החשפות של כאב

eliela

New member
החשפות של כאב

לפעמים תוך כדי טיפול בילד לקוי למידה, כהורה שלומד על כל מה שבא ליד בנושא אי די די, גיליתי שכל הקשיים שנתקלתי בלימודים, היו כתוצאה שגם אני לקויית למידה. (לא מצליחה עד היום לקרוא את הספר של התאוריה לרישיון נהיגה, וכ`ו.) יש לי בן כזה, שגדל בהחלטה שלא להתאמץ הוא בחר בדרך החולה של התמכרות לסמים והיום אני תקועה עם מודעות עצמית ללקוי למידה, עם דיכאון שלא יוצאת ממנו, עם בן שבחר להתמכר לסמים וכשמדברים איתו, בשילוב של השפעת הסמים והליקוי הלמידה גורמים לי לתחושה שגידלתי אוטיסט קטן מבחירה בן 18. והכאב מתעצם והדיכאון לא חולף ואני נשארת בשקט כל פעם בפינה עם זווית שקטנה עד שתיסגר כי זו לי בושה לדעת שזו הדרך שהוא בחר תנו לי עצה איך להמשיך בחיים בידיעה שאני לא האשמה שלא הובלתי אותו לבחירה שכזו
 

eliela

New member
הבהרה

הבן קיבל טיפול במשך כל השנים השקעתי בו הענקתי לו את הכל החום והאהבה שהבן הגדול לא קיבל פרטים בישר חיבוקים
 
כבד המשא ואין אשמה!!!!

שני ילדים ,אפילו יקבלו אותו חינוך ואותו יחס לא יצאו בהכרח דומים באופיים וברמת הישגותם והמון מרכיבים אחרים מעורבים בקוקטייל האישיות. אין עוון אבות על בנים ואין עוון בנים על אבות (וגם אמהות) ואין לך להאשים עצמך כי גם בלי האשמה עצמית מצבך הנפשי מושפע ככל הניראה ממצב הילד ולו רק מהצורך לחזות במה שעובר עליו ועל הבזבוז העצום של חיים שאת יצרת. התחזקי נא ,ידידתי,ומאחר שאומרים כי צרת רבים חצי נחמה `אגלה` לך שלרבים מאיתנו `חבילות` כאלה או אחרות בחיים וכולנו מצווים בשם החיים להמשיך ולהחזיק מעמד תוך נשיאה בנטל שלפעמים גם ניראה בלתי מוצדק או/ו הוגן. חיזקי ואימצי!!!
 
אליאלה..בצר לך

כל שיש לי לאמר זה..שחייבת להתחזק..בעצמי אם לילד עם ADHD אמנם צעיר עדיין..אך עתיר בעיות נוספות ..בעצמי חוששת מהעתיד אך מודעת..אני לא אלוהים ויותר ממה שמסוגלת כבת אנוש לעשות למענו..פשוט אי אפשר. אם ברור לך שעשית הכל..אל תאשימי עצמך אנחנו קטני יכולת מול פגעי הטבע על סוגייהם..ובכלל אל תאבדי תקווה המשיכי לתמוך..יש אור מעבר לקשת לטובתך..האמיני עוד יבואו ימים טובים יותר. מצאי כוחות בתוך עצמך..זקפי קומה ולכי קדימה!!!! פשוט אין לך בררה אחרת. מ.כ
 

אפרת.א

New member
יקרה שלי...

הפסיכואנליטיקן קרל יונג אמר: ``כל דבר הנוצר ברגע מסויים של זמן, מקבל את התכונות המסויימות של אותו רגע נתון`` ...משמע - ישנה הנחה ראשונית האומרת כי קיימת התאמה בין גרמי שמיים לבין חיינו על כדור הארץ. הקוסמוס מטביע רישומו בכדור הארץ ובחיים שעל פניו...ההתאמה מתחילה מהרגע בו אני נולד ונושם את נשמתי הראשונה או מרגע היווצרותו של כל דבר חדש אחר. אינני טוענת שגורלינו נקבע מראש (אולי כן...קטונתי) אלא מצביעה על מסגרת וגבולות בהם אנו מפעילים את חופש הבחירה שלנו וממצים את הפוטנציאל הטמון בנו. עם זאת יש מסגרות והגבלות הנקבעים ברגע הלידה וקובעים את ``כללי המשחק`` כלומר - ``הכל צפוי והרשות נתונה``. יכולתינו מותנת במבנה אישיותינו, תגובותינו כלפי אירועים המתרחשים במהלך החיים. כשילד נולד - נולדת איתו ``מהות`` עם זאת הוא נולד אל תוך סביבה כלשהי , הוא כאילו ``נשפך`` אל מציאות נתונה שאין לו כל שליטה עליה. מציאות זו יוצרת בו מרכיב שני וזה - האישיות. האישיות היא תוצאה של סך כלל ההשפעות החברתיות, הסביבתיות, המשפחתיות התרבותיות החינוכיות האתניות הסוציו אקונומיות וכך הלאה. ככל שהאישיות חופפת את המהות כך אדם יהיה מאוזן יצבי ומסופק. אך כשיש מרחק בין השתיים , צפויים לאדם תסכול, חוסר איזון וחוסר סיפוק. ומכאן אליאלה - להסיק כי הינך אשמה באי אלו בחירות של בנך ... הביקורת העצמית הקשה שלך כלפי עצמך וכלפיו - לא תתן לאף אחד מכם את הדרך לראות את ``העלייה`` אלא תגרום לכם ``לשקוע`` יותר ויותר בתהום הנשייה. על כן, מציעה לך להפריד בין הדברים בשלב זה... לנסות לרפא את ``האני`` שלך כדי שיהיה לך הכח והאנרגיה לרפא אותו. עקב התנדבות של שנים רבות באגודת ``אל סם`` - ראיתי מקרים רבים שכוחי מרפא...ולמרבה הפלא , הבנתי שאין דבר כזה שכוח מרפא...ילדים שהגיעו לתהום - יצאו משם ...ילדים שהיו על סף התהום - נפלו לתוכו... כל סממן הקורה לנו במהלך חיינו נוצר מעצם הוויתו ובין היתר במערך ביתי -קרי הורים, חברים, אחים אחיות וכו`... מה אני מקשקשת לך בשכל כשכל מה שאת בעצם רוצה הוא פיסת שקט נפשי וידיעה כי בנך יצא מהסחרור אליו נכנס... שולחת לך חיבוק ענק מכל הנשמה - (מבטיחה מחר לתת לך אותו ישירות) בקשת עצה...שוב, קטונתי - אך ברגע שתרפאי את עצמך ותוכלי להתמודד עם הבעיות הכרוכות בנושא/ים אלו, כח ההתמודדות שלך ותעצומות הנפש שתמצאי בתוכך יהיו גדולים פי כמה...על כן הסיכויים להושיט יד , לעזור - יהיו רבים יותר... אוהבת ומאחלת לך שהמרחק בין יכולת הנתינה שלך ויכולת הקבלה שלו - יקטן יותר ויותר... שלך - איריס.
 

עינתוש

New member
איתךבכאב

שלום לך. מניסיוני המקצועי כמורה לחינוך מיוחד העובדת עם תלמידים ליקויי למידה וכמובן שחלקם לעניות דעתי משתמשים בסמים,אני רוצה לומר לך שאת לא אשמה ואל תכניסי לעצמך לראש שזה בגללך. זה לא יעזור. צריך לחשוב איך ללכת הלאה ולא להענס לרחמים עצמיים ולהאשמות זה לא מוביל לשום מקום. רק מתסכל. אני מכירה אנשי מקצוע מעולים שיכולים לעזור עם ההתמכרות לסמים. ובקשר לליקויי למידה הנני מורה לליקויי למידה ובעזרת כל הטכניקות והשיטות והיצירתיות הצלחתי אפילו ילדים שלא למדו בחיים אנגלית והיו מתסוכלים מהמקצוע ללמד לקורא ולכתוב אנגלית. אז יש תקווה. והכי חשוב שאת מביעה את הדברים בוקל כי זה מאוורר. אם תרצי עזרה או ייעוץ מעבר אשמח לעזור. כל טוב וחג שמח
 
אליאלה יקרה

גילית אומץ רב בהעלאת נושא כה טעון וכואב כאן בפורום. היכולת הזו מצביעה על כוחות רבים שיש לך. ואת צריכה כוחות אלו על מנת להתמודד ולשרוד. אינך צריכה לחפש אשמים. הרי זה לא יועיל כלל. הפני את מרצך, את האנרגיה והכוחות שלך לנצחון במאבק על חיי בנך. הראי לו שאת לצידו ואיתו. מאבק איתנים לפניכם. אל תותרי, הלחמי. זה הזמן לאמץ את כוחותייך ולעזור לו. ובנותנך עזרה זו, הרי תעזרי גם לעצמך ותוכלי לחששותייך ופיקפוקייך. בהצלחה לכם.
 
להתבייש?

גם לי יש ילדיםושכולם יהיו בריאים גם שלך כמובן ובעצם זה מה שחשוב בריאות עזרי לו כאם להיגמל זוהי חובתייך למרות הקושי תיהיי שם בשבילו ת מ י ד גם אם לא תמיד תרצית תפסיקי דבר ראשון להתבייש כי זהו בנך פרי אהבתך...כולנו רוצים להתגאות בילדיינו ואלוהים גדול מה ייצא מכל אחד המשיכי לאהוב אותו לעזור לו ולא בהחלט לא את לא אשמה
 
למעלה