היה ונגמר...../images/Emo65.gif
אנננששששייייםםםם.... למרות שהכוס\כנס (בדיחה פרטית) לא היה כמו שציפינו אבל העיקר שנפגשנו ועשינו קארחנות בלאגנים ב
ות. וככה הולך הסיפור: השעה הייתה 8:30 בבוקר, כאשר ראינו באופק אוטובוס של "נטיב אק
רס" נוסע לכיוני בעכו ועוצר לידי. פתאום, בלא שום הזהרה, ירד מהאוטובוס הצפריר
, ובירך אותי בבירכת בוקר טוב (טחינה טחינה טחינה
), העמסתי את מטעני בתא המטען ועליתי לאוטובוס, ושם לשמחתי חיכו לי יעקב (יענקל´ה, הלילה לאן
), ומיטל כפרות. חיבוקים, נשיקות וכו´ וכו´ וכבר עצרנו ב"כדור הכת
ם" ליד יקנעם, וכמו בכל כנס, פגשנו בעצירה את ככככווווולללללםםםםם: אורטל (ולא במבטא פרחי), לירז, ליאת ומוטי... שמחה השתוללה
בקירבנו ונכנסנו לתוך הקניון העלוב. ולא עברו 5 דקות ויעקב הספיק לאכול
(זה בוקר לעזזל!!!!), מיטל ומוטי הספיקו לעשן (
) והעפולאיסטיות נעלמו
... ואיכשהו אחרי שכולם סיימו את עיסוקיהם נפגשנו באיזה שולחן וסתם שוחחנו עד שקול קרא: "כולם לאוטובוסים", ועד שניפגשנו כולם ביחד ניפרד שוב
ללאאאאא, התאחדנו לאוטובוס אחד ונסענו לעזזל.
אחרי איזה שעה והרבה הגענו לנקודת ההתחלה... נחנו קצת והתחלקנו לשלוש קבוצות (מבנה סכימתי: משבי"ם, ערסים וטבריינים, שונות)... והתחלנו בהליכה שהייתה אולי קילומטר ועוד חצי.... זה היה אמור לקחת לנו אולי רבע שעה, אבל במקום זה זה היה יותר משעה, כל צעד עצרנו להסברים... אווווווףףף... אבל סוף המסלול היה באכסניה. זאת האכסנייה הכי מוזרה שראיתי בחיים שלי, יש חדרונים-ווילות (שוות לתחת
) ויש מבנה מוזר וענק
בקיצור, לי, ליעקב ולמוטי לא הייתה ברירה והיינו צריכים לחלוק את החדר עם מולי
(ע"ע), יהודה ואלירן... אבל חרא בלבן, הלכנו לישון עם הבנות
שהיה להם חדר במיקום מעולה וגדול יותר (ולא מסריח). ובערב, הלכנו לארוחת ערב שהיה בא את האוכל הרגיל והמגעיל של האכסניות אבל השתיה זה היה משהו מוזר: היה שם מיץ שלמעשה היה
בלי גזים והיו שם מים שהיה להם אותו הטעם של המיץ... זה היה מגגגעעעיייללללל ואחרי האוכל הלכנו (אני, לירז ויעקב) לסרוק את מבנה האכסנייה... וכמה שהיא נראתה קטנה, כאילו ולא היה לה סוף, כמה מדרגות, חדרים וכל החרא הזה... וגם היה שם מעין חדר לא מסוייד שהזכיר מאת את הבית בסרט :" פרוייקט המכשפה מבלייר"... שהוביל לחדר הדודים (אמא´לה). וככה עבר לו היום ה-I.
