נפש דינמית
New member
הטעות הראשונה
ושוב,אני אומר דברים שחשבנו על זה כמה חברים ביחד. בפגישות,בדקנו שהבחורה,נאה,וחסודה.מתפללת 4 פעמים ביום(אחד רזרבה) ושמה כיסוי ראש.הכל פרפקט.אז מיתחתנים.פיתאום . . .אחרי החתונה,או גרוע מכך,אחרי האירוסים. כ.ו.ל.נ.ו. ! כולנו ואני לא חושב שיש בכלל הזה יוצא מהכלל..(איפה הפילוסוף החנון שיגיד,"אז זה לא כלל,כי כל כלל יש יוצא מהכלל")מצאנו חיסרון (שניראה)רציני.או מפריע רציני.בבן הזוג.מה שיותר רציני.אפילו הייתי אומר קצת מיסטי. שהחיסרון היה.הדבר שהכי חשוב לשני.(לדוגמא החבר הכי פדנט,שהיה חשוב לו אישה מסודרת,קיבל את ההפך)והשאלה היא כפולה.א.איך לא בדקנו אתזה.ב.איך בדיוק קיבלנו את זה.כמעשה שטן(ח"ו) לא כ"כ חשוב לי התשובה.כמו הידעה.וחבל שלא היתה קודם. החתונה,היא סוף לתקופת הרווקות.אם עד היום יצאת לפגישה,היתלבטת,הורדת.אם היה לך כייף בפגישה.המשכת. זהו.ניגמר.עכשיו אתה פושט את העניבה והחפתים,ולובש ביגדי עבודה. קח את החתונה בתור פרויקט.אני לא אומר שאין דברים משמחים.כייפים. אבל זה לא הנקודה.חייבים לדעת,שזה המון המון עבודה.לא תמיד זה כייף לישמוע סקירה מלאה על הבגד של החברה שלה.לא תמיד זה כייף לה לישמוע על איך עבדת על המשגיח שלך,וכמה גולים רונלדינו הבקיע באותה מחצית.כן.זה עבודה!עבודה קשה מאד מאד!אבל...מספקת הכי הרבה שבעולם.בסופה של מריבה,כשאתם משלימים.או אפילו סתם כשאתה לבד.הכעס היחיד שלך כלפיה,זה למה לא באת כמה שנים לפני זה >למה אני לא באתי?אני תמיד הייתי שם!>אל תגידי לי לא נכון. כי אני יודע יותר טוב ממך! >שניה,אני כבר חוזר אלייך. >טוב,חברה,אישתי בממתינה,אז נדבר..
ושוב,אני אומר דברים שחשבנו על זה כמה חברים ביחד. בפגישות,בדקנו שהבחורה,נאה,וחסודה.מתפללת 4 פעמים ביום(אחד רזרבה) ושמה כיסוי ראש.הכל פרפקט.אז מיתחתנים.פיתאום . . .אחרי החתונה,או גרוע מכך,אחרי האירוסים. כ.ו.ל.נ.ו. ! כולנו ואני לא חושב שיש בכלל הזה יוצא מהכלל..(איפה הפילוסוף החנון שיגיד,"אז זה לא כלל,כי כל כלל יש יוצא מהכלל")מצאנו חיסרון (שניראה)רציני.או מפריע רציני.בבן הזוג.מה שיותר רציני.אפילו הייתי אומר קצת מיסטי. שהחיסרון היה.הדבר שהכי חשוב לשני.(לדוגמא החבר הכי פדנט,שהיה חשוב לו אישה מסודרת,קיבל את ההפך)והשאלה היא כפולה.א.איך לא בדקנו אתזה.ב.איך בדיוק קיבלנו את זה.כמעשה שטן(ח"ו) לא כ"כ חשוב לי התשובה.כמו הידעה.וחבל שלא היתה קודם. החתונה,היא סוף לתקופת הרווקות.אם עד היום יצאת לפגישה,היתלבטת,הורדת.אם היה לך כייף בפגישה.המשכת. זהו.ניגמר.עכשיו אתה פושט את העניבה והחפתים,ולובש ביגדי עבודה. קח את החתונה בתור פרויקט.אני לא אומר שאין דברים משמחים.כייפים. אבל זה לא הנקודה.חייבים לדעת,שזה המון המון עבודה.לא תמיד זה כייף לישמוע סקירה מלאה על הבגד של החברה שלה.לא תמיד זה כייף לה לישמוע על איך עבדת על המשגיח שלך,וכמה גולים רונלדינו הבקיע באותה מחצית.כן.זה עבודה!עבודה קשה מאד מאד!אבל...מספקת הכי הרבה שבעולם.בסופה של מריבה,כשאתם משלימים.או אפילו סתם כשאתה לבד.הכעס היחיד שלך כלפיה,זה למה לא באת כמה שנים לפני זה >למה אני לא באתי?אני תמיד הייתי שם!>אל תגידי לי לא נכון. כי אני יודע יותר טוב ממך! >שניה,אני כבר חוזר אלייך. >טוב,חברה,אישתי בממתינה,אז נדבר..
