היד רעדה לי אבל...

ענתי44

New member
היד רעדה לי אבל...

חתמתי על חוזה הנופשון לאמא. היה לי גוש כבד בגרון ובמאמץ גדול לא התחלתי לבכות. אני שלמה עם הצעד הזה ואני יודעת שזה המקום הכי הכי הכי טוב לאמא בתקופת הניתוח וההתאוששות שלי. שם היא תטופל באיכפתיות ובמסירות. אבל.... בלימודי בסמינר קראתי מאמר "חסך אימהי" מאת בולבי, כמדומני. שהמסקנה שלו שכל בית, גם בעייתי, עדיף מאשר בית ילדים הכי טוב ( כמובן שזה מתבטל במצב של סכנה ברורה ומיידית לחיי הילד ) אמא היא "הבייבי" שלי, ואני מרגישה קצת חוסר אונים שאני לא יכולה לטפל בה. שאני מפירה את ההבטחה שנתתי לה פעם, כשהייתה בריאה וביקשה שבשום מצב לא אתן להוציא אותה מהבית. היה קל להבטיח לה, כשלנגד עיניי היו דוגמאות של סבתא וסבא וקשישים אחרים שחיו ונפטרו בשיבה טובה ( למעט סבתא שלי שלא היה מנוס מהכנסתה לבית אבות )מה ידעתי אז על אלצהיימר? מה ידעתי אז על החיים? אבל אני יודעת שהחלטתי הנכונה עומדת בהבטחה שהבטחתי לאבא שלי על ערש דווי לשמור על אמא. הספקתי להיות בהנהלת חשבונות, ולשוחח עם מנהל מרכז היום, ועם אחראית הנופשון, ועו"ס ומשם לרוץ לבנק להסדיר את נושא התשלום ולקופת חולים להביא משחה ופלסתרים לטיפול בפצעי הלחץ, ולקנות לאמא גופיות חורף חדשות. אני שלמה עם הצעד אבל הלב בוכה.
 

רגינה9

New member
ענתי, היד אכן רועדת, אבל ההחלטה נכונה

ענתי יקירה, מבינה ומזדהה עם כל הקשיים והכאב שהעלת. ההכרה בחוסר האונים שלנו, ההבטחה שמופרת, הקושי שבביצוע. אבל... זיכרי והפנימי שפשוט אין לך ברירה אחרת. נוצר מצב, שאין לך שליטה עליו ואת בתקופה הקרובה לא יכולה להעניק לאמא טיפול טוב בבית ומצאת את הפתרון האלטרנטיבי הטוב ביותר. בנופשון יהיה לאמא מעקב וטיפול רפואי צמוד והיא תטופל הייטב. אנחנו סה"כ בני-אדם, לא הכל אנחנו יכולים לחזות ולצפות, ומלבד הדאגה ליקירנו אנחנו חייבים לדאוג גם לעצמנו. שולחת לך חיבוק של תמיכה ומאחלת לך שהניתוח הקרוב יעבור בהצלחה ובקלות ותוכלי לשוב במהרה לשיגרה הטובה. טובה.
 

תמר 45

New member
אני מבינה ללבך , ויחד עם זאת זו החלטה נכונה

ערב טוב ענתי מקווה שתעברי את הניתוח בשלום ותתאוששי מהר. אני מאמינה שכוח רצון עוזר מאוד להתאוששות. מציעה לך לבשל אוכל ולהקפיא אותו. במיוחד דברים שאת אוהבת לאכול . כאשר תגיעי הביתה סביר להניח שתזדקקי להרבה מנוחה, וכדאי שהכל יהיה מוכן. כולל סרטים טובים לצפייה, ספרים וכו. את לא מבינה כמה זה עוזר כאשר הכל מוכן, מסודר, ונגיש. אני סדרתי את ארון הבגדים והכנתי במדפים הנגישים את כל הטרניגים, חולצות הטריקו וכו. ידעתי שיהיה לי קשה להרים את הידים למדפים העלינוים. כמו כן הכנתי סבון נוזלי, קרם גןף ריחני... בקיצור שלפחות הפינוקים הקטנים יהיו בבית. מאחלת לך המוןהצלחה. נחזיק לך אצבעות
 

ענתי44

New member
איך אפשר להזיז אתון אלצהיימרי?

