היא ../images/Emo68.gif
ובסופ זה הריח שלה. זה הריח שלה שהורג אותי. משתק אותי, מציפ את כולי פותח צוהר ועוטף בניחוחות מתוקים, ורכים נתווים בגופי בכל מגע. נושמת וננשמת, טובעת בים של שוקולד חום, מתקתק וסמיך, עוטפ אותי לתוכה, מרבד שחום עור רטוב, נדבק לשפתיי נמהל בקירביי, בין רגליי, אל תוך פניי, מתנשמת בכבדות, רוצה להכיל את כל היופי הזה, לטעום ולא להפסיק, להשאר בתוכה, לא לעזוב, לא להרפות, ידיי נמשכות לעברה, נוגעות בכל , בוערות, פיותינו מתאחדות, נושקות בטירופ חושים, ללא מעצורים, מרגישה את האופק נמחק, אנעלם, מתאחד עם נשמותינו, מטביעה נשיקות קטנות בכפ רגליה, כאילו סותתו בידי אמן, קטנות ועדינות כשל תינוק, פיסה אחר פיסה, לאורך רגליה הדקות, מפשעתה, בטנה הרכה, על עבר שדיה, אוסף פרפרים מרחפים מעליי, סגולים, כנפיהם עטורות פסים, מכחוליים, נושקים ומלטפים את הילתה, מפיצים ריח פרחים עדין, לוכדים . שדיה נפרשים לעברי,לבנים, עגולים, מלקקת פטמותיה, חום בגופי עולה ומתחזק עד כמעט להחליש אותי, מונע תחושת מציאות, נופלת לרגליה, לגופה המדהים, לאור הירח הבוקע מבין החריץ שבין שדיה, רוצה להתרפק בתוכו , לשכוח, להיעלם, להתמוגג בין הלובן המואר , ידיה הנוגעות בי משאירות חותם צרוב על בשרי, נטרפת מתשוקתי העזה, לחומה , נוגעות ומתהפכות, ו כאילו שהזמן עוצר מלכת, רואה את עיניה מביטות בי, גדולות שחורות, מוטרפות, רוצה אמשיך , והיא יודעת לגרום לכך שייעלם הכאב שבי, שורפת את גופי , תשוקותיי, מרגיעה וטורפת, ידיה לוטפות , עורגות, ובמעין מירוץ מטורף אל עבר , משיכתי אליה יודעות לתת תשובות לשאלות שלא נשאלו, מוחקת מילים , תקופות, ובסופ זה הריח שלה שנשאר בי, אופף את גופי, מיטתי, נמהל בריח חדרי ואינו נעלם, מזכיר לי בכל רגע מה היה לפניי...
ובסופ זה הריח שלה. זה הריח שלה שהורג אותי. משתק אותי, מציפ את כולי פותח צוהר ועוטף בניחוחות מתוקים, ורכים נתווים בגופי בכל מגע. נושמת וננשמת, טובעת בים של שוקולד חום, מתקתק וסמיך, עוטפ אותי לתוכה, מרבד שחום עור רטוב, נדבק לשפתיי נמהל בקירביי, בין רגליי, אל תוך פניי, מתנשמת בכבדות, רוצה להכיל את כל היופי הזה, לטעום ולא להפסיק, להשאר בתוכה, לא לעזוב, לא להרפות, ידיי נמשכות לעברה, נוגעות בכל , בוערות, פיותינו מתאחדות, נושקות בטירופ חושים, ללא מעצורים, מרגישה את האופק נמחק, אנעלם, מתאחד עם נשמותינו, מטביעה נשיקות קטנות בכפ רגליה, כאילו סותתו בידי אמן, קטנות ועדינות כשל תינוק, פיסה אחר פיסה, לאורך רגליה הדקות, מפשעתה, בטנה הרכה, על עבר שדיה, אוסף פרפרים מרחפים מעליי, סגולים, כנפיהם עטורות פסים, מכחוליים, נושקים ומלטפים את הילתה, מפיצים ריח פרחים עדין, לוכדים . שדיה נפרשים לעברי,לבנים, עגולים, מלקקת פטמותיה, חום בגופי עולה ומתחזק עד כמעט להחליש אותי, מונע תחושת מציאות, נופלת לרגליה, לגופה המדהים, לאור הירח הבוקע מבין החריץ שבין שדיה, רוצה להתרפק בתוכו , לשכוח, להיעלם, להתמוגג בין הלובן המואר , ידיה הנוגעות בי משאירות חותם צרוב על בשרי, נטרפת מתשוקתי העזה, לחומה , נוגעות ומתהפכות, ו כאילו שהזמן עוצר מלכת, רואה את עיניה מביטות בי, גדולות שחורות, מוטרפות, רוצה אמשיך , והיא יודעת לגרום לכך שייעלם הכאב שבי, שורפת את גופי , תשוקותיי, מרגיעה וטורפת, ידיה לוטפות , עורגות, ובמעין מירוץ מטורף אל עבר , משיכתי אליה יודעות לתת תשובות לשאלות שלא נשאלו, מוחקת מילים , תקופות, ובסופ זה הריח שלה שנשאר בי, אופף את גופי, מיטתי, נמהל בריח חדרי ואינו נעלם, מזכיר לי בכל רגע מה היה לפניי...