Moledet972
New member
"היד הנעלמה"
-תחילה אודה למשה פייגלין על המאמר הנחמד שלו. אני בסך הכל תיקנתי ושיניתי קצת. "היד הנעלמה" הוא מושג השאול מתחום הכלכלה. כלכלנים מאמינים שבמדיניות חופשית תדחוק אותה "יד נעלמה" את המשק לאיזון המושלם ביותר. אך לעם ישראל יש כנראה "יד נעלמה" מיוחדת משלו, והיא דוחקת בו גם בתחומים שאינם כלכליים. ה"יד" ההיא מחזירה אותנו בעל כורחנו אל ארץ ישראל, אל עם ישראל, ואל תורת ישראל. בארץ ישראל קל מאוד להבחין בטביעות אצבעותיה של אותה "יד נעלמה". עם ישראל שכל-כך רצה להיפטר מהשטחים, מוצא עצמו היום בכל השטח – על אפו ועל חמתו. מי האמין כשברק הציע את הר הבית לערפאת, שבתוך פחות משנתיים צה"ל יסתובב בקסבה של שכם (ובכל שאר ערי השומרון) דבר יום ביומו. הרושם המתקבל הוא שככול שאנו מבקשים לברוח מן הארץ, כך הולכת היד הנעלמה וקושרת אותנו אליה בעל כורחנו. בקצב הזה עוד יוקמו בערי יש"ע מחנות קבע – ובהמשך היאחזויות נח"ל. בכל הקשור לעם ישראל, פועלת ה "יד הנעלמה" בצורה פחות בולטת אך לא פחות יעילה. גם מן העם הזה רצינו מאוד - להיפטר. "יהודי ערבי – מה זה משנה?" אמר לעצמו הישראלי הנאור – "כולנו אזרחי המדינה הזו – אני מרגיש יותר קרוב לערבי נאור שמשלם מיסים ולא מנסה להיכנס לי לחיים, מאשר לחרדי חשוך..." והיום – אחרי שהתברר שבלמעלה מ 50% מהתקפות הרצח, היו מעורבים גם ערבים "ישראליים", אחרי שהתברר שערבים "ישראליים" שיכלו להתריע על התקפת רצח נמנעו מכך, אחרי שהתברר שרופא ערבי סירב לטפל בפצועים, אחרי שהתברר שמנהיגי הציבור הערבי - מזדהים בגלוי עם האויב - האם יש למישהו ספק בהבדל שבין ערבי ליהודי? ה"יד הנעלמה" מפרידה את העם היהודי משאר האומות, ודוחקת אותו אל הכרה בעל כורחו בנבדלותו, בשונותו בזהותו המיוחדת. גם מי שרק מול הערבים יש לנו בעיה ולא ממש התרגש מכך שכל גויי הארצות מובאים לישראל ומדללים את הציבוריות היהודית – מגלה פתאום תופעות אנטישמיות בערים הגדולות, צלבי קרס על קירות הבתים – ולאחרונה אף שומע על דרישה לאוטונומיה מצד "עולים" רוסים פרובוסלאביים. כששומע הישראלי הנאור את דווחי החדשות באשר לגילויי האנטישמיות בעולם, הוא מבין כבר שגם שם לא מחכה לו משפחת העמים בזרועות פתוחות. "היד הנעלמה" סגרה לנו את כל פתחי המילוט מזהותנו היהודית – בין אם חשבנו להתבולל בתוך הארץ ובין אם חשבנו לאבד את זהותנו היהודית מחוצה לה. אך התופעה המעניינת ביותר היא האופן שבו דוחקת אותנו ה"יד הנעלמה" אל תורת ישראל. אינני מדבר על תופעת החזרה בתשובה הפרטית – אלא על הצורך להעמיד סולם ערכים עצמאי מול תופעת המשפט הבין לאומי שתופסת תאוצה ומכוונת בראש וראשונה נגד ישראל. אם ראש הממשלה מועמד למשפט בהאג – אם שוטרים בין לאומיים עשויים לעצור אותי בגלל שעשיתי מילואים בבית לחם, או בגלל שאני מתגורר ברמות – מדוע בעצם הם טועים? על בסיס מה אני יכול לטעון לחפותי ולמוסריותי מול האצבע המאשימה של העולם כולו. העובדה שהעולם כולו נוהר לקראת שיפוט ערכי בין לאומי מכינה את הקרקע לבירור מוסרי אוניברסלי. הרעיון של בית משפט בין-לאומי הוא רעיון נפלא. ברור שהוא מנוצל עכשיו באופן ציני נגד עם ישראל – אך העיקרון כבר נקבע. האופן היחיד שבו יוכל היהודי אשר היד הנעלמה "תקעה" אותו בעל כורחו בארצו, והבדילה אותו בעל כורחו מן העמים, להיאבק מול הערכים שבשמם הוא מותקף, הוא להעמיד מתרס בדמות מערכת ערכים אלטרנטיבית. אין לו ליהודי מערכת ערכית משלו מלבד זו שקיבל בהר סיני ומפי נביאיו. מערכת ערכית אין לה גבולות. "היד הנעלמה" דוחקת את היהודי בעל כורחו אל ערכי תורת ישראל. כשיתייצב היהודי מאחורי ערכיו שלו, יתנדף הבסיס הערכי השקרי של משפט העמים בהאג אשר כל כוחו נובע מחוסר האונים היהודי. ערכי ישראל יהוו אז את הבסיס לבית המשפט הבין לאומי הצודק והאמיתי שיוקם למרגלות הר הבית בירושלים. "והעולה על רוחכם היו לא תהיה, אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן...והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים...וידעתם כי אני ה´ בהביאי אתכם אל אדמת ישראל." (יחזקאל כ´)