אני מרגישה שזה כבר יותר מידי בשבילי. אמא יושבת, אוחזת בקרנות מזבח הכסא, מתחתיה טוסיק עם פצעי לחץ שמכאיב, ומשש בערב אני מנסה לשכנע אותה לתת לי להרים אותה למיטה. רבע דקה של הרמה הופכת לסיוט של ארבע ומשהו שעות. אחותה היתה אצלנו ואמא נרדמה על הכסא, לקחתי אותה למיטה, ליטפתי, שרתי, הסברתי ונאדה.... בסוף החזרתי אותה לבלון. בתשע וחצי היא בכתה מכאבים כי כואב לה לשבת על פצעי הלחץ, ומאז אני מנסה להשכיב אותה. אחרי שעה נגמרה הסבלנות ואני איימתי, צעקתי בחזרה, בכיתי, סרטי לעצמי בפנים מרוב קריזה ולא עוזר. נתתי לה רסקיו, קשרתי אותה והשארתי אותה שתשכח את הלחץ ואני באתי למחשב לשחרר קיטור כי אני מרגישה כמו הר געש שעומד להתפוצץ לא יכולה יותר!!!!!!
 
ענתילה כל הכבוד, כמו גדולה

לקחת אחריות על אמא כמו שעד עכשיו היית וכעת גם הוכחת לאחיך ולאחותך שאת מחליטה מה שטוב עבור אמא וגם מבצעת. זו הדרך הנכונה לדאוג שאמא תקבל טיפול מלא ומדויק במקום אחד שבו יש צוות מקצועי שמכיר אותה, אני בטוחה שהיא תטופל טוב ואת תהיי מרוצה. כמובן לא תקבל את הפינוקים של ענתי, שיהיה לה למה להתגעגע... אל תבכי ילדה, יהיה בסדר, הניתוח כבר קרוב ואת תעברי אותו בע"ה בשלום ותתחילי לחיות בלי כאבים ולחצים ודאגות המון נשיקות, מקווה שאמא נתנה לך לטפל בה כמו שצריך, טובה
 

zs1957

New member
ענתי, לקחת עכל עצמך החלטה אמיצה

ונבונה. אמא תהנה בנופשון, היא נמצאת במקום שהצווות המקצועי מכיר וידע לטפל בה במסירות ובמקצועיות, לשביעות רצונך. היא תתגעגע לבית ולפינוקים שלך מצד שני יהיה לה חברה להעביר את הזמן. מאחלת לך שהניתוח יעבור בשלום, וההחלמה תהיה קלה ומהירה,שתשובי לשגרה חזקה ואיתנה , שמחה ומאושרת. נשיקות וחיבוקים זהבה
 
ענתי יקירתי,

קראתי כל מה שעבר עליך ביומיים האחרונים, אבל מסיבות שונות ומשונות ,שתודה לאל לא קשורות לבריאות הגוף, אלא, לבריאות הנפש לא חיזקתי את ידייך. עשית את הדבר הכי נכון שאפשר לעשות, אימא רק תבריא והטיפול בפצעי הלחץ יהייה באיכות מעולה, כך שתחזרי לטפל בה היא תהיי מאושרת לקבל את פנייך, ובקשר לניתוח הכל יעבור בשלום וההחלמה תהיי מהירה, ותעמדי על רגלייך עם כוחות מחודשים. שתהיי לך שבת שקטה ורגועה בלי מחשבות סרק, כי הם בסופו של דבר לא יביאו שום דבר טוב, קחי לך ספר טוב, לסוף שבוע ותהני ממנו, עד כמה שאפשר. חיבוק ענק ממני, ניצה.
 

