הטרור בתל-אביב
לשמחתי, ת"א (יחסית למקומות אחרים בארץ ובמיוחד ירושלים) לא סופגת הרבה פעולות טרור. אבל, כשזה כן קורה, אין מה לעשות, זה משפיע עלי הרבה יותר מכל ארוע אחר. כשיש פיגוע בירושלים, נתניה, בצפון, מאחורי הקו הירוק, זה כואב, אבל אצלי זה נתפס כמשהו רחוק. היום מחבל פוצץ את עצמו בקו ארבע באלנבי, קצת אחרי פינת רוטשילד. ליד בית-הכנסת הגדול בו נערכה לא מזמן תפילה ביום-כיפור, אליה אבא שלי הולך מדי שנה. כמה שעות לפני הפיגוע הייתי באזור, עשיתי סידורים וחשבתי לי כמה אני אוהב את ת"א ובמיוחד את האזור הזה. אני גר במרחק של שתיים-שלוש דקות משם. כשהיה פיגוע ברחוב דיזנגוף לפני כמה שנים הפיצוץ נשמע היטב בביתי והרעיד את החלונות. ושוב, הייתי אמור להיות שם עם חברים אבל ויתרנו. וקו 5? מכיתה ב´ עד סוף התיכון נסעתי באוטובוס הזה הביתה אחרי הבי"ס. כשזה מגיע אלינו, לעיר האהובה (והקצת אסקפיסטית) שלנו, זה כואב הרבה יותר....
לשמחתי, ת"א (יחסית למקומות אחרים בארץ ובמיוחד ירושלים) לא סופגת הרבה פעולות טרור. אבל, כשזה כן קורה, אין מה לעשות, זה משפיע עלי הרבה יותר מכל ארוע אחר. כשיש פיגוע בירושלים, נתניה, בצפון, מאחורי הקו הירוק, זה כואב, אבל אצלי זה נתפס כמשהו רחוק. היום מחבל פוצץ את עצמו בקו ארבע באלנבי, קצת אחרי פינת רוטשילד. ליד בית-הכנסת הגדול בו נערכה לא מזמן תפילה ביום-כיפור, אליה אבא שלי הולך מדי שנה. כמה שעות לפני הפיגוע הייתי באזור, עשיתי סידורים וחשבתי לי כמה אני אוהב את ת"א ובמיוחד את האזור הזה. אני גר במרחק של שתיים-שלוש דקות משם. כשהיה פיגוע ברחוב דיזנגוף לפני כמה שנים הפיצוץ נשמע היטב בביתי והרעיד את החלונות. ושוב, הייתי אמור להיות שם עם חברים אבל ויתרנו. וקו 5? מכיתה ב´ עד סוף התיכון נסעתי באוטובוס הזה הביתה אחרי הבי"ס. כשזה מגיע אלינו, לעיר האהובה (והקצת אסקפיסטית) שלנו, זה כואב הרבה יותר....
