היא קראה לי פרה.

היא קראה לי פרה.

אז כן. קבלה עצמית. המון אהבה... ותמיד תמיד חוזר הניגון.."אין כמו אימא". אבל היא קראה לי פרה. ונכון שזה היה באמצע מריבה שלכל הרוחות והשדים לא קשורה בכלל לתזונה שלי או לשומנים שלי. היא סתם חיפשה אותי ורצתה לריב.. ואני כמו תמיד אוכלת את הפיתיון ונגררת למריבה איתה.. ובמהלך מטח של קללות ועלבונות.. היא קראה לי גם פרה. היא אמרה שאני ממילא כל היום בבית, ואני לא מטפלת בעצמי, ולא מנצלת את הזמן הזה בשביל לרדת במשקל. כן.. אני יודעת.. יבואו לי עכשיו עם ביטויים שלא שופטים אדם בשעת מצוקה או משו בסגנון.. אבל חלאס כבר! אימא שלי גם כן דבה. יש לה רגליים פיליות ותחת ענק. גם כרס עם הרבה צמיגים לא חסרה לה. אז באיזו זכות היא מטיחה בי שאני פרה? זה נישמע כאילו חיפשה את המומנטום להגיד לי את זה... וזה מחלחל... כי אימא שלי יכולה לקרוא לי בכל מיני צורות.. בכל מיני קללות.. בכל מיני דברים אחרים.. אבל לקרוא לי פרה.. כואב לי. בעיקר כשזה בא ממנה. ברגעים כאלה.. שייסלח לי השם אבל אני פשוט שונאת אותה
נ.ב. במסגרת אותה המריבה נאמר לי שמחר לא אקבל את האוטו ולא אסע לשום מקום. אז אני לא יודעת כמה זה יהיה רלוונטי גם מחר.. אבל עכשיו הגעתי מוטלת בספק. כי...כן.. מה לעשות... היא אוהבת לנקום בי.. ויש לה זכרון נורא קצר... וכן.. היא אוהבת אותי.. מה זה אוהבת.. היא מתה עלי.
 

O 4ever

New member
זה קשה....

אל תתיחסי אליה לינהל'ה. שאף אחד לא יוריד ממך את הבטחון שצברת לעצמך!
 

מיקיס

New member
יקירתי

אני בטוחה שאם היא היתה מכנה אותך סתם: "מטומטמת" או "דפוקה", זה לא היה נחרת ופוגע כל כך. אנחנו מתקשים לשלוט בעצמנו, בעיקר בשעת כעס ( כפי שאת בעצמך ציינת ) ואז לפעמים כל הרעל יוצא החוצה, וזה הכי כואב שזה בא מבנאדם קרוב וכואב כפליים כשבדיוק דורכים לנו על היבלות ופוגעים בנו בנקודת התורפה. אין חכם כבעל ניסיון - אני מבינה מאוד לליבך, כי גם אימי היקרה טרחה בכל פעם ( גם כשלא עיצבנתי אותה ) כמה אני שמנה, פרה, דובה, ומי בכלל ירצה להתחתן איתי כשאני כל כך שמנה... אין צורך לתאר איך הרגשתי. כמובן שחלק מההתמודדות היה לפתוח את המקרר ולשאוב את תוכנו אל קרבי..אבל בזה שאת נעלבת ומרגישה שאת שונאת אותה את מענישה אך ורק את עצמך. אם את אוהבת את עצמך, אל תיתני לאף אחד להוריד לך את הביטחון. אז נכון, זה כואב לגמרי, זה משפיל וזה לא מגיע לך, אבל באמת שזה לא נובע מרוע. אמא שלך פשוט איבדה קצת שליטה, זה נורא קל ( כמו שלהתחיל דיאטה זה נורא קל ). מתוקה, לסיכומו של עניין: מותר לך להיעלב, מותר לך להיפגע אבל אסור לך לשנוא את עצמך!!! קבלי עידוד ותהיי חזקה... מיקי
 
