לא מצליח לראות את המפה
וכמו שאמרתי בהתחלה, בכל מפה זה יוצא אחרת. אמרתי באופן כוללני מה זווית כזאת יכולה לתת, את כל האפשרויות. אני רוצה להסתכל בבסיס של ההיבט הזה- מאדים סקוויר פלוטו כדי להסביר למה כתבתי עליו מה שכתבתי. וכמו שכבר אמרתי, אני מסתכל עכשיו על המקרה הבסיסי ביותר, האופייני ביותר, לא על כל מקרה מסויים של מפה ספציפית, כי שם כבר חשוב לדעת מי הוא מאדים, מי הוא פלוטו, איפה הם נמצאים ומה האינטרקציה שלהם עם יתר המפה (ופוליגל, אני אשמח לראות את המפה שלך, שפוט לא מצליח לפתוח אותה) מאדים הוא מנגנון של דחיפה, של שיחרור אנרגיה ישירה כדי להגיע לתוצאה. מאדים לידתי הוא המקום שבו אנו זוכרים איך להבליט את עצמינו. פלוטו הוא מנגנון של שינוי צורה. הוא טרנספורמטור. פלוטו לידתי הוא המקום בו אנו זוכרים שמשהו בנו צריך למות. סקוויר היא זווית של לחץ. סקוויר לידתי היא התניה של לפעול מתוך לחץ, בין אם יש כרגע לחץ אמיתי ובין אם אין. כשמחברים הכל ביחד רואים איך פלוטו לוחץ את מאדים אל הקיר. פלוטו גדול על מאדים, מפאזה לגמרי אחרת, הוא מעמיד בפניו עובדות, קובע לו תנאים. פלוטו, הצד בנו שתובע שינוי מהממסד ועד הטפחות, שתובע מאיתנו לוותר על משהו מהעצמיות שלו ולהותיר אותו מאחור, של להיפתח לאפשרות שמחר לא נהיה מה שאנחנו היום, הצד הזה פועל באותו המקום ובאותו הזמן שבו נצד המרסיאלי שלנו פועל ומנסה להבליט את עצמו, לדחוף את עצמו, לשחרר אנרגיה, לחתור למגע, להשיג את שלו. מאדים (או הצד שלנו שמיוצג על ידי מאדים) מרגיש מאויים מהדרישה הפלוטונית למוות, לויתור על הכל, לתנאים וכללים שמשתנים בקיצוניות, לכך שחוקי המשחק עוד רגע כבר לא יהיו תקפים. הצד המרסיאלי שלנו, הצד הכי בסיסי, קדמוני וישיר, הצד במחובר לרצון לחיות, ליצר, להשרדות, הצד הזה נאלץ להתמודד מול הבלתי נמנע שנמצא איתו במסלול של התנגשות חזיתית. סקוויר אומר דבר אחד- שני גורמים שפועלים באותו מקום וזמן ומסתובבים אחד לשני בין הרגליים. עד כדי הכשלה הדדית, עד כדי סתירה, שיתוק. כל גורם חוסם לשני את הדרך. מכאן הלחץ שהם מפעילים אחד על השני, כל גורם מקצין את תגובותיו ומנסה להפעיל אנרגיה רבה יותר כדי לגבור על הגורם השני ולפנות לעצמו את הדרך. לא תמיד מאדים הוא גורם של מלחמה. מלחמה היא אחד הכלים שלו אבל לא היחיד, כי מאדים הוא קודם כל הבלטה עצמית, דחיפה. כשאין מה שיחסום אותו, הוא לא נלחם בשום דבר. אבל סקוורים של מאדים בדרך כלל גורמים למאדים להיות מלחמתי כי הוא צריך להתגבר על הלחץ של הצד השני. פלוטו שלוחץ על מאדים מפעיל עליו לחץ של מוות, ויתור, שינוי קיצוני. לחץ כזה מוציא ממאדים את התגובות הכי השרדותיות שלו כי מאדים כשליט טלה והבית הראשון הוא הגורם שהכי מחובר לחיים