היה זה אתמול!!!
בדרכי לעבודה, חברתי השאירה לי הודעה במענה הקולי וזה תוכנה: " שיהיה לך יום ממש ממש נחמד. ואכן היה לי יום "נחמד" בדרכי לעבודה התפוצצו במכוניתי שניי גלגלים קדמי ואחורי איבדתי את השליטה על ההגה, וכמעט כמעט... מזל שהכביש היה ריק אחרת אחרת הייתה זו מסוג התאונות המופיעות בעדשה מקומית בעודי בבית החולים, קצת חבולה וקצת המומה, מודיעה לפתע מערכת הכריזה, על קליטת חרום, של נפגעים, לקח קצת זמן עד שהבנתי שמדובר בפיגוע בהתחלה חשבתי שפרצה מלחמה, כך או כך זה היה נורא ראיתי חלק מהפצועים מובלים, התאונה שלי נראתה לי לפתע כמו ליטוף כמובן שהטלפונים קרסו, ורק אז נתחוור לי שחברתי הטובה נמצאת סמוך למקום הפיגוע, היא הייתה בדרכה לבקר אותי במיון, כואב הלב על הקורבנות ובעיקר על המשפחות שלהם. כשאני חושבת כמה פעמים עליתי על קו 37 למרות שנשבעתי שאני לא עולה יותר על אוטובוסים אני ממש מצתמררת, בהיותי במיון כירוגי ראיתי את נהג האוטובוס מרואוון דמאוותי לא ידעתי בכלל שהוא הנהג, אבל שמעתי את הסניטר אומר את שמו לאחר, מכן חבולה ועייפה ירדתי לחתום על טפסי שחרור זוג הורים מבוהל חיפש את מרואוון דמאוותי, אמרתי להם היכן הוא נמצא והוא בסדר באופן יחסי, ולסיום מי שאמור היה להיות החבר הכי טוב שלי התברר כלא חבר כלל וכלל, אין מה לעשות זה תמיד בא בשלשות, וזה בכלל לא נחמד. הנחמה היחידה היא שחברתי הטובה והיקרה חיה ושלמה טפו! טפו! טפו!
בדרכי לעבודה, חברתי השאירה לי הודעה במענה הקולי וזה תוכנה: " שיהיה לך יום ממש ממש נחמד. ואכן היה לי יום "נחמד" בדרכי לעבודה התפוצצו במכוניתי שניי גלגלים קדמי ואחורי איבדתי את השליטה על ההגה, וכמעט כמעט... מזל שהכביש היה ריק אחרת אחרת הייתה זו מסוג התאונות המופיעות בעדשה מקומית בעודי בבית החולים, קצת חבולה וקצת המומה, מודיעה לפתע מערכת הכריזה, על קליטת חרום, של נפגעים, לקח קצת זמן עד שהבנתי שמדובר בפיגוע בהתחלה חשבתי שפרצה מלחמה, כך או כך זה היה נורא ראיתי חלק מהפצועים מובלים, התאונה שלי נראתה לי לפתע כמו ליטוף כמובן שהטלפונים קרסו, ורק אז נתחוור לי שחברתי הטובה נמצאת סמוך למקום הפיגוע, היא הייתה בדרכה לבקר אותי במיון, כואב הלב על הקורבנות ובעיקר על המשפחות שלהם. כשאני חושבת כמה פעמים עליתי על קו 37 למרות שנשבעתי שאני לא עולה יותר על אוטובוסים אני ממש מצתמררת, בהיותי במיון כירוגי ראיתי את נהג האוטובוס מרואוון דמאוותי לא ידעתי בכלל שהוא הנהג, אבל שמעתי את הסניטר אומר את שמו לאחר, מכן חבולה ועייפה ירדתי לחתום על טפסי שחרור זוג הורים מבוהל חיפש את מרואוון דמאוותי, אמרתי להם היכן הוא נמצא והוא בסדר באופן יחסי, ולסיום מי שאמור היה להיות החבר הכי טוב שלי התברר כלא חבר כלל וכלל, אין מה לעשות זה תמיד בא בשלשות, וזה בכלל לא נחמד. הנחמה היחידה היא שחברתי הטובה והיקרה חיה ושלמה טפו! טפו! טפו!
