היא שוב לא קמה...
- פותח הנושא דידי22
- פורסם בתאריך
חצישלישרבע
New member
למה נשבר לך?
זה נשמע שזה מאוד מפריע לך. מה בזה כ"כ מציק לך?
זה נשמע שזה מאוד מפריע לך. מה בזה כ"כ מציק לך?
חצישלישרבע
New member
אבל אלו החיים שלה
כמו שיעל ארבל אמרה בשרשור הקודם כשדיברנו על זה, הרבה פעמים לא פועלים לשנות משהו אלא אם כן זה פוגע בך באופן ממשי. אגב, מי זה "לנו"?
כמו שיעל ארבל אמרה בשרשור הקודם כשדיברנו על זה, הרבה פעמים לא פועלים לשנות משהו אלא אם כן זה פוגע בך באופן ממשי. אגב, מי זה "לנו"?
חצישלישרבע
New member
לא, לא בהכרח
היא חברה שלך, וצריך להיות אכפת לך ממנה, בלי תלות בבחירות שהיא עושה. אבל אכפתיות לא אומרת שעכשיו את אחראית לבחירות שלה. דעתי היא שכל עוד את לוקחת אחריות על זה שהיא תתעורר - היא לא עושה את זה. לו היא היתה באה אליך ואומרת - "תשמעי, יש לי את הבעיה הזו, אני רוצה לפתור אותה אחת ולתמיד", אז היה מקום שתשבו ביחד ותחשבו על פתרון (ופתרון כזה, שוב, הוא לא שאת מעירה אותה כשהיא לא מתעוררת, כי אז איך זה פתרון ברגע שאת לא נמצאת שם?). אבל כל עוד זו רק הסביבה שלה שמכירה בבעיה, והיא בוחרת שלא להתמודד איתה במאה אחוזים, זו עדיין בחירה שלה - וככזו יש לכבד אותה. ובקשר למשהו שאמרת מקודם לגבי דכאונות, הייתי רוצה לומר משהו: אני לא יודעת את כמה החברות שלכן קרובה, אבל דעתי האישית היא שחברות קרובה נמדדת לא רק כשהזמנים נוחים וכולם שמחים, אלא גם במה שקורה כשללפחות אחד מהצדדים לא טוב. חוויתי תקופות של דיכאון, ופחות או יותר כמעט כל מי שהאמנתי עד אז שהם חברים שלי - נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה. זה כבר לא היה כיף בשבילם, ולכן הם הלכו לחפש את הכיף שלהם במקום אחר. אם את מחשיבה את עצמך כחברה טובה שלה, חלק מהעניין אומר להיות לצדה גם כשהיא מדוכאת. וכמו שיעל אמרה בהודעה אחרת, לפעמים צריך משהו מהסוג הזה שיטלטל אותך מאיזור הנוחות שלך כדי להתחיל שינוי.
היא חברה שלך, וצריך להיות אכפת לך ממנה, בלי תלות בבחירות שהיא עושה. אבל אכפתיות לא אומרת שעכשיו את אחראית לבחירות שלה. דעתי היא שכל עוד את לוקחת אחריות על זה שהיא תתעורר - היא לא עושה את זה. לו היא היתה באה אליך ואומרת - "תשמעי, יש לי את הבעיה הזו, אני רוצה לפתור אותה אחת ולתמיד", אז היה מקום שתשבו ביחד ותחשבו על פתרון (ופתרון כזה, שוב, הוא לא שאת מעירה אותה כשהיא לא מתעוררת, כי אז איך זה פתרון ברגע שאת לא נמצאת שם?). אבל כל עוד זו רק הסביבה שלה שמכירה בבעיה, והיא בוחרת שלא להתמודד איתה במאה אחוזים, זו עדיין בחירה שלה - וככזו יש לכבד אותה. ובקשר למשהו שאמרת מקודם לגבי דכאונות, הייתי רוצה לומר משהו: אני לא יודעת את כמה החברות שלכן קרובה, אבל דעתי האישית היא שחברות קרובה נמדדת לא רק כשהזמנים נוחים וכולם שמחים, אלא גם במה שקורה כשללפחות אחד מהצדדים לא טוב. חוויתי תקופות של דיכאון, ופחות או יותר כמעט כל מי שהאמנתי עד אז שהם חברים שלי - נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה. זה כבר לא היה כיף בשבילם, ולכן הם הלכו לחפש את הכיף שלהם במקום אחר. אם את מחשיבה את עצמך כחברה טובה שלה, חלק מהעניין אומר להיות לצדה גם כשהיא מדוכאת. וכמו שיעל אמרה בהודעה אחרת, לפעמים צריך משהו מהסוג הזה שיטלטל אותך מאיזור הנוחות שלך כדי להתחיל שינוי.