-תחילה אודה למשה פייגלין על המאמר הנחמד שלו. אני בסך הכל תיקנתי ושיניתי קצת. "היד הנעלמה" הוא מושג השאול מתחום הכלכלה. כלכלנים מאמינים שבמדיניות חופשית תדחוק אותה "יד נעלמה" את המשק לאיזון המושלם ביותר. אך לעם ישראל יש כנראה "יד נעלמה" מיוחדת משלו, והיא דוחקת בו גם בתחומים שאינם כלכליים. ה"יד" ההיא מחזירה אותנו בעל כורחנו אל ארץ ישראל, אל עם ישראל, ואל תורת ישראל. בארץ ישראל קל מאוד להבחין בטביעות אצבעותיה של אותה "יד נעלמה". עם ישראל שכל-כך רצה להיפטר מהשטחים, מוצא עצמו היום בכל השטח – על אפו ועל חמתו. מי האמין כשברק הציע את הר הבית לערפאת, שבתוך פחות משנתיים צה"ל יסתובב בקסבה של שכם (ובכל שאר ערי השומרון) דבר יום ביומו. הרושם המתקבל הוא שככול שאנו מבקשים לברוח מן הארץ, כך הולכת היד הנעלמה וקושרת אותנו אליה בעל כורחנו. בקצב הזה עוד יוקמו בערי יש"ע מחנות קבע – ובהמשך היאחזויות נח"ל. בכל הקשור לעם ישראל, פועלת ה "יד הנעלמה" בצורה פחות בולטת אך לא פחות יעילה. גם מן העם הזה רצינו מאוד - להיפטר. "יהודי ערבי – מה זה משנה?" אמר לעצמו הישראלי הנאור – "כולנו אזרחי המדינה הזו – אני מרגיש יותר קרוב לערבי נאור שמשלם מיסים ולא מנסה להיכנס לי לחיים, מאשר לחרדי חשוך..." והיום – אחרי שהתברר שבלמעלה מ 50% מהתקפות הרצח, היו מעורבים גם ערבים "ישראליים", אחרי שהתברר שערבים "ישראליים" שיכלו להתריע על התקפת רצח נמנעו מכך, אחרי שהתברר שרופא ערבי סירב לטפל בפצועים, אחרי שהתברר שמנהיגי הציבור הערבי - מזדהים בגלוי עם האויב - האם יש למישהו ספק בהבדל שבין ערבי ליהודי? ה"יד הנעלמה" מפרידה את העם היהודי משאר האומות, ודוחקת אותו אל הכרה בעל כורחו בנבדלותו, בשונותו בזהותו המיוחדת. גם מי שרק מול הערבים יש לנו בעיה ולא ממש התרגש מכך שכל גויי הארצות מובאים לישראל ומדללים את הציבוריות היהודית – מגלה פתאום תופעות אנטישמיות בערים הגדולות, צלבי קרס על קירות הבתים – ולאחרונה אף שומע על דרישה לאוטונומיה מצד "עולים" רוסים פרובוסלאביים. כששומע הישראלי הנאור את דווחי החדשות באשר לגילויי האנטישמיות בעולם, הוא מבין כבר שגם שם לא מחכה לו משפחת העמים בזרועות פתוחות. "היד הנעלמה" סגרה לנו את כל פתחי המילוט מזהותנו היהודית – בין אם חשבנו להתבולל בתוך הארץ ובין אם חשבנו לאבד את זהותנו היהודית מחוצה לה. אך התופעה המעניינת ביותר היא האופן שבו דוחקת אותנו ה"יד הנעלמה" אל תורת ישראל. אינני מדבר על תופעת החזרה בתשובה הפרטית – אלא על הצורך להעמיד סולם ערכים עצמאי מול תופעת המשפט הבין לאומי שתופסת תאוצה ומכוונת בראש וראשונה נגד ישראל. אם ראש הממשלה מועמד למשפט בהאג – אם שוטרים בין לאומיים עשויים לעצור אותי בגלל שעשיתי מילואים בבית לחם, או בגלל שאני מתגורר ברמות – מדוע בעצם הם טועים? על בסיס מה אני יכול לטעון לחפותי ולמוסריותי מול האצבע המאשימה של העולם כולו. העובדה שהעולם כולו נוהר לקראת שיפוט ערכי בין לאומי מכינה את הקרקע לבירור מוסרי אוניברסלי. הרעיון של בית משפט בין-לאומי הוא רעיון נפלא. ברור שהוא מנוצל עכשיו באופן ציני נגד עם ישראל – אך העיקרון כבר נקבע. האופן היחיד שבו יוכל היהודי אשר היד הנעלמה "תקעה" אותו בעל כורחו בארצו, והבדילה אותו בעל כורחו מן העמים, להיאבק מול הערכים שבשמם הוא מותקף, הוא להעמיד מתרס בדמות מערכת ערכים אלטרנטיבית. אין לו ליהודי מערכת ערכית משלו מלבד זו שקיבל בהר סיני ומפי נביאיו. מערכת ערכית אין לה גבולות. "היד הנעלמה" דוחקת את היהודי בעל כורחו אל ערכי תורת ישראל. כשיתייצב היהודי מאחורי ערכיו שלו, יתנדף הבסיס הערכי השקרי של משפט העמים בהאג אשר כל כוחו נובע מחוסר האונים היהודי. ערכי ישראל יהוו אז את הבסיס לבית המשפט הבין לאומי הצודק והאמיתי שיוקם למרגלות הר הבית בירושלים. "והעולה על רוחכם היו לא תהיה, אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן...והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים...וידעתם כי אני ה´ בהביאי אתכם אל אדמת ישראל." (יחזקאל כ´)