הטבח האיום והתגובות הרגשיות אליו

הטבח האיום והתגובות הרגשיות אליו

אולי לא נכון להשתמש במוות של אלפים רבים כל כך כטיזר לדיון ממש במקביל להתרחשות, אבל כיוון שהצער על האסון כבר הובע, הייתי רוצה לומר משהו. - וידוי - כידוע, השחיקה הרגשית בישראל חזקה מאין כמוה. אנשים מתים כל יום בדרכים נוראות, ותמיד איכפת, ותמיד עצוב, אבל אני חושב שזה יהיה שקר לומר שתמיד באותה מידה. לי באופן אישי מוות של אנשים שאני לא מכיר כבר לא עושה הרבה במישור האמוציונאלי, וזה עצוב וחבל, אבל נכון. כן, גם כשעשרות אלפי בני אדם נטבחים בצורה אכזרית כל כך, גם אז קשה לי להזדהות עם כאב השכולים. עם ובלי קשר, הפריעה לי מאוד התגובה להודעה של מאור. נראה לי לא נכון לעשות דה-לגיטימציה למחשבות של אדם כלשהו, ובטח לא לאמוציות. לא, אני לא חושב שצריך למלא שרשורים בהומור שחור, אבל אני גם לא חושב שצריך לנסות לגרום למישהו שמה שהוא חושב או מרגיש ´לא נכון´. אני לא אמשיך להגיד את אותו הדבר שוב ושוב במילים שונות ובהשתלשלויות לוגיות מטופשות, אני מקווה שהרעיון הובן.
 

עופר ב.ה

New member
במקרה שלי

דווקא לא חשתי אדישות, אבל אני מניח שהסיבה היא שיש לי כל מיני קרובי משפחה ומכרים במנהטן, כלומר הקשר האישי. כולם, חלקם במזל גדול, בריאים ושלמים. אני מניח שמי שאין לו קשר אישי, יכול להרגיש רק ריגוש מגודל האסון, מהעובדה שאנחנו עדים לאירוע שייכנס לספרי ההיסטוריה, אבל אלו הם ריגושים ללא עוגן רגשי (ריגוש לעומת רגש) ולכן הם בבחינת easy comes, easy goes. אני מניח שההודעה של מאור היתה חלק מאותו ריגוש פתאומי ולכן הביע את דעתו עפ"י האסוציאציות הראשונות, מבלי לחשוב. ארה"ב
קפיטליזם, פיגוע בארה"ב
פגיעה בקפיטליזם
שמחה. לא ניסינו לשלוט ברגשותיו של אף אחד, רק לא מצאנו הבעה של רגשות ראשוניים אלה בפורום ראויה. ישנם רגשות בתחום ההבעה המותרת בפורום (אם תציף לפורום "תמיכה נפשית לצעירים", שחבריו באמת מסכנים אחד אחד ורובם שם חותכים לעצמם את הורידים ומיד נותנים
ותמיכה לאחרים שחותכים לעצמם את הורידים, תראה שכמעט כל מה שהולך שם זה רגשות), אבל הרגשות הראשוניים האלה הם רגשות ראשוניים רק בראשו של מאור. אנשים שקוראים הודעות בפורום, להם כבר נקודת מבט אחרת. הם קוראים את ההודעה אולי דרך הרגשות האישיים שלהם, אולי דרך הרציונל שלהם. ואז זו כבר לא רגש אישי לגיטימי, אלא הבעת דיעה לא לגיטימית. לדוגמא - נניח שחס וכרפס אחד מבני משפחתי נהרג בפיגוע. ונניח שהרגשות הראשוניים שלי יהיו "
צריך לפוצץ את כל הערבים!
". אני אגב מכיר את עצמי מספיק טוב כדי לדעת שהם לא יהיו כאלה, אבל נניח. ונניח שאני כותב את המשפט הנ"ל בפורום. מובן שכל השאר יביעו התרעמות, והגיוני שטלי תמחוק את ההודעה. ובצדק. כי מבחינה אובייקטיבית, זו הודעה גזענית ואולי אף מסיתה. חלקכם אולי יבין אותי. "אין שופטים אדם בעת צערו". ואולי תדברו איתי על זה באופן אישי. אבל הודעה בפורום מנותקת מנפש הכותב אותה (מכירים את "לא זכיתי באור מן ההפקר"? הודעה היא לא ממש יצירת אמנות, אבל חלק ממסר השיר רלוונטי גם לכאן). ולכן ההודעה תימחק. נראה לי שחזרתי על עצמי. בד"כ דוגמא פרטית מחלישה את הטענה הכללית, כך שלא מומלץ לתת דוגמאות אם המסר הכללי ברור דיו. עופר נ.ב. לא התכוונתי ללגלג על חברי פורום "תמיכה נפשית לצעירים". הם באמת מסכנים ואני באמת מרחם עליהם.
 
למעלה