יש הבדל בין להיות אכפתית
כלפי החברה שלך, לבין לקחת אחריות על דברים ששייכים לה. לדעתי חברות אמיתית בין שני מבוגרים מבוססת על כך שכל אחד משני המבוגרים לוקח אחריות לעצמו ולחיים שלו, והשניים מנהלים קשר הדדי של עזרה, תמיכה, החלפת מידע, אהבה, בידיעה שהבסיס הוא שכל אחד אכפתי לגבי הקשר ההדדי, אך יודע בדיוק איפה מתחילה האחריות שלו ואיפה היא מסתיימת (על החיים שלו ולא של האחר). תהיי חברה של החברה/השותפה שלך, תהיי אכפתית כלפיה, אבל אל תקחי לידיים שלך את האחריות שלה. ודבר נוסף: את מדברת בעצם גם על התוצאות - כלומר, אם את לא תעירי אותה, היא תפסיד משהו חשוב, תיכנס לדכאון ואין לך כוח לזה. במקרה הזה, האחריות שלך היא על החיים שלך ואם הדכאון של השותפה שלך משפיע עליהם, אז תצטרכי להחליט מה לעשות עם המצב החדש שנוצר. ויש פתרונות. לכל מצב יש פתרון, אבל חבל לדבר על פתרונות, לפני שיש בכלל בעייה.
כלפי החברה שלך, לבין לקחת אחריות על דברים ששייכים לה. לדעתי חברות אמיתית בין שני מבוגרים מבוססת על כך שכל אחד משני המבוגרים לוקח אחריות לעצמו ולחיים שלו, והשניים מנהלים קשר הדדי של עזרה, תמיכה, החלפת מידע, אהבה, בידיעה שהבסיס הוא שכל אחד אכפתי לגבי הקשר ההדדי, אך יודע בדיוק איפה מתחילה האחריות שלו ואיפה היא מסתיימת (על החיים שלו ולא של האחר). תהיי חברה של החברה/השותפה שלך, תהיי אכפתית כלפיה, אבל אל תקחי לידיים שלך את האחריות שלה. ודבר נוסף: את מדברת בעצם גם על התוצאות - כלומר, אם את לא תעירי אותה, היא תפסיד משהו חשוב, תיכנס לדכאון ואין לך כוח לזה. במקרה הזה, האחריות שלך היא על החיים שלך ואם הדכאון של השותפה שלך משפיע עליהם, אז תצטרכי להחליט מה לעשות עם המצב החדש שנוצר. ויש פתרונות. לכל מצב יש פתרון, אבל חבל לדבר על פתרונות, לפני שיש בכלל בעייה.
