הטפה לניתוחים?
אני עובדת במקום עבודה שהוא קצת מרוחק גיאוגרפית, אז יש לנו הסעות בבוקר ובערב.
איתי בערב נוסע עובד שהוא מאוד שמן, ומסתבר שהנהג הקבוע שלנו עבר קיצור קיבה לפני מספר שנים אז בשיא ההתלהבות הנהג התחיל לספר לו על איך הניתוח קל, בכלל לא מסוכן, ושהוא הוריד בעזרתו הרבה במשקל בקלי קלות.
אני מודה שלי זה הפריע. לא כי אני אנטי ניתוחים (אני לא מעוניינת לעבור אחד בעצמי, אבל מבינה שיש כאלו שעבורם מדובר על משהו שעזר להם מאוד, וזה מקובל עלי), אלא כי אני הכרתי מישהי שנפטרה כמה ימים אחרי ניתוח מאותו סוג בגלל סיבוך. וחברה משותפת סיפרה לי שאחת הסיבות שהיא התלהבה מהניתוח היתה שהיא נחשפה להרבה סיפורי הצלחה כאלו שתיארו את הניתוח כטיפול פלא שנעשה בקלי קלות, והקלה ראש בסיכונים בגלל החלום הזה שהיה לה להיות רזה.
אני חושבת שיש כאן גם בעיה בכך שאנשים "לא מוסמכים" ממליצים על הניתוח. אני מאמינה (או לפחות הייתי רוצה להאמין) שהמערכת הרפואית נותנת תמונה מלאה יותר של הניתוח: כלומר גם לצד הסטטיסטיקות של הההצלחה והצורך הספציפי בניתוח, הם אמורים גם לספר למנותח הפוטנציאלי מה הסיכונים, מה הסיכויים לסיכונים. בנוסף, אני יודעת שיש בדיקות מקיפות לפני הניתוח, שלפחות אמורות לכסות את המוכנות הפסיכולוגית של המועמד לניתוח, ועד כמה הוא ניסה כל שיטת הרזיה אחרת לפני שהוא פונה לניתוח.
מצד שני, בעיני אנשים שעברו ניתוח ממליצים אך ורק מנקודת מבטם. אלו שהצליחו מתארים אותו כפתרון אידאלי שרק חבל להם שהם לא גילו אותו קודם - ואלו שנכשלו מתארים אותו כאיום ונורא. ובמקרים רבים הם מרגישים צורך להמליץ עליו (או להמליץ לא לעבור אותו חלילה) כשהם פוגשים אדם שמן, גם אם מדובר על זר מוחלט.
אני יודעת שיש פה כמה משתתפות שעברו את הניתוח, והייתי שמחה לשמוע את הפרספקטיבה שלהן - אבל כומבן גם את הפרספקטיבה של כל השאר. עד כמה הייתם מרגישים בנוח אם אדם זר היה מציע לכם לעבור את הניתוח (או שלא)?
אני עובדת במקום עבודה שהוא קצת מרוחק גיאוגרפית, אז יש לנו הסעות בבוקר ובערב.
איתי בערב נוסע עובד שהוא מאוד שמן, ומסתבר שהנהג הקבוע שלנו עבר קיצור קיבה לפני מספר שנים אז בשיא ההתלהבות הנהג התחיל לספר לו על איך הניתוח קל, בכלל לא מסוכן, ושהוא הוריד בעזרתו הרבה במשקל בקלי קלות.
אני מודה שלי זה הפריע. לא כי אני אנטי ניתוחים (אני לא מעוניינת לעבור אחד בעצמי, אבל מבינה שיש כאלו שעבורם מדובר על משהו שעזר להם מאוד, וזה מקובל עלי), אלא כי אני הכרתי מישהי שנפטרה כמה ימים אחרי ניתוח מאותו סוג בגלל סיבוך. וחברה משותפת סיפרה לי שאחת הסיבות שהיא התלהבה מהניתוח היתה שהיא נחשפה להרבה סיפורי הצלחה כאלו שתיארו את הניתוח כטיפול פלא שנעשה בקלי קלות, והקלה ראש בסיכונים בגלל החלום הזה שהיה לה להיות רזה.
אני חושבת שיש כאן גם בעיה בכך שאנשים "לא מוסמכים" ממליצים על הניתוח. אני מאמינה (או לפחות הייתי רוצה להאמין) שהמערכת הרפואית נותנת תמונה מלאה יותר של הניתוח: כלומר גם לצד הסטטיסטיקות של הההצלחה והצורך הספציפי בניתוח, הם אמורים גם לספר למנותח הפוטנציאלי מה הסיכונים, מה הסיכויים לסיכונים. בנוסף, אני יודעת שיש בדיקות מקיפות לפני הניתוח, שלפחות אמורות לכסות את המוכנות הפסיכולוגית של המועמד לניתוח, ועד כמה הוא ניסה כל שיטת הרזיה אחרת לפני שהוא פונה לניתוח.
מצד שני, בעיני אנשים שעברו ניתוח ממליצים אך ורק מנקודת מבטם. אלו שהצליחו מתארים אותו כפתרון אידאלי שרק חבל להם שהם לא גילו אותו קודם - ואלו שנכשלו מתארים אותו כאיום ונורא. ובמקרים רבים הם מרגישים צורך להמליץ עליו (או להמליץ לא לעבור אותו חלילה) כשהם פוגשים אדם שמן, גם אם מדובר על זר מוחלט.
אני יודעת שיש פה כמה משתתפות שעברו את הניתוח, והייתי שמחה לשמוע את הפרספקטיבה שלהן - אבל כומבן גם את הפרספקטיבה של כל השאר. עד כמה הייתם מרגישים בנוח אם אדם זר היה מציע לכם לעבור את הניתוח (או שלא)?