זה הכי כואב כשזה מגיע מהאנשים

הכי קרובים ואהובים עלינו וזה מרגיז ומעצבן ומבינה אותך בהחלט ואין לה זכות לפגוע בך ככה אבל כאלה הם האנשים אמא או לא אמא לפעמים לא שולטים בפה אל תקחי את זה יותר מדיי קשה זה יעבור אני בטוחה שזה לא מנחם יותר מדי אבל אלו הם החיים ובמיוחד שאת אומרת שהיא בעצמה לא רזה זה גורם לי לחשוב שהיא אוכלת את עצמה היא רואה אותך צעירה וידוע שמבחינת הגיל ככל שצעירים ניתן לרדת יותר במשקל וככל שמתבגרים יותר קשה וזה מה שמעצבן אותה לראות אותך שלמה עם עצמך שמנה ויפה ולא מנסה לעשות את כל דיאטות הכסאח שקיימות ולה לא ממש יעזרו הדיאטות שיש היא לא תוכל לרדת כמות משמעותית במשקל כי הגיל עושה את שלו אז אומרים דברים לא נעימים כדי להוציא את התסכול אני בטוחה שתעברו את המשבר הזה והכל יסתדר תהיי חזקה
 

lizush

New member
מסכימה עם כל מילה

של מיטלי וזה אכן נוגע בקישקע שזה בא מההורים. פעם אחרונה שזה קרה אצלי כתבתי לאימא שלי מייל חריף ביותר. אז נכון שהיא לא התנצלה מאז, אבל היא מקבלת ממני יחס קר וקורקטי בהתאם. אז אין לי פתרון אידיאלי למצב הזה לין, אבל יש לי חיבוק ....
 

lizush

New member
ככה זה שכותבים מהפלאפון...

זכית בשלושה חיבוקים
 

דריה27

New member
לינוש כנסי

אוי אם הייתי צריכה לספור כמה פעמים אמא שלי העליבה אותי וקראה לי בכל מיני כינויים יצירתיים בטח לא היה לי זמן לעשות שום דבר אחר. אני כל כך יודעת כמה שזה מעליב ואני יודעת מניסיון איך את מרגישה, במיוחד שזה מגיע מאמא שלך. לצערינו גם הורים עושים טעויות, וחלקן אפילו קשות עד כמעט בלתי נסלחות. אני רק רוצה לומר לך דבר אחד: שום פרה ושום נעליים, אני ראיתי אותך ואת מקסימה ויפה, והקשר בינך לבין פרה הוא מיקרי בהחלט. אז תכניסי לך את זה טוב טוב לראש.
דריה
 

chicka

New member
חיבוק ענק ../images/Emo24.gif

לין, הורים הם בני-אדם וחשוב לזכור את זה. לא שזה צריך להפוך אותך לסלחנית יותר, רק צריך להבין שכבני-אדם, גם הם טועים לפעמים. זה מאד קשה לשמוע מאמא ביקורת, או לצורך העניין כינוי כמו "פרה". אני חושבת שאחד הדברים באמהות שהן לא מבחינות בו שהעובדה שהיא אמא שלך לא נותנת לה את הלגיטימציה להגיד לך כל מה שהיא חושבת. זה נראה לי סיטואציה שקשה לשכוח, אבל כן נראה לי שאת צריכה לשים לזה פרופורציות. האימרות שלה מגיעות מהמקום שלה, איך שהיא תופסת את עצמה - רובנו כאלה. אנחנו משליכים את עצמנו על אחרים ברגעים הכי לא טובים שלנו ולכן, את יכולה לנסות לשחק בראש בבומרנג... מקווה שתתחזקי ותחזיקי מעמד.
נגה
 

solee

New member
שטיות.....

אז אמרה לך פרה. גם היא פרה, וגם אחותך וגם אבא של שור. אז תהיו משפחת פרות. פרות הם דבר חמוד ביותר וגם טעים (בגלל זה אני לא אוכלת בקר,
) ואין לי מושג איך, אבל כל המקלדת שלי בחומוס.
 
חיח מאמי המקלדת זה לא לחם!

המקלדת היא מקלדת ולא מורחים עליה כלום!!!!!!!!!!!!!! מקסימום אני אבוא ללקק אותה...:) חיח איכ לין יא דוחה.
 