ושוב
זה לא חייב להיות חוסר אחריות או חוסר אכפתיות. זה עלול להיות, אבל אל תסיקי מיד שכך המצב - לנתח ככה אנשים זה יומרני ומעליב. נ.ב. אחרי השרשור שהיה לנו היה לי השיעור האחרון בקורס בשפת הסימנים, נורא נהניתי בקורס וממש היה חשוב לי להגיע לשיעור. דוקא די הצלחתי עד אז - עם איחורים של כרבע שעה.. אבל הפעם כשפתחתי את העיניים השעון הראה 10 והשיעור התחיל ב 9
הגעתי לחצי השני. משהו כמו שפעם העברתי שיעור בפיזיקה לאנשים ולמרות שישנתי מספיק פתחתי את העיניים בבוקר וראיתי בשעון את שעת ההתחלה של השיעור.. שתבינו כמה זה לא קשור לרצון או אחריות.
זה לא חייב להיות חוסר אחריות או חוסר אכפתיות. זה עלול להיות, אבל אל תסיקי מיד שכך המצב - לנתח ככה אנשים זה יומרני ומעליב. נ.ב. אחרי השרשור שהיה לנו היה לי השיעור האחרון בקורס בשפת הסימנים, נורא נהניתי בקורס וממש היה חשוב לי להגיע לשיעור. דוקא די הצלחתי עד אז - עם איחורים של כרבע שעה.. אבל הפעם כשפתחתי את העיניים השעון הראה 10 והשיעור התחיל ב 9
ברשותכם אני מעוניין להוסיף מילה או2
(1) באופן מיקרי לחלוטין פתחתי בפורום "שאלה קטנה" שרשור בנושא - מציאת שעון מעורר שבאמת יצליח להעיר אותי. למי שמעוניין - הקישור. כדי לא להכביד - אני אנסה לתמצת ולהביא את עיקר הסיפור שלי - כסטודנט אני הולך לישון בידיעה שמחר עליי לקום מוקדם מדי בכדי להספיק לסיים מטלות שלא הספקתי היום. לרוב אני לא חייב לקום לפני 10:00, אך בשביל להספיק ולסיים עבודות רצוי שאני אקום ב-6:00-7:00 . הבעייה ש-אני מכוון שעון מעורר, אך כשהוא מצלצל אני מכבה אותו וחוזר לישון. לפעמים זה בלתי מודע. ולפעמים אני מודע אך לא שולט בזה. בואו נאמר שמתוך ה-100 פעם האחרונות ששמתי שעון מעורר , אולי פעם או פעמיים באמת קמתי מהמיטה. בשאר הפעמים רצתי לכבות וחזרתי לישון. אני מסוגל להסתדר במהלך היום, לאחר 4-5 שעות שינה בלבד (ללילה). לא כל יום - אבל יום יומיים זה בסדר. הבעייה היא שאחרי 4-5 שעות קשה לי לקום. לפעמים גם אחרי 7 ו-8. אם אני כבר אקום, אז אחרי הכוס קפה אני כבר אהיה עירני ולא עייף למשך כל היום . אבל בשביל לקום .. זו הבעייה . אני חושב שהבעייה שלי נעוצה בשלב של ה"חלום" שבו אני נמצא כרגע. גם לכם קורה לפעמים שאתם פשוט מרגישים שהחלום לא הסתיים - שאתם חייבים להמשיך כדי לראות מה קורה? לאו דווקא בחלום עם עלילה .. לפעמים זה סתם מספרים שרצים לי בראש - ואני פשוט חייב לחזור לראות מה קורה. דוגמאות טיפוסיות - אני "חולם" על מספר מסויים, או על מספרים מסויימים - ואני לא מבין למה ה-3 (לדוגמא) לא עושה כלום. אני מחכה שיקרה איתו משהו.. אני מחכה לסיום. ואז השעון מצלצל - בשבילי בנקודה הזאת לקום זה בלתי