היא בקשה ספייס...

Michael139

New member
היא בקשה ספייס...

שלום, עבר זמן מאז כתבתי משהו בפעם האחרונה... מאיפה להתחיל כנראה שעדיף מההתחלה....זה התחיל איי שם לפני 4 וחצי שנים, הכרנו והכול נראה אז ורוד הקשר התחיל הריגושים הפרפרים הגעגוע, הכול היה שם...עוד היינו סטודנטים בתחילת דרכנו, כבר אחרי כמעת שנה היא לראשונה דברה על מעבר לגור ביחד, זה לקח קרוב לשנה אך לבסוף אחרי שהיינו שנתיים ביחד עברנו לגור יחדיו, להגיד שהיה קל, אז לא ממש אבל הזמן עבר ולמדנו לקבל זה את זה והתחלנו להסתדר בצורה ממש טובה, כמו בכל זוג היו פה ושם ריבים קטנים אבל זה הגיוני במערכת יחסים ארוכה, עם הזמן עברנו מספר דירות והכול הסתדר ממש יופי, התקשורת בינינו הייתה מצוינת האהבה פרחה וגם מהצד וגם מבפנים נראינו כמו הזוג הזה שכולם צריכים לקחת ממנו דוגמא, ואז הגיע גם הרגע שבו היא התחילה לדבר על החתונה, טוב זה הגיוני, בהתחלה עוד דיי הייתי ככה בורח מהנושא כיוון שידעתי שאני קודם קול צריך לסיים את הלימודים ולעמוד על הרגליים מבחינה כלכלית ואז אפשר לחשוב קדימה, כי מבחנתי קשה לי לראות את עצמי מתחתן בלי אפשרות לספק למשפחתי את כל מה שאפשר...לא יודע זה גם החינוך שקבלתי מהבית, בתור אב המשפחה צריכה להיות לי היכולת לספק למשפחתי את הכול...אני דיי הייתי סגור כבר אז שהיא האישה שאיתה אני רוצה להתחתן ולהקים משפחה, היא ידעה טוב מאוד שההצעה זה עניין של זמן...היא דברה עם חברה שלה עד כמה שהיא כבר מצפה לזה, ולמה לעזאזל לוקח לי כל כך הרבה זמן...טוב אז הזמן עבר ועוד לפני שסיימתי את התואר מצאתי עבודה בתחום שלמדתי עם אחלה תנאים ונקודת פתיחה מצויינת, אחרי שעבר חודש וראיתי שהכול פחות או יותר בסדר...הלכתי לחנות וקניתי את הטבעת שהיא כל כך רצתה(ידעתי בדיוק מה היא רוצה כי חברה שלה באה איתי) ...והאמת ביום שבו קניתי את הטבעת, היא לא ידעה על זה שקניתי, חברה שלה בוודאות לא דיברה איתה, אבל באותו הערב בעוד שיחה שהייתה לנו על קפה, היא פתאום אמרה שהיא לא רוצה להתחתן...זה כאילו שלקחו לי את הבן אדם והפכו אותה ב180 מעלות, כל הדברים שהיא אמרה קודם פתאום נמחקו, היא התחילה לדבר על זה שהיא כביכול מאמללת לי את החיים, והיא לא רוצה לעשות לי את זה כי לא מגיע לי להיות עם בן אדם כמוה, ושכרגע היא רוצה לעזוב את הדירה ורוצה "ספייס" להבין מה היא צריה ורוצה עם עצמה...קבלתי את זה בהבנה, לא ניסיתי לעצור בעדה, אמרתי לה מה שעושה לך טוב...בלי עצבים מיותרים כי אין לכך שום סיבה, בוים למחרת הלכתי לעבודה....ובערc לפני שחזרתי היא שלחה הודע ואמרה שאנחנו צריכים לדבר, אמרתי שסבבה, כשחזרתי היא מאוד בכתה ובקשה סליחה על מה שעשתה...לא היה לי מספיק זמן להבין ולעקל את כל מה שקרה אז פשוט המשכנו מאותו המקום כאילו שזה מאולם לא קרה....טוב אז הכול המשיך לזרום בסבבה, אחרי משהו כמו שבועיים עשיתי את הצאת הנישואין בצורה מאוד מפתיע ומיוחדת, אולי זה המקום להזכיר שאני מאותם האנשים שקוראים להם רומנטיקנים חסרי תקנה, מאולם לא צפיתי יעשו בשבילי את מה שאני חושב ועושה כי וואלה הדברים האלה עושים לי ממש טוב... טוב אז עשיתי את ההצעה והיא הסכימה למרות שלקח לה כמה שניות לצאת מהשוק :) . טוב אז עבר זמן ולפני כחודשיים סגרנו כבר תאריך ושילמנו מקדמה...ומה שקרה משם זה פשוט הפך לסוג של סרט לא כל כך נחמד.... היינו בצימרים והכול היה פשוט חלומי, דברנו ותקשרנו כמו זוג אנשים שמדברים על הכל, וזה משהו שתמיד היה כל כך טוב בקשר שלנו, אבל אחרי שחזרנו משם פתאום דברים התחילו להשתנות...הרגשתי שהתחלנו להתרחק, חוסר תקשורת, עצבים על דבר קטן, חוסר השקעה טוטאלית בכל מה שקשור לחתונה, ולא ממש הצלחתי להבין מה קורה חשבתי שאולי זה קשור לעבודה שלה שהיא לא כך אהבה...השיחות הפכו לסוג של " היי מה קורה?" "לא משהו....", "מה קרה בואי ספרי לי מה הולך , מה זה משהו בעבודה?" , "סתם...