ענתי44

New member
אחרי אמש החלטתי

לנסות להקדים את המעבר לבית אבות מיום רביעי בבוקר לשני בצהריים ( אחרי הביקור של האחות לבדיקת פצעי הלחץ ) ולהשאיר אותה ביום ראשון עד שמונה בערב, לצמצם את החיכוך איתה למינימום. אתמול הייתי על סף טירוף ממש. אמא כמובן טופלה כיאות אבל אני נותרתי רצוצה ומותשת, בעיקר מבחינה נפשית. ליבי יוצא אליה ואני יודעת שזה לא היא אלא המחלה הארורה שגורמת לה לא להיות מסוגלת עם בעיות הגוף. הבנתי אתמול שכדי שאני אצליח להחלים אני לא אוכל להתמודד עם אמא גם לא כצופה מהצד. כי לו הייתי משאירה אותה בבית עם בן משפחה, המטפלת או אפילו מטפלת זרה ושוכבת במיטה ושומעת את הצעקות והמאבק כדי לטפל בה, הסוכר היה קופץ לי לשמיים וההחלמה היתה קשה יותר. אני מודה לכם על התמיכה והחיזוקים בפורום ובאופן אישי, ואני אקח את העיצות הנפלאות שלכם. המטפלת היתה פה בבוקר ואני נסעתי וקניתי ועשיתי משלוח בעיקר דברים שאצטרך כשאני אחזור מבית חולים, כמו שתמר הציעה, קניתי לנפש שלי פרחים מרהיבים באדום, והרווחתי פעמיים. גם פינקתי את עצמי וגם הגשתי אותם לאמא שהיתה מרוצה וחייכה. קניתי עוד כמה דברים לאמא לבית אבות, כמו מכנסי טריקו שנעימים לה על צלקת הניתוח או גופיות חמות. אני אנסה להפוך את השבת לנעימה ונינוחה עבור אמא ועבורי. וניצה'לה אני קוראת ספר. אני נמצאת בקומונה של קוראים ומידי חודש אני מקבלת ספר עם כריכה לבנה שהוא לפני הוצאה לאור וכותבת חוות דעת השבוע אני בספר שנקרא המאמינים. שבת שלום לכולם.
 
ענתי, צדקת לאורך כל הדרך בהחלטה שלך,

במשפחתון, שאימא תהיי היא לא תתנגד כ"כ ולא תריב עם המטפלות, כי הם סמכות לגביה, וההחלטה להכניס אותה ביום שני היא הגיונית ביותר, כדי שגם את תוכלי לנוח קצת לפני הניתוח ולאזור כוחות ולהיות רגועה, והידיעה שאימא בידים הכי טובות שיכולת לחשוב עליהם, תתן לך רוגע, מה שמאוד חשוב לך!!!! שתהי לך שבת שלום , ניצה.
 

ronnyw

New member
ענתי, קודמי כבר אמרו הכל

גם אני חושבת שזה הטוב ביותר (או - כדרכנו - הפחות גרוע) וטוב החלטת. מצפה יחד איתך להיות "זקנה" בחודש, וחלזור כבר לשגרה הקטנה שלך ושל אימא.
 
קשה לי להעלות על הדעת החלטה יותר נכונה

המסקנה שהגעת מקריאה בספר איננה חלה על חולי אלצהיימר. העולם מחולק לדמנטים ושאינם דמנטים והחוקים שונים ואף מנוגדים. אני מתנצל מאד על הדברים הבוטים שכתבתי לך לפני כמה ימים. ההחלטה להכניס את אמא לנופשון, ובמיוחד לנסות להקדים, היא ההחלטה הכי טובה, ולוא הייתי מבין שאת חותרת לכך, לא היה עולה על דעתי "ללחוץ" עלייך שתעסיקי פיליפינית. אני לא דואג כעת לאמא כרמלה אלא רק לך, שתעברי בשלום את הניתוח, ידידתי הטובה והבת הכי מסורה שאני מכיר (בלי לפגוע באחרים).
 

ענתי44

New member
תודה על התמיכה../images/Emo24.gif

ריקי ויענקלה שמחה לראות אתכם בפורום. עברה עלינו שבת נפלאה ביותר. אמא ביום רגוע ומשתף פעולה ואחותי וגיסי איתנו.
 
למעלה