אפשרי! אני קם - מכבה וחוזר מהר לראות מה קורה עם ה-3. למזלי אני גר עם ההורים, אז לפעמים אני מבקש מאמא/אבא שינדנדו לי עד שאני קם. לפעמים אני בשלב שבו אני ער ( שומע את אמא/אבא לידי מבקשים שאקום ) - אבל ה-vision של החלום עדיין קיים, אז אני לאמסוגל להתנתק. אני יודע שזה נשמע חולני ומצחיק .. אבל זה משהו כזה .. מעין חוסר יכולת להתנתק ממה שקורה בחלום! אני אתן לכם דוגמא באנלוגיה הפוכה - זה כמו שמכבים את ה-WINDOWS אבל מכיוון שאחת התוכניות עדיין רצה, אז ה-WINDOWS מחכה שהיא תסיים. אותו הדבר איתי - אני לא מסוגל לצאת מהפאזה של החלום עד שהוא לא מסתיים. עד כאן המקרה שלי. ( אני מדבר רק בשמי , לא בשם אחרים ). (2) באשר לכל מה שכתבתם לגליה על חוסר האחריות, אני רוצה להעיר כמה הערות ( את דעתי האישית .. ) : א. אני לא חושב שזה נובע מחוסר אחריות. חוסר אחריות זה כאשר לא איכפת, והאיחורים נובעים מידיעה והבנת ההשלכות , ועם זאת חוסר איכפתיות לגבי אותן השלכות. לי בהחלט איכפת מאותן השלכות שליליות, אבל בשעת חלום זה פשוט בלתי אפשרי עבורי לקום ( אני קם - מכבה את השעון וחוזר לישון . ). ב. אם מחר היתה לי טיסה למקום מיוחד, או פגישה מיוחדת וכו'.., אז אני מניח ש.. כן - הייתי מצליח לקום ולהישאר ער (לא לחזור למיטה). אבל - זה שונה. באותה מידה יכולתי לומר שאם חיי היו תלויים בכך הייתי מסוגל לעשות X (למשל - לגלות יכולת פיזית + סיבולת מופלאים ), אז למה שלא אוכל לעשות זאת על בסיס יומי. או שאם יש צורך הגוף יפריש רמות אדרנלין גבוהות , אז למה ש-אני (!) לא אעשה זאת עכשיו. מה שאני מנסה לומר הוא - אין לי היכולת לשלוט על פעולה ביוכימית של הגוף או על אלמנט פסיכולוגי חזק. הם אולי מופיעים אצלי (ומאפשרים לי בדברים החשובים באמת להתעורר ) - אבל .. אין לי יכולת ליצוראותם "בהזמנה", ובטח לא על בסיס יומי ! ג. בניגוד לכמה אנשים שחשבו שגליה מאחרת רק לדברים שנוח לה לאחר, אבל יש דברים אחרים ( נניח מבחן חשוב שבגללו צריך לחזור על שנה שלמה של לימודים ) שאליהם היא לא תעיז לאחר. אז זהו - שאצלי ( ואני מניח שגם אצל גליה.. כלומר אותם אנשים טעו ) - גם לפני מבחנים, אם לא "ישבו לי על הראש" חצי שעה, אני פשוט אשן. לא אצליח לקום. אבל - וגליה .. זה מיועד בעיקר לך ..... דבר אחד שהפנמתי בעקבות אותו שרשור (בפורום שלכם - מלפני שבוע בערך ) היה ... מי שמבין שיש לו בעיה, צריך לטפל בה, או לכל הפחות (אם זה אפשרי) לתכנן אירועים כך שלא יתנגשו עם / יהרסו בגלל אותה בעיה. וזאת לא השכלתי לעשות עד היום. או לא יכולתי לעשות ( יש רק שיעור בבוקר ) - ואז חובה עליי לדאוג לחפש טיפול לאותה בעייה. ואת זה - גם אני - עוד לא עשיתי. ובזה .. אני אשם!