אלוניס

New member
אמרו פה

שמאנשים קרובים יש לצפות שלא יפגעו בנו ככה. דווקא את רוב הפגיעות הקשות בחיי ספגתי מהאנשים שהכי היו אמורים להגן עליי. ולא פלא שעד היום השומן נותר סוגיה עבורי והוא שב ועולה בכל עת שאני במצור כלשהוא. הוא מעטה ההגנה שלי מעולם לא פייר ודורשני מדי. אני ותיקת מלחמות ואולי דבריי ישמעו לך חריפים. שני הוריי נלחמו כל חייהם בעודפי משקל אבל תמיד העירו לי על משקלי גם כשהייתי רזה! שני הוריי התעללו בי נפשית וגופנית. עד גיל מאוד מאוחר הייתי תלויה בהם כלכלית. ריבים ואי נעימויות לא חסרו. אפילו בחתונה שלי. האנשים שהכי קרובים אלינו הם גם אלו שמכירים יופי את החולשות שלנו, את המקומות הכי פגיעים, והם יודעים כשהם רוצים "לנצח" או להשתיק, במה להשתמש כדי להמם את ה"אויב" גם אם הוא בשר מבשרם. ברגע העימות כל זה לא קיים ואין שום בעיה לסובב את הסכין. לא פעם הורים משליכים על ילדיהם את כל מאוויהם, חלומותיהם הלא מוגשמים, או הפנטזיות שלהם אך גם בעיקר את הביקורת העצמית שהם לא מעבירים על עצמם: היא תוכל להיות שמנה או רזה או לא יודעת מה אבל את חייבת להיות X. כי ככה היא אמרה. איך היא יודעת שאת כל היום בבית? כי היא כל היום בבית. למה היא לא יוצאת לאן שהוא? קל מאוד להדגיש את מה ש"דפוק" באחר. ועוד יותר חשוב לעשות זאת כשחוששים שמתקרבת התקפה על כל מה שאין חשק אמיתי לתקן. הגוף שלך הוא רכושך, תחומך הפרטי. אין לה שום זכות לקבוע לך קצב או איך ומה לעשות עבור עצמך. ואת אומרת בעצמך שלאנרגיות שלה יכולה להיות כתובת אחרת בקלות - היא. אני גם לא מתפלאת כשחלק מהריב היא מנעה ממך את הרכב. אם היית קטנה יותר אולי היא הייתה אומרת לך ללכת לישון מוקדם יותר או שאין טלויזיה או אין דמי כיס. תמיד כשהייתי על הסף לעזוב את הבית האיום היה "אני אזרוק אותך מהבית". כדי שיהיה לי ברור שלא יהיה לי לאן לחזור ולכן לא כדאי להסתכן בחוץ. כשקרוב המשפחה שלו אנו זקוקים ביותר מתנהג יותר גרוע מביריון שכונתי אין הרבה מה לעשות. בהתחלה! אבל אח"כ - הכול פתוח. אולי כרגע אין לך דרך להחזיר מלחמה שערה על כבודך. אבל זה יגיע. המפתח הוא אחד - עצמאות. ואימך יודעת זאת וכמו כל דיקטטור חובב או מתמחה היא תנסה להפחית לך מדי פעם או אפילו כל יום את הביטחון העצמי. כי זה מה שדיקטטורים עושים. אל תצפי לעידוד או להבנה ממנה. אימך זקוקה למישהו לרדת עליו כדי להרגיש שהחיים שלה לא כאלה גרועים. כל עוד היא תוכל להגיד לעצמה שאת שמנה יותר - קל לה. זה לעיתים מפלצתי. ילדים תוהים לא פעם אם הם אכן עשו משהו שגרם לזה שיגיע להם לקבל כזה יחס. התשובה שלי לזה היא "לא" נחרץ ביותר. לא מגיע לך לקבל אף מילת עלבון ולא משנה על מה רבתם. הורה שבאמת רוצה לעזור לילדו לצמוח לא מקצץ לו את הכנפיים. פיזית או נפשית. הורה שאכפת לו ישב עם הילד, יברר איך לתמוך ולעזור בשלבי צמיחת העצמאות. לי נשמע מכל מה שסיפרת שאימך דווקא מאוד חוששת שתעזבי את הבית. אסטרטגית בלבול נפוצה לא פחות בקרב הורים לא מפרגנים שלא לומר דיקטטורים היא כן להראות מדי פעם המון יחס חם. ואז רק מתחזקת התחושה שבטח "עשינו משהו" שגורם לזה שהטוב נמנע מאיתנו. את לא עשית כלום שיגרום לזה שיגיע לך כזה יחס. שום דבר. ההצלחה שלך מולה היא לא לנצח ריב. היא לנצח את החיים כשלעצמם. עבורך. ברגע שתוכלי להסתדר בלי הרכב שלה, בלי חדר בביתה, בלי תמיכה כספית - אז את מנצחת. אז השיחות יהיו על למה את לא באה לבקר יותר. אז התקשורת תהיה אחרת. קצת. קשה לחנך הורים. אני ניצחתי במלחמה גם אם היו קרבות קטנים שבהם הפסדתי. אני חיה רחוק מהם. אני קובעת אם ומתי אני מבקרת אצלם. אין להם שום דרך להתקשר אליי. אני שומרת על קשר אם אני רוצה. ומה התוצאה - הם מתים שאני ארים טלפון. אימא שלי מאוד זהירה לא להעליב אותי כי התוצאה היא שהשיחה נגמרת באותו רגע והיא לא יודעת מתי אני אתקשר שוב. עם אבא שלי אני לא מדברת בכלל כבר יותר משנתיים (הסיבות המלאות בבלוג שלי). תחזיקי מעמד!
 
לינו'ש מאמי שלי :)

אילו את אומרת שאמא שלך שמנה גם.. הסיבה לכך שהיא מצאה סיבה לומר לך את הדברים הללו זה כי היא סובלת מהמשקל שלה, והיא מפחדת שתסבלי את הסבל שלה. אמא שלי גם שמנה מאוד והיא כל הזמן מאירה לי על המשקל שלי למרות שהיא יודעת שאני שלמה עם עצמי ולמרות שהיא יודעת שאני לא רואה את עצמי רזה אבל היא תמיד תדע להזכיר את זה ולהזכיר את המילה אני את שלי כבר עשיתי התחתנתי הבאתי ילדים כמה מאיתנו מכירים את המשפטים הללו. אין ספק כי זה מעליב לשמוע מאמא שהיא מדמה אותנו לדברים אחרים.. אבל תסתכלי על הפרה את לא יכולה להגיד שהיא לא יפה וחמודה חחח חפשי את הדברים הטובים בפרה ... אצלי לא מקובל להיות פרה מהסיבה הפשוטה לא בא לי לאכול עשב... חחחח אני לא יבוא ויאמר לך תנסי להבין אותה או תני לה ותתעלמי אני חושבת שעליך להביא את הדברים בפניה ולומר לה כי נפגעת מאוד ושאת מבקשת שזה לא יחזור על עצמו שוב ואל תשכחי להזכיר לה להביט במראה ולנסות לראות את הטוב שבה. דרך אגב פעם מרוב שאהבתי פרות... והיו קוראים לי כ... פרה ... עשיתי חדר מעוצב בפרות וקראתי לחדר שלי הרפת של אורית.. אז לאור מה שנאמר לך תפתחי לה רפת בבית חחחח :) לינו'ש אני אוהבת אותך ובזמן המועט בו הספקתי להכיר אותך אני יודעת שאת בן אדם חזק ומדהים שעובר לא מעט דברים בחיים. תמשיכי להיות חזקה ותמשיכי להיות יפה... אוהבת אותך אורית.
 
../images/Emo32.gifמה ההודעה שלי עושה בשער תפוז?

אהמ... אהמ! עכשיו הבנתי מאיפה באות תגובות מאנשים ש'לא בפורום... ההודעה שלי בשער הראשי של תפוז. נו טוב.
 
למעלה