לא רוצה לדבר על זה...", עד שערב אחד הייתי צריך טלפון של איזו חברה שלה, ואז בטעות לחצתי על סימן ההודעות, ומה שראיתי עשה לי חושך בעיניים, היא התכתבה עם מישהו, הודעות שלא השאירו מקום לדמיון, "איפה נעלמת...", "אני מדמיינת ש..." ועוד דברים מהסוג הזה...וזה הוביל אותנו לשיחה שבא שאלתי אותה מה זה? היא אמרה לי שזה סתם אף אחד, ושהיא רק חיפשה צומת לב ואני לא צריך להתייחס לזה, אמרתי לה שדבר כזה אני לא הולך להעביר על סדר היום, זה לא עוד ריב מטומטם זה פשוט בגידה חד וחלק....היא נשבע לי שלא היה ביניהם כלום ושהיא סתם נסחפה...שאלתי אותה אם היא בכלל רוצה להיות איתי, אז היא אמרה שהיא לא יודעת, היא לא בטוחה שעוד יש לה רגשות כלפיי ושהיא צריכה ספייס, השיחה הזאת התנהלה בשעות הקטנות של הלילה, ואמרתי שנדבר מחר בערב,...בזמן היום החלטתי לעצמי שאני לא יכול כרגע להמשיך עם כל הקשר הזה, אז אספתי את הדברים שלי ורגע לפני שיצאתי מהבית היא חזרה, בקשה לדבר, אמרתי שאין לי על מה לדבר איתה אחרי מה שקרה, היא בכל זאת בקשה שנדבר, היא אמרה לי שבהודעות האלה היא נסחפה ולא התכוונה לכל מה שהיא כתבה שם, וזה הביא לה ניעור שחבל על הזמן, וכמה שהיא מתביישת לשבת עכשיו מולי בגלל מה שהיא עשתה, אמרתי לה שכרגע היא פגע בי והאימון שלי בא, ושאני כרגע לא רואה לאן זה מתקדם ושאני חייב זמן לשבת עם עצמי ולחשוב על כל מה שקרה, היא אמרה את אותו הדבר, שאין לה מושג אם היא עדיין מרגישה משהו כלפיי, ושהיא צריכה להבין אם אנחנו יחד מתוך הרגל או שעדיין יש שם משהו, אמרתי שתעשה מה שטוב לה ושאני עוזב את הבית ולא משנה כרגע מה...קבענו שאחרי שבוע נדבר ונחליט מה יהיה עם כל הקטע של הבית שבו אנחנו גרים ציוד וכדומה...עבר לו שבוע לא דיברנו במהלכו וסוג של התנתקנו אחד מהשני, אחרי אותו השבוע היא דברה איתי והגעתי לפגישה, דברנו על דברים טכניים, אמרתי לה שיש לה שבוע לעזוב ואם צריכה יותר זמן זו לא בעיה, במצב שקרה אני לא ראיתי לנכון שאני זה שצריך לעזוב את הבית כי אחרי הכול זה לא שאני יצאתי לא בסדר...אחרי השיחה הזאת נכנסנו לשיחה על כל מה שקרה בינינו היא שוב חזרה על כמה שהיא נסחפה ומצטערת על מה שעשתה, נשבע פעם נוספת כי לא קרה ביניהם כלום ושיום למחרת היא סיימה את הקשר הווירטואלי הזה כביכול...והיא הבינה כמה שהיא טעתה...אמרתי לה שתבטל את כל העניין של החתונה והיא אמרה שהיא חייבת לעבור שינויי עם עצמה בשביל שנינו אם וכאשר נחזור להיות יחד, היא אמרה שהיא לא סוגרת שום דלתות בקשר שלנו, אבל כרגע מה שהיא רוצה זה ספייס...אמרתי לה שסבבה אם זה מה שהיא רוצה, כי כרגע אני לא רואה אותנו חוזרים אחרי כל מה שקרה...ולמרות שאני כן רואה המשך לקשר הזה, ואמרתי לה על כך בפרוש, אבל שחייב לבוא שם שינויי .... מאז לא דברנו ואני יודע שהיא מצאה עכשיו דירה והיא הולכת לעבור לשם...נכון להיום לא דברנו ואני לא ממש יודע מה לעשות, כי מצד אחד אני כן רואה המשך לקשר שלנו, ומצד שני אני לא חושב שהיא בכלל חושבת על מה שקרה...היא אמרה שהסיבה שאנחנו לא ממש מדברים זה כי היא לא יכולה לראות אותנו בקשר שהוא לא רומנטי, כלומר או לראות אותנו יחד עד הסוף או שלא לראות אותנו בכלל...למען האמת אני דיי נפגעתי מכל הסיפור הזה, ואם אפילו אני מניח בצד את כל הסיפור של ההודעות זה עדיין מאוד פוגע בי, כי וואלה השקעתי בקשר את כל ה120% שלי, ולא שטעיתי איפשהו...אבל מה שנקרא זה לא אתה זו אני...אני יודע שרוב התגובות יהיו פה, בו תן לזה את הזמן...ידועה...אז כרגע אני סתם בקטע של לפרוק את כל מה שאני מרגיש...כי אחרי הכול עברו בקושי שבועיים....אולי כן כדאי לטת לקשר הזה צ'אנס נוסף? האם יש בכלל מצב שזה יחזור...והאם הספייס הזה...זה באמת או שזה סתם תירוץ...והאם קיימת אפשרות שכל ההודעות האלה היו באמת סתם הסחפות....
 