ביום השני, אחרי הארוחת בוקר (
) עברנו לחדרי הלימוד... אלו היו מין צריפים מגעילים וחמים, והשיעור הראשון היה עם צפריר, ומה אני יגיד לכם: זה לא מה שציפינו... ואח"כ היה שיעור עם מדריכה ובסוף היה שיעור עם אלברט... בנאדם מזה מצחיק... ואח"כ הלכנו לשבת ליד, ופתאום הותקפנו ע"י מאות זבובים שלא עזבו אותנו עד היום האחרון... אבל מה שהיה מוזר שרוב הזבובים נמשכו לאורטל (לא יודע למה
)... ובערב הלכנו להצגה: זה היה לא נורמאלי, היינו באולם קטן עם עוד איזה אלף מחוזות שלא הפסיקו לשיר, ואחרי חצי שעה שניסו להרגיע אותנו התחילה ההצגה. הנושא של ההצגה לא ממש חשוב רק מה שכן חשוב זה השחקניות, או יותר נכון הבלונדה: כל פעם שהיא שיחקה את עצמה רצה הפיטמות שלה הזדקרו בצורה מחרמנת ומשוגת
, היא כמעט הורידה עם זה למישהו עין, אבל החלק היותר מהנה היה הקורס שלה (המבין יבין, ומי שלא אני מתכוון לכ*ס). וככה שעה של הצגה שמתוכם עצרו אותה 3 פעמים כדי להרגיע את הקהל ואורטל ולירז הספיקו להרדים לי וליעקב את הרגליים (ונהנו מזה), וחזרנו לאכסניה וכרגיל השתגענו קצת: עשינו תמונות פורנו לחוברת: "המצצים" והלכנו לישון.
ביום השלישי, היו רק שני שיעורים שבשיעור השני עם אלברט אני ויעקב הברזנו והלכנו להשתין בפחים... ואז הלכנו לעשות מסלול מסכן באיזה נחל... וחזרנו לאכסניה... אבל כשאני ויעקב הלכנו להתקלח בחדר שהיינו אמורים לישון בו קרה הדבר המזעזע
: אני ויעקב עשינו תפקידים, בזמן שאני מתקלח ראשון הוא מחרבן וככה מחליפים... וכשהנגיע תורי לחרבן (אחרי שיעקב חירבן ומולי השפרית לתוך השירותים טונות של ספרי מגעלי)... אני נכנס עושה את שלי ובתחילת הניגוב זה קורה, מולי מוריד את חלון הזכוכית בשירותים ומציץ לי
ונראה כי הוא נהנה מזה , אני הלום ומסכן מתחיל לצרוח ליעקב שנאלץ לצאת מחוץ למקלחת... ושוב לחזור, אבל אז מולי מציץ לי (וכמובן שהסתרתי הכל) וקורא לחברים שלו שגם הם הציצו לי וניסו לצלם אותי
. מה אני יגיד לכם? זה היה ממש אונס
... וככה חזרנו לחדר, וחזרנו אח"כ עם כמויות פיפי שהושתן על הדלת שלהם לאות נקמה
, שלא להזכיר את הבקבוק מיץ תפוחים (כן בטח...) ופתאום בא מישהו ואמר שאחד שבר את הרגל בזמן שקפץ מהגג של החדר שלנו לדשא כמו שכולם עשו רק שהוא שבר את הכף רגל... (וואווו)...
וביום האחרון, לא עשינו את מה שרצינו בגלל שבור הרגל שאושפז בהדסה.. אז עשינו מסלול של שעה,קיבלנו חולצות ירוקות וארוכות לשם שינוי, סידי עם קובץ הפעלות ולבסוף סיכום והביתה... ואז זה קרה: כמובן שכולם נסעו עם כולם עד לנקודת העצירה\פרידה שלהפתעתנו לא היתה M הדרך
, אלא מקום מוזר איפשהו מול "אורות רבין", עשר דקות של פרידה וכל אחד נסע לדרכו: אוטובוס אחד לאיזור עפולה, ואחד לגליל המערבי. כאשר הגענו ליקנעם, הרגשנו את הבית קרוב (חצי שעה נסיעה), אבל לללללאאאאא... עשינו את כל הגליל כדי להוריד אנשים בנצרת, מרר, מגדל העמק ועוד ועוד... ולקח לנו סה"כ הנסיעה 5 (חמש,SIX) שעות להגיע הביתה, שבמקור זה היה אמור לקחת פחות משעתיים וחצי ובזמן הזה אני ויעקב התחלנו להשתגע
וזהו, תם ונשלם עוד כנס של משצים... (נקווה שבשנה הבאה כולם יבואו!) נ.ב. כולם לשיר: עכבר רשע (הכינוי החדש של אורטל, שדרך אגב, היא לא פריחה!!!!) ******** זה היה פגע וברך, את הגבינה הוא לקח. הוא היה עכבר שחור עם נטיות לאפור, ובלב אין לו אור. פזמון: אוי, אתה עבר רשע }X2
אנננששששייייםםםם.... למרות שהכוס\כנס (בדיחה פרטית) לא היה כמו שציפינו אבל העיקר שנפגשנו ועשינו קארחנות בלאגנים ב