(1) באופן מיקרי לחלוטין פתחתי בפורום "שאלה קטנה" שרשור בנושא - מציאת שעון מעורר שבאמת יצליח להעיר אותי. למי שמעוניין - הקישור. כדי לא להכביד - אני אנסה לתמצת ולהביא את עיקר הסיפור שלי - כסטודנט אני הולך לישון בידיעה שמחר עליי לקום מוקדם מדי בכדי להספיק לסיים מטלות שלא הספקתי היום. לרוב אני לא חייב לקום לפני 10:00, אך בשביל להספיק ולסיים עבודות רצוי שאני אקום ב-6:00-7:00 . הבעייה ש-אני מכוון שעון מעורר, אך כשהוא מצלצל אני מכבה אותו וחוזר לישון. לפעמים זה בלתי מודע. ולפעמים אני מודע אך לא שולט בזה. בואו נאמר שמתוך ה-100 פעם האחרונות ששמתי שעון מעורר , אולי פעם או פעמיים באמת קמתי מהמיטה. בשאר הפעמים רצתי לכבות וחזרתי לישון. אני מסוגל להסתדר במהלך היום, לאחר 4-5 שעות שינה בלבד (ללילה). לא כל יום - אבל יום יומיים זה בסדר. הבעייה היא שאחרי 4-5 שעות קשה לי לקום. לפעמים גם אחרי 7 ו-8. אם אני כבר אקום, אז אחרי הכוס קפה אני כבר אהיה עירני ולא עייף למשך כל היום . אבל בשביל לקום .. זו הבעייה . אני חושב שהבעייה שלי נעוצה בשלב של ה"חלום" שבו אני נמצא כרגע. גם לכם קורה לפעמים שאתם פשוט מרגישים שהחלום לא הסתיים - שאתם חייבים להמשיך כדי לראות מה קורה? לאו דווקא בחלום עם עלילה .. לפעמים זה סתם מספרים שרצים לי בראש - ואני פשוט חייב לחזור לראות מה קורה. דוגמאות טיפוסיות - אני "חולם" על מספר מסויים, או על מספרים מסויימים - ואני לא מבין למה ה-3 (לדוגמא) לא עושה כלום. אני מחכה שיקרה איתו משהו.. אני מחכה לסיום. ואז השעון מצלצל - בשבילי בנקודה הזאת לקום זה בלתי אפשרי! אני קם - מכבה וחוזר מהר לראות מה קורה עם ה-3. למזלי אני גר עם ההורים, אז לפעמים אני מבקש מאמא/אבא שינדנדו לי עד שאני קם. לפעמים אני בשלב שבו אני ער ( שומע את אמא/אבא לידי מבקשים שאקום ) - אבל ה-vision של החלום עדיין קיים, אז אני לאמסוגל להתנתק. אני יודע שזה נשמע חולני ומצחיק .. אבל זה משהו כזה .. מעין חוסר יכולת להתנתק ממה שקורה בחלום! אני אתן לכם דוגמא באנלוגיה הפוכה - זה כמו שמכבים את ה-WINDOWS אבל מכיוון שאחת התוכניות עדיין רצה, אז ה-WINDOWS מחכה שהיא תסיים. אותו הדבר איתי - אני לא מסוגל לצאת מהפאזה של החלום עד שהוא לא מסתיים. עד כאן המקרה שלי. ( אני מדבר רק בשמי , לא בשם אחרים ). (2) באשר לכל מה שכתבתם לגליה על חוסר האחריות, אני רוצה להעיר כמה הערות ( את דעתי האישית .. ) : א. אני לא חושב שזה נובע מחוסר אחריות. חוסר אחריות זה כאשר לא איכפת, והאיחורים נובעים מידיעה והבנת ההשלכות , ועם זאת חוסר איכפתיות לגבי אותן השלכות. לי בהחלט איכפת מאותן השלכות שליליות, אבל בשעת חלום זה פשוט בלתי אפשרי עבורי לקום ( אני קם - מכבה את השעון וחוזר לישון . ). ב. אם מחר היתה לי טיסה למקום