אני חושבת שאתה צריך לעשות

איזה בדק בית קטן, עם עצמך. איפשהו בין העמידה על העקרונות שלך, וכל הקטע הזה של 'אני אציע כשאהיה מוכן לזה' לבין המימוש הרומנטי לפי מיטב מסורת הקיטצ' איבדת כל טאצ' אליה ולמציאות של הקשר. מה שאני אומרת זה שעשית את הדברים כנראה קצת על עיוור. קשה לי להעריך שבעודך גר עם האישה הזו באותו בית וישן איתה באותה מיטה יש לה כישורי משחק נהדרים עד כדי כך שקשר מרטיט ומרגש חושים עבר מתחת לשטיח כהוא זה. משהו שם עם הראדאר שלך השתבש. אני לא קונה את 'הלפתע פתאום' הזה... אם חוזרים לא רק היא צריכה לעשות שינויים - גם אתה. אתה לא ממש 'רואה' או 'מרגיש' אותה. ואולי, רק אולי יש לזה קשר לזליגה שלה אל מחוץ לכותלי הקשר.
 

Michael139

New member
אולי את צודקת

האמת המון תודה על התגובה, זו אחת הסיבות שפתחתי פה בלוג, כאילו שמישהו הולך לראות את כל הסיפור מהצד...כי כל האנשים שהיו שם בסביבה נמצאים בשוק בערך כמוני, כי קצת קשה להבין איך זה פתאום הפסיק אחרי שמהצד הכל נראה פשוט סבבה. יכול מאוד להיות שאת צודקת אולי באמת זה מה שקרה, אולי באמת לא הרגשתי אותה מספיק, אבל אני בכל זאת כל הזמן ניסיתי לדבר איתה כי ראיתי שמשהו לא הולך טוב, אבל השיחות לא התקדמו לשום מקום, ובמקרה כזה לא באמת היה לי מה לעשות, או לפחות אני לא יודע מה עושים בכאלה מקרים..כי ברגע שהתקשורת לא משהו אז זה נראה כבר דיי אבוד... אבל אפילו עכשיו כשאני מביט על המצב בדיעבד אני לא ממש יודע מה אפשר היה לעשות כדי שהמצב יהיה אחרת, כלומר יש השארות אבל לא ממש יש לי על להתבסס, אני חושב שדייי אבדתי את עצמי המערכת הזאת, ואולי זאת הבעיה האמיתית, כי זה כאילו הפך למצב שבו יש רק אותנו ואין באמת אותי לבד, ושם שואלים אותי עכשיו על מה לאולם לא תוכל לוותר, אז אין לי באמת מושג מה לענות...
 