ולרצון לשמר אותם. כשהוא עומד מול האנרגיה הפלוטונית הוא מתמודד מולה כמו שהוא יודע- הוא נלחם, הוא מסתער, הוא מנסה להדוף את רוע הגזרה באמצעות הפעלת כוח ישיר. מבחינתו, הוא נלחם על החיים שלו. לכן סקוויר מאדים פלוטו הוא קודם כל הדרישה לשרוד בכל מחיר. קשה לפעול במיקום כזה במתינות כי התחושה היא ש"לא משחקים". ההימורים כאן הם תמיד על סכומים גבוהים, המפסיד מאבד הכל, הסכנה היא קיומית ועלולה להגיע כל רגע. סקוויר לידתי כזה גורם לאדם להקצין את התגובות שלו ולעיתים ללכת עד הסוף המר בגלל פחד קיומי נסתר, הידיעה שכל רגע הוא יכול למות. פלוטו למשל יכול להפעיל על מאדים פחד מוות, או זיכרונות טראומטיים, או מצבים שמזכירים לו שליטה, כניעה או חוסר אונים. רצוי לא לתת לאדם כזה את התחושה שהוא מאויים. לא תמיד הוא ירגיש את האיום על החיים שלו (אלא אם הבית הראשון מעורב) אבל פעמים רבות הוא ירגיש שללא התערבות תקיפה מצידו, הוא עלול לאבד את מה שיש לו. מאדים כזה נוטה להיות יותר טריטוריאלי ומתגונן, ומצד שני לוקח מאחרים ומשתמש במשאבי הכלל כשהוא רואה לנכון. פלוטו מאתגר אם מאדים לפעול מתוך שינוי קיצוני, לשנות כל הזמן את היכולות והאסטרטגיות שלו. המלחמות של אתמול הם כבר לא המלחמות של היום ובטח לא של מחר. המלחמה של אתמול אבודה, זו של היום היא שתכריע את הכף כי זו של מחר כבר נושפת בעורף. הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות מול פלוטו, וזה בולט בעיקר עם מאדים, היא לסרב להשתנות, לסרב להרפות, לפתוח במלחמת השרדות כדי להבטיח שמה שהיה הוא שיהיה. זה נידון מראש לכישלון כי ככל שמאדים יקצין את המלחמה שלו, פלוטו יקצין פי עשרה ובסופו של דבר האובדן יהיה גדול יותר. לא ניתן למנוע את הבלתי נמנע. זה בולט בעיקר בטרנזיטים או בזמן שיש היבט כזה בשמיים. בהיבט לידתי האדם יספק לעצמו את הניסיבות הפלוטוניות התובעות שינוי או ידאג לכך שהסביבה תספק לו אותן. המלחמות שלו יהיו כאלה שיפגעו בו, או שבהן הוא זה שיפסיד. כאמור, במפגש כל כך לוחץ עם שני כוכבים כל כך אנרגטיים או עם שני צדדים כל כך חסרי פשרות בנפש האדם, אפשר להפיק הרבה אם יודעים לכוון את האנרגיה הזאת לכיוון הנכון. אדם שיעבוד על עצמו וידע לכוון את ההיבט הזה לכיוונים הרצויים יהיה אדם עם יכולות השרדות טובה מאוד, אדם שידע להתאים את עצמו לנסיבות משתנות ולהתסדר בכל מצב, ויותר מכל- אדם שידע על מה צריך להילחם ואיזה מלחמות הן אבודות. זה היבט שבמיקרים רבים יוצר לוחמים, לטוב או לרע. בכך הוא מתקרב לטריין מאדים פלוטו שיודע לפעול ולמצוא את עצמו בכל הניסיבות ולאתר את מקורות האנרגיה של כל מצב נתון, רק בלי הכורח הפנימי של להילחם, כי ההישרדות שלו כבר מובטחת. ככה אני מבין את ההיבט הזה.