מיוחד, או פגישה מיוחדת וכו'.., אז אני מניח ש.. כן - הייתי מצליח לקום ולהישאר ער (לא לחזור למיטה). אבל - זה שונה. באותה מידה יכולתי לומר שאם חיי היו תלויים בכך הייתי מסוגל לעשות X (למשל - לגלות יכולת פיזית + סיבולת מופלאים ), אז למה שלא אוכל לעשות זאת על בסיס יומי. או שאם יש צורך הגוף יפריש רמות אדרנלין גבוהות , אז למה ש-אני (!) לא אעשה זאת עכשיו. מה שאני מנסה לומר הוא - אין לי היכולת לשלוט על פעולה ביוכימית של הגוף או על אלמנט פסיכולוגי חזק. הם אולי מופיעים אצלי (ומאפשרים לי בדברים החשובים באמת להתעורר ) - אבל .. אין לי יכולת ליצוראותם "בהזמנה", ובטח לא על בסיס יומי ! ג. בניגוד לכמה אנשים שחשבו שגליה מאחרת רק לדברים שנוח לה לאחר, אבל יש דברים אחרים ( נניח מבחן חשוב שבגללו צריך לחזור על שנה שלמה של לימודים ) שאליהם היא לא תעיז לאחר. אז זהו - שאצלי ( ואני מניח שגם אצל גליה.. כלומר אותם אנשים טעו ) - גם לפני מבחנים, אם לא "ישבו לי על הראש" חצי שעה, אני פשוט אשן. לא אצליח לקום. אבל - וגליה .. זה מיועד בעיקר לך ..... דבר אחד שהפנמתי בעקבות אותו שרשור (בפורום שלכם - מלפני שבוע בערך ) היה ... מי שמבין שיש לו בעיה, צריך לטפל בה, או לכל הפחות (אם זה אפשרי) לתכנן אירועים כך שלא יתנגשו עם / יהרסו בגלל אותה בעיה. וזאת לא השכלתי לעשות עד היום. או לא יכולתי לעשות ( יש רק שיעור בבוקר ) - ואז חובה עליי לדאוג לחפש טיפול לאותה בעייה. ואת זה - גם אני - עוד לא עשיתי. ובזה .. אני אשם!
רעיונות איך לעזור לשותפה שלך ..
כמו שכתבתי למטה (בשרשור זה ) - גם לי יש בעיה של להתעורר. וזו לא בעיה שאופיינית לבוקר בפרט. זה קיים אצלי בכל שעה שבה אני צריך להתעורר מהשינה. השעון מצלצל - ואני לוחץ על הסנוז או/ו מכבה אותו וחוזר לישון. אם תרשי לי לתת לך כמה עיצות - בתקווה שאולי יעזרו לך או/ו שותפה או/ו לגליה - א. אל תיקחו על עצמכם משימות בלתי אפשריות - אני מניח שפעמים רבות אתם רוצים לישון "רק" 45 דקות. זה טריק שהרבה אנשים עושים ביעילות, גם מבחינת העובדה שזה עוזר להם לעירנות שלאחר מכן, וגם מבחינת זה שהם מסוגלים לישון רק 45 דקות, ובאמת לקום לאחר מכן. אבל תהיו כנים עם עצמכם - אתם / אנחנו לא מסוגלים לקום אחרי "רק" 45 דקות. זה בדר"כ יימשך שעתיים ( לשנת צהריים ). מסקנה - אם אין לכם שעתיים להרשות לעצמכם לישון, אל תכוונו את השעון ל-45 דקות, ואל תלכו לישון! ב. חייבים ללכת לישון מוקדם ! הרבה אנשים מסוגלים לתפקד היטב לאחר לילה שבו ישנו 4-5 שעות. גם אני. ואני מניח שגם אתם. הבעיה היא ש.. לקום בבוקר עבורנו זו משימה קשה. ו-4-5 שעות שינה בלבד הופכות את המשימה הזו לקשה עוד יותר. מסקנה (בהמשך לסעיף א') - אסור להישאר ערים כך שתשארנה פחות מ-7 שעות שינה - בהתאם לשעה בה אנו צריכים