החרדים (חלקם),
גם לא משרתים בצבא וגם לא עובדים. כאילו מה ? הרצחת וגם ירשת ? הוספת חטא על פשא ? זה הדבר הראשון שחושבים עליו (אני בכל אופן). אז זהו, שלא בדיוק. מי שאומר: "דתי אמונתי" (או משהו כזה), משוחרר מיד מהצבא (ערבים משוחררים אוטומטית). אממה, מאותו רגע ועד קץ הדורות, אסור לו לעבוד. למה ? כי זה החוק. מן חוק שכזה, שיש בו איזשהו הגיון. החוק אומר שאם הוא יכול לעבוד אז דתו לא אמונתו (כלומר הוא עושה עוד דברים מלבד ללמוד תורה). רוצה לעבוד ? (שואלים אותו) - אז בוא תעשה צבא קודם. כי אם לעבוד אתה יכול, אז גם צבא אתה יכול. אחד בן 30, דתי, עם 5 ילדים, שלא עבד עד היום, חי מקצבת המדינה ולא עשה צבא, מחליט לצאת לעבוד. מיד יאמרו לו: רוצה לעבוד ? אין בעיה ! רק בוא תמלא חוב קטן למדינה - 3 שנים צבא. מצטער (ההוא משיב), יש לי אשה, 5 ילדים, חייל משתכר כך וכך (בקושי מספיק לילד אחד). אני לא יכול להרשות לעצמי. החילוניים אומרים, מה הבעיה, מי שרוצה לעבוד שיעשה צבא כמו כולם. הדתיים (המפלגות הדתיות) אומרים, צבא אני לא עושה ! יש לשים לב שמצב זה נוח מאד למפלגות הדתיות: