הטירוף
בשעות כאלה , לאחר שהייתי ער כל הלילה , אני מתחבר אל הטירוף. הגעתי להבנה למה אני אוהב את הלילה - התדרים יותר נקיים. כשכולם ישנים ולא מפעילים כל מיני דברים ולא חושבים ומשדרים מחשבות האנרגיה יותר נקיה. ועכשיו לטירוף- פתאום הגעתי לריקנות מוחלטת. הכל נהיה חסר משמעות. ורק שאלה אחת נותרה- מה הטעם? מה משמעות החיים? עוד יום לקום , ללכת לעבודה או ללמוד או להיות מובטל , לפגוש מישהי , להתחתן , להוליד ילדים, להזדקן , לראות סרט , לכתוב בפורומים באינטרנט... אבל למה??? לאן כל זה מוביל אותי? וברגע זה של ריקנות נגעתי בטירוף... והתחלתי לצחוק ( צחוק מטורף כמובן
) והבנתי שזה לא חשוב! העבר כבר עבר , זה לא משנה כלום , העתיד עוד לא הגיע , ואין טעם לתהות לאן אגיע , מה שחשוב זה ההווה. זאת הדרך שחשובה , מה אני עושה ואיך אני מרגיש עם זה , לשים לב לפרטים הקטנים , להנות מכל דבר , להיות מודע. there´s a difference between knowing the path and walking the path אותם רגעים ספורים מאוד של טירוף הם הנקודות זינוק הגדולות ביותר , אם רק נחליט להתמודד עם מה שיש לטירוף להראות לנו. אם פוחדים מהטירוף לא מגיעים לאותה קפיצת הדרך (DUNE) ואם נשארים בתוך הטירוף - פשוט משתגעים ויוצרים קצר במוח אבל , אם עוברים את הטירוף - מגיעים למקום שכולו מודעות. וזה הקו הדק שבין גאונות לטירוף , הגאון הוא מספיק אמיץ בשביל ללכת עד הסוף ולהשלים עם הטירוף שקיים בתוכו , כי הוא קיים בתוך כל אחד. לא שאני גאון או משהו , יש בי עוד הרבה טירוף שלא הוצאתי...
אחרי הריקנות מגיע האור...
בשעות כאלה , לאחר שהייתי ער כל הלילה , אני מתחבר אל הטירוף. הגעתי להבנה למה אני אוהב את הלילה - התדרים יותר נקיים. כשכולם ישנים ולא מפעילים כל מיני דברים ולא חושבים ומשדרים מחשבות האנרגיה יותר נקיה. ועכשיו לטירוף- פתאום הגעתי לריקנות מוחלטת. הכל נהיה חסר משמעות. ורק שאלה אחת נותרה- מה הטעם? מה משמעות החיים? עוד יום לקום , ללכת לעבודה או ללמוד או להיות מובטל , לפגוש מישהי , להתחתן , להוליד ילדים, להזדקן , לראות סרט , לכתוב בפורומים באינטרנט... אבל למה??? לאן כל זה מוביל אותי? וברגע זה של ריקנות נגעתי בטירוף... והתחלתי לצחוק ( צחוק מטורף כמובן