לקום ! ג. אל תדחו עבודות סמוך לשעות השינה ! לי יש מנהג רע - לדחות עבודות לשעה 21-22. זה רע כי זה לא משאיר לי רשת ביטחון. לאנשים אחרים יש אפשרות למתוח את השעת שינה מבלי שזה ישפיע להם על ההתעוררות או/ו התיפקוד שלמחרת. אצלי זה לא משפיע על התיפקוד אך משפיע על הקושי לקום. ד. תשימו את השעון במקום שידכם אינה משיגה ! הטריק היחיד שעבד עבורי - תשימו שעון במקום אליו אתם לא מגיעים. ואין שום דרך להגיע אליו - לא ע"י "לטפס" , רק ע"י כיסא. ו .. תוציאו את כל הכיסאות מהחדר. זה מגדיל משמעותית את הזמן שלוקח לכבות את השעון. ( למי שתהה - אני ער בשעה כזו כי ישנתי "רק" 45 דקות, שהפכו לשנת ערב 18 עד 21:30 .. אז עכשיו אני עדיין עירני מללכת לישון )
כמו שכתבתי למטה (בשרשור זה ) - גם לי יש בעיה של להתעורר. וזו לא בעיה שאופיינית לבוקר בפרט. זה קיים אצלי בכל שעה שבה אני צריך להתעורר מהשינה. השעון מצלצל - ואני לוחץ על הסנוז או/ו מכבה אותו וחוזר לישון. אם תרשי לי לתת לך כמה עיצות - בתקווה שאולי יעזרו לך או/ו שותפה או/ו לגליה - א. אל תיקחו על עצמכם משימות בלתי אפשריות - אני מניח שפעמים רבות אתם רוצים לישון "רק" 45 דקות. זה טריק שהרבה אנשים עושים ביעילות, גם מבחינת העובדה שזה עוזר להם לעירנות שלאחר מכן, וגם מבחינת זה שהם מסוגלים לישון רק 45 דקות, ובאמת לקום לאחר מכן. אבל תהיו כנים עם עצמכם - אתם / אנחנו לא מסוגלים לקום אחרי "רק" 45 דקות. זה בדר"כ יימשך שעתיים ( לשנת צהריים ). מסקנה - אם אין לכם שעתיים להרשות לעצמכם לישון, אל תכוונו את השעון ל-45 דקות, ואל תלכו לישון! ב. חייבים ללכת לישון מוקדם ! הרבה אנשים מסוגלים לתפקד היטב לאחר לילה שבו ישנו 4-5 שעות. גם אני. ואני מניח שגם אתם. הבעיה היא ש.. לקום בבוקר עבורנו זו משימה קשה. ו-4-5 שעות שינה בלבד הופכות את המשימה הזו לקשה עוד יותר. מסקנה (בהמשך לסעיף א') - אסור להישאר ערים כך שתשארנה פחות מ-7 שעות שינה - בהתאם לשעה בה אנו צריכים לקום ! ג. אל תדחו עבודות סמוך לשעות השינה ! לי יש מנהג רע - לדחות עבודות לשעה 21-22. זה רע כי זה לא משאיר לי רשת ביטחון. לאנשים אחרים יש אפשרות למתוח את השעת שינה מבלי שזה ישפיע להם על ההתעוררות או/ו התיפקוד שלמחרת. אצלי זה לא משפיע על התיפקוד אך משפיע על הקושי לקום. ד. תשימו את השעון במקום שידכם אינה משיגה ! הטריק היחיד שעבד עבורי - תשימו שעון במקום אליו אתם לא מגיעים. ואין שום דרך להגיע אליו - לא ע"י "לטפס" , רק ע"י כיסא. ו .. תוציאו את כל הכיסאות מהחדר. זה מגדיל משמעותית את הזמן שלוקח לכבות את השעון. ( למי שתהה - אני ער בשעה כזו כי ישנתי "רק" 45 דקות, שהפכו לשנת ערב 18 עד 21:30 .. אז עכשיו אני עדיין עירני מללכת לישון )
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.