אם צרת רבים מנחמת

אזי תדע שאתה נופל איפה שרבים וטובים לפניך ובמקביל אליך נפלו
. כשמתחילים מאבקי הכוחות סביב 'ההצעה' לי זה מסמן שהקשר סובל מעיוורון דו סטרי, ושהוא בנוי בעיקר על פנטזיות, אמונות מעוותות וחרדות, ופחות על חיבור מציאותי לבן אדם עצמו שלוקח בחשבון את כל צדדיו ומקבל אותם. מה שאתה מספר כאן זה את המסע שלך לטבעת מתוך הלחצים שהרגשת ממנה, כאילו שהטבעת היא המטרה המקודשת. במהרה הגעתם למשחק של היא מנסה 'להשיג' ממך 'טבעת' ואתה מתבצר ובדיוק כשזה מריח שרוף, אתה פתאום 'נשבר' ו'מקבל החלטה', אץ רץ, מבוטל, קונה בדיוק מה שהיא רוצה וכשאתה בא אליה פתאום פוףףף - במקום שהיא 'תשמח' היא מתהפכת, ולא רק זה, פתאום יש לה שם איזה שחקן חיזוק מהצד. להתחתן זה לא רק 'לקנות טבעת שהיא אוהבת', וזה אפילו לא לקנות בתים ורהיטים בהמשך. להתחתן זה להתכנס על מטרות משותפות כדי לבנות חיים שטובים לשניים, ובהמשך אף ליותר, וכשאתה הולך לאיבוד עם עצמך, מוטרד מאיך תתפקד כבעל, ושאר דברים עם עצמך שמנתקים אותך מהמציאות ומבת זוג - איך תוכל לראות עוד מישהו מבלי להיות מאוים? איך תוכל לנהל משא ומתן מיטיב איתך ואיתה? הדגם של או הכל או כלום, כפי שאתה רואה, פשוט נועד לכשלון.
 

Michael139

New member
אממ כמה שאלות

טוב אז מבחינת ההצעה, היא הגיע מהמקום הכי אמיתי, באמת בלי קשר ללחצים..למען האמת לקח לי זמן להביא לה את הטבעת הייתה כי פשוט הייתה תקופה כספית מאוד לא קלה שעברתי ולא הייתה לי אפילו את היכולת לקחת הלוואה כדי לקנות טבעת...זאת האמת...וגם כי ידעתי שאת ההצעה הזאת אני חייב לעשות בצורה הכי מיוחדת ולא יכולתי לעשות את זה...ואני תמיד אמרתי לה שהיא האדם שאיתו אני רוצה לקשור את החיים שלי....עכשיו לגבי הקבלה שלה כבן אדם, הוא אינו בנויי על פנטזיות או חרדות....היא לא בן אדם קל, ואני מודע טוב מאוד לכל החסרונות אצלה, ואני מוכן לקבל אותן...יש גם מספיק יתרונות שגם להם אני מודה, אני לא ממש הבנתי על הדגם שדיברת, זה לא שאני אומר שאם אנחנו לא נתחתן אז אני לא רואה לזה שום המשך, ממש ממש לא, וגם אמרתי לה על זה...ואני לא יודע אם אני באמת הייתי מנותק ממנה, באמת שאין לי מושג, או כי אני לא ממש מבין את המשמעות של זה....ואשמח אם תסבירי..
 
ידידנו היקר

מריוס פירק את זה לגורמים יפה בתגובתו אליך. השלב הזה שבו היא התחילה להיות לא בטוחה בקשר ולהתערער, הוא שלב שלא חשת בו. יתכן שזה כי היית כל כולך טרוד במחשבות של 'לעשות את הדברים נכון', ויתכן שהטאצ' הזה פשוט חסר לך, שאין בך את הרגישות הזו לחוש את בן הזוג, לא באופן מודע בכל אופן. כך או אחרת, אני מסכימה עם מריוס שהיא לא שם יותר. וגם אם היא תחזור זה מחרדה ופחדים ולא ממקום שלם, שרוצה בך.
 

tapoz19

New member
תגובה לספייס

הי, קראתי את הדברים שלך וחשבתי על הקושי והבלבול שאתה נמצא בו בכלל אתה לא יודע מה אתה רוצה?! כן/לא...נכון/לא נכון... היא/לא היא... יש סיכוי/אין.... אני מטפלת ולומדת שיטת טיפול שנקראת "עוצמת הרכות" והיא עזרה לי מאוד בזמן בלבול וחוסר וודאות, היא עזרה לי להתחבר לעצמי ולהבין ולדעת מה נכון לי ומה לא ועזרה לי לבחור ולהתנהג אחרת מהדפוסים הרגילים שלי שלא תמיד שרתו אותי.... ולכן אני יכולה להמליץ לך ממקום של נסיון. מצרפת את הלינק לאתר http://www.holistic-pulsing.com/ כמו כן יש קליניקה לימודית בת"א, בדוד חכמי 35, בימי ב' ו-ד', ובירושלים, בבית ויצו החלוץ 47, יש מטפלים פרטיים. הרבה הצלחה
 

Michael139

New member
המון תודה

תודה רבה לך...עד לרגע שלפני כל מה שקרה הייתי מאוד סקפטי לגבי כל העניין הזה של אימון אישי וטיפולים כאלה ואחרים...בתור היותי אדם מאוד אנליטי וראלי אז כנראה שיש מקום לבצע שינויי
 

I C E M A N 7

New member
אין מה לתת לזה זמן


אתה צריך לתת לעצמך זמן. זמן לעכל את המציאות המרה. סביר להניח שהיו שם תמרורים ושהכתובת הייתה על הקיר, אך כשנוסעים באותו כביש 4 שנים וחצי, מי מסתכל על הקירות. אז ייתכן שהרדאר שלך לא משהו, אבל ייתכן גם שהיא טסה מתחת לקו הרדאר. עובדה שגם חברתה, שקנתה איתך את הטבעת, לא ידעה כלום. ובינינו, מי רוצה להיות במערכת יחסים שצריך להיות בה כל הזמן על המשמר. אתה נמצא במצב הזה אחרי שבועיים לא כי התעוררו בך ספקות אחרים בנוגע אליה. זה קורה לך כי הפרידה שיזמת לא הייתה כנה, אלא הייתה ניסיון נואש להחזיר לעצמך את השליטה (ואותה אלייך). עכשיו כשאתה מבין שזה לא עובד, אתה תר אחר דרכים אחרות לעשות זאת. לטובתך, וותר על זה. לפעמים זה פשוט נגמר. ולחקור למה זה קרה, או מה היה אפשר לעשות, או איך אפשר לשנות, לא מקדם אותך במאומה ועלול לעשות רק נזק. shit happens אתה מספיק צעיר ואופטימי כדי לא להשליך את התערערות האמון על הבאות בתור. זה מעמיד אותך בעמדה טובה להתאוששות והמשך קדימה.
 

Michael139

New member
ICEMAN תודה על תגובתך

תראה אני מבחנתי לפחות כרגע ממשיך לנסוע בכביש ולא רואה את עצמי נכון לעכשיו עושה סיבוב פרסה...אבל זה נכון לרגע זה, לפני יומיים הייתי משיב לך בצורה שונה ואולי עוד שבוע גם כן התשובה שלי תשתנה....
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
איך אני קורא את הסיפור שלך

לפי דעתי (חיבור של ניחוש ואינטואיציה) המפתח להבנת העניין נמצא בפיסקה הראשונה. כל מה שקרה אחר כך הוא רק תוצאה של מצב בסיסי. אני מעריך החברה שלך עברה כמה שלבים. 1. התאהבות - או קיי הכל היה שם נפלא. אבל זה שלב שעובר. 2. ציפיה להצעה - אחרי ההתאהבות היא אולי הרגישה פחות בטוחה שזה הקשר היחיד בשבילה, אבל זה כבר היה שם. היא ציפתה להצעת הנישואין, למרות שכנראה לא הייתה מאה אחוז בטוחה 3. התעייפות ואכזבה - מאחר וממילא ההצעה לא הגיעה, היה לה זמן עם עצמה לשאול את עצמה (בלי לשתף אותך) האם זה הקשר שאני רוצה. כי אילו היית מציע, מילא, היא הייתה בדילמה. אבל גם זה לא מושלם, וגם אתה לא מציע. לכן היא חתכה. האם זה קרה במקרה באותו יום שבו קנית טבעת? אני חושב שלא. אנ חושב שאתה הרגשת (אולי לא במודע) שהאדמה בוערת ורצת לעשות את הצעד בטרםיהיה מאוחר מדי. אבל זה כבר היה מאוחר מדי בשנה לפחות... 4. בלבלות - כשבאת והצעת, למרות שהיא כבר החליטה שלא, הכנסת אותה לדילמה. בכל זאת בחור טוב, אוהב, משקיע, מסודר... מה, נוותר על זה? לדעתי שלב הבלבלות נמשך עד היום, והמילה "ספייס" באה לבטא בדיוק את זה: הקושי שלה להחליט בין פשרה לא רעה בכלל לחלום לא ברור. גם הבגידה, או מה שזה לא יהיה (לא ממש משנה) היא על אותו רקע: היא לא מסתפקת בך. מכאן המלצתי: אם אתה קונה את הסיםור והפרשנות, המסקנה היא שאתה לא מה שהיא באמת רוצה, וזה נכון להרבה זמן כבר. אני לא חושב שאילו הצעת נישואין קודם, הבלבלה הייתה נמנעת. לא. היא הייתה מתקרבת לחופה עם ספקות גדלים והולכים. לכן אני מציע לך להיפרד ממנה יפה ולחפש מישהי שאתה לא פשרה בשבילה, אלא ממש מדליק אותה. יש אחת כזו, והיא גם תדליק אותך. אל תנסה לעסוק בשיפוץ של קשר שבור. [ כמובן, כל זה מבוסס על פרשנות המאוד מסוימת שלי, ואולי היא לא נכונה ]
 

Michael139

New member
מריוס תודה רבה

תראה מה שאתה אומר נשמע מאוד הגיוני...ואני כאדם שמשתדל להיות כמה שיותר רציונלי נוטה לראות את המצב כמערכת מצבים של אם-אז. ואם להפעיל את זה על המצב הנוכחי אז אתה צודק לכאורה ככה זה באמת נראה. אבל יכול להיות שהיותי אדם מאוד מחושב(לפעמים יותר מידי), זו בעצם הבעיה. למרות ששוב אני חוזר לנקודת ההתחלה שבא אני יוצא כביכול מנקודת הנחה, שאני הייתי 100% בסדר...ומכאן בעצם נוצרת הדילמה שלי... אני לא מחפש להצדיק אותה במה שקרה, כי אני מבחנתי לא רואה מקום להצדקה של מצב כזה. אבל למרות זאת עליי להוסיף לסיפור הזה עוד קצת מידע שחסר לאלה שרואים את המצב מהצד. חברתי לשעבר היא אדם מאוד דיכאוני, וזה היה שם גם הרבה לפניי, כל דבר קטן יכול היה לדכא אותה החל מזה שעכשיו בחוץ יש גשם או שהמנהל שלה החליט שהדוח שהיא הגישה לא תקין וצריך לעשות בו שינויי. השאלה הכי גדולה שאני מנסה להבין כרגע היא, האם כל מה שקרה היה עוד אחד מאותם הדיכאונות בתוספת של חרדות וכדומה...או שזה הגיע ממקום אחר. נכון להיום אם כמה שלא קל לי עם המצב הזה, אני כן סוג של רואה את עצמי ממשיך הלאה, כי למען האמת אני נמצאה בנקודת זמן לא רעה בכלל, אני אחרי כל הלימודים עם עבודה מסודרת פחות או יותר, וגם בסדר גמור מכל שאר הבחינות. אבל עצם היותי אדם שתמיד מנסה להבין וללמוד מהכל, אני רוצה לדעת ולהבין שאולי היה שם משהו שלא היה בסדר מהצד שלי, לא בשביל לנסות ולמצוא דרכים לחזור לקשר הזה כי מהצד שלי לא נראה כרגע שיהיו ניסיונות כלשהם, אלה כי אני פשוט לא רוצה לחזור על טעויות...כי כמו שאומרים צריך ללמוד מטעויות של אחרים, אבל החיים קצרים מידי אז אנחנו לומדים מהטעויות של עצמינו...
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
גם אני משתדל להיות כמה שיותר רציונלי

באמת. יחד עם זאת, אני מנסה גם להיות כמה שיותר אינטואיטיבי. וכמה שיותר מבין רגשות ויכול להרגיש. הדברים לא סותרים. התפישה כאילו זה או-או היא מוטעית, אפילו מהכיוון הרציונלי. טעות נפוצה של אנשים רציונליים היא לחשוב שהרציו יכול לעות על כל בעיה. הוא לא. וטובי הפילוסופים הרציונליים הבינו היטב את מגבלות הרציו. הרציו הוא עוד כלי להבנת עולם שהוא מורכב מאוד ונמצא כנראה, ברובו הגדול, מחוץ להבנתנו הרציונלית או כל הבנה אחרת. להמ אני אומר לך את זה? כי אתה כנראה מספיק מפותח באזור הרציו, ואתה יכול קצת להניח לו להתנהל כמו שהוא יודע. אתה כנראה לא מספיק מפותח בכישורים של קריאת אנשים, רגש וכולי. אני לא אומר שאתה לא מבין כלום בנושאים הללו. אני מניח שאתה כן מבין. אבל לא מספיק. איך אני רואה את זה? כי אני רואה שהכלי הכמעט יחיד שאתה ניגש איתו לניתוח העניין הוא הרציו, וזה לא מספיק. אז קודם כל אני מציע לך להציב לעצמך כמטרה לפתח גם צדדים אחרים שבך, בטח ובטח כשאתה בא לעולם של זוגיות, ומן הסתם אחר כך הורות. זה לא צריך לבוא על חשבון הרציו, אלא בנוסף [ אל תשאל אותי איך עושים את זה כי זו שאלה גדולה מדי. אם תחליט, אתה כבר תמצא דרכים ]. --- שנית: אני מציע לך להוציא מהראש את הרעיון האבסורדי שאתה היית 100% בסדר. קודם כל כי תמיד יש לשני הצדדים פאקים, ואם לא זוהרת לך הילה זהבהבה סביב הראש, בסגנון הקדושים הנוצרים, כנראה שגם לך יש. שנית, כי אין בכלל מושג כזה של 100% בסדר. מה זה בדיוק אומר? בסדר לפי איזה קריטריון? לפי שלך? ברור לי שלפי הקריטריון שלך אתה קרוב ל100%. זו חוכמה קטנה מאוד. האם הייתה בסדר קרוב ל 100% גם לפי הקריטריונים שלה? או שאולי אלו לא נחשבים? זה שהיא דיכאונית לא הופך את הקריטריונים שלה והציפיות שלה לפחות שוות משלך, בין אם יש להן גיבוי רציונלי או שאין. אז אם אתה מחפש טעויות, תתחיל בטעות הזאת: אתה לא קדוש ולא מלאך וכדאי שתתחיל להכיר בזה. שנית, אתה כנראה לא מספיק יודע לזהות מה קורה במישור הרגשי ביניכם, ואת זה כבר כתבו לך לפני. אתה נוטה יותר מדי לחשוב שאם השגרה בסדר, או אם אתה מרוצה, אז כנראה שהכל בסדר. זה לא ככה. יש לך עוד הרבה ללמוד על מערכות יחסים. גם אני, אחרי גיל 50, עוד לומד הרבה. ומאחר ואין לזה לא בית ספר ולא מכללה, כנראה שתצטרך ללמוד בדרך המקובלת, שזה אומר בניסוי וטעיה. אז שיהיה בהצלחה בקורס.
 

Michael139

New member
תודה

טוב בקטע של ה100% כמובן שהגזמתי כן, אני יודע טוב מאוד איפה אני יכול לשפר, אבל השינויים האלה, הם לא בהכרח מה שהיה יכול לשנות את גורלו של הקשר הזה, שוב יכול להיות אבל ממש לא בהכרח כי לא מדובר פה בדברים קיצוניים כגון "צעקות,עצבים מיותרים,חוסר התחשבות וכדומה". לדעתי זה עניין ההתנהלות שלי בקשר...כי לא באמת הייתה התנהלות זה פשוט זרם וכמו שאמרת זה הפך לשגרה שהיה לי נוח איתה, פשוט כרגע אני מרגיש כמו סטודנט שנכשל במועד א' ומאוד רוצה לגשת למועד ב' אבל בתכלס לא למד עדיין כלום ולא שיפר את הידע שלו...שזה כידוע המתכון המושלם לכישלון נוסף...
 

Talg123

New member
בתאכלס....

פשוט תניח לה... תן לה לעשות תטעויות שלה לבד... גם החברה שלי ביקשה ספייס קצת לעצמה כדי להבין דברים. ועדיף לתת להן את זה אחרת הן מתבלבלות ומתחרפנות. תן לה תזמן שלה וביינתים תעשה מה שאתה רוצה כאילו אתה רווק....
 

Michael139

New member
וואלה אחי תודה

כיף לשמוע את הדברים איך שהם בלי להיכנס יותר מידי עמוק...סביר להניח שאתה פשוט צודק...
 

Talg123

New member
דיי מבאס

דיי מבאס אותי אישית לדעת שאני צודק... אבל אני כמעט בטוח שאני צודק :] לא נורא אהבה באה אהבה הולכת... עם זו שתחייה לנצח אתה עוד תמצא ויש מצב שזו תהיה זו שאתה עכשיו אוהב פשוט צריך לתת לזמן לעשות את שלו.
 
הדרך הנכונה

לאורך כל הפוסט שלך נוצר הרושם שאתה יודע בדיוק איך עושים דברים בדרך הנכונה: אתה יודע מתי נכון לעבור לגור ביחד, מתי נכון להתחתן, איך נכון להציע נישואין, אתה אפילו יודע איך צריך לחנך ילדים ("החינוך שקבלתי מהבית, בתור אב המשפחה צריכה להיות לי היכולת לספק למשפחתי את הכול...") וגם מה נכון ללמוד ובמה נכון לעבוד ועוד ועד קלישאות שהחיים שלי ושל רבים אחרים יכולים להפריך בקלות. אתה גם מדגיש שאתה הכי בסדר, 100% בסדר ובכלל ממש בסדר, זה אמנם לא אומר עליה שום דבר, אבל כאשר יש מישהו שהוא "בסדר", זה בהכרח אומר שמישהו אחר "לא בסדר" ולפי מה שהחברה שלך אמרה לך - ככה היא בדיוק הרגישה ("היא התחילה לדבר על זה שהיא כביכול מאמללת לי את החיים, והיא לא רוצה לעשות לי את זה כי לא מגיע לי להיות עם בן אדם כמוה"), שהרצונות והצרכים שלך הם הגיוניים ולגיטימיים ושלה לא. בהמשך היא אפילו ניסתה ליישר קו איתך (בהסכמה להצעת הנישואים הגרנדיוזית שלך - כאילו שאפשר אחרת, הרי עשית את זה כל כך... נכון - איך היא יכולה להרשות לעצמה לקלקל
) אבל לא באמת הצליחה לעשות זאת בלב שלם, כי עמוק בלבה היא כן האמינה שיש ערך לרצונות ולצרכים שלה. ואז הגיע מישהו שגרם לה (אין לי מושג איך) להרגיש "בסדר", לא יודעת אם היה שם באמת משהו או לא, אבל הוא עזר לה להשתחרר ממך ומהפטרונות שלך, כי באמת שלא תמיד פשוט וקל לחיות עם "מר מושלם" שתמיד עושה את הדברים בצורה הנכונה... אני לא יודעת אם נועדתם זה לזו, אני מציעה לך לתת לזמן לעשות את שלו, לנסות לסנן את הכעס על הבגידה מהקשר שלך אליה ואם אחרי זה עדיין תרגיש געגוע אהבה ותוכל לראות בלב שלם אותה ולרצות אותה למרות (ובגלל) שהרצונות והצרכים שלכם שונים ותרצה לשלב אותם יחד. אמור לה זאת, ללא משוא פנים. ואולי אני בכלל לא בכיוון...
 

Michael139

New member
אז קודם קול תודה

שנית בימים שעברו אני באמת הבנתי שלא הייתי בסדר...וזה גם עניין של אחוזים 100 או 90 פשוט כי זה לא עניין חשבוני. ולגבי הרצונות שלה ולצרכים, אני חושב שכן הייתי שם בשבילה, אולי לא בהכול כי ראיתי רק שחור ולבן, מה נעשה הייתי עם ראש אנליטי יותר מידי, אני לא התיימרתי להיות לאולם מר מושלם, רק ההחלטות שהיה עלינו לקבל התקבלו בסופו של דבר עלידי שנינו, וזה לא היה בקטע של, תראי מה שאת אומרת זה נכון, אבל הינה יש לנו בעיה פה ופה , אז נעשה את זה בדרך שלי. ממש ממש לא. אבל הבעיה מלכתחילה הייתה בזה שכל ההחלטות הגיעו מסוג של מקום כזה אצלי, שנקבל את ההחלטה שתעשה לה כמה שיותר טוב, כמו למשל סגירת האולם לחתונה(כן היה לנו כבר תאריך), היינו באחד האולמות וראיתי שהעיניים שלה דיי נדלקו, ועל אף שאולי היה מקום לבדוק עוד כמה אופציות כי אולמות לא חסר ואפשר היה אולי לקבל הצאה אטרקטיבית יותר, אני דיי זרמתי איתה בהחלטה הזאת כי ידעתי שזה יעשה אותה שמחה, ואז זה גם יעשה לי טוב. כנ"ל גם היה במעבר לכל אחת מהדירות שגרנו בהן, אז מצד אחד הייתי כביכול מביע את דעתי בנושא אבל מצד שני, כבר היה ידוע מראש כי מה שאני אחליט יהיה מה שהיא בעצם רוצה. ואני לא מאשים אותה בזה כי בסה"כ מה שתמיד היה לי חשוב, אפילו חשוב מידי זה זה שיהיה לה טוב, אבל הטוב הזה הוא כל כך ייחסי כי זה תמיד מה שהיה לדעת הכי טוב לה. וכן אני טעיתי, ואז בסופו של דבר הבן זוג בצד השני לא באמת היה שם עם דעה אמיתי, אאלה עם סוג של דעת דמה, וזה כנראה לא הדבר המושלם..
 

אייבורי

New member
ללא ספק

אתה בטוח שהיית לגמרי לגמרי בסדר ועדיין שמטת את הכדור והקשר דעך ומת. כרגע מנקודת הכאב והצער, אתה לא באמת יכול לעשות בדק בית אבל שווה אחרי שירגעו הרוחות שתבדוק במה שגית. בהצלחה בקשר הבא
 
למעלה