרגישה יותר טוב והמון המון חיבוקים
 
../images/Emo201.gif

אני חושבת שהיית מאוד בסדר עם הבוססית שלך, שאמרת לה בדיוק את המילים שהיא הייתה צריכה לשמוע. ואשר אליך - אין מה לעשות - המפגש עם אובדן, גם עם אובדן שם אחרים - מעלה ומזכיר אובדנים קודמים. הרגישות שלך סייעה לך לסייע לה, אבל גם גרמה לך להגיב כמו שהגבת. אני מבינה שבהמשך גם אושפזת - אני מניחה שזה לא קשור למקרה הזה, אבל אשמח לדעת איך את מרגישה היום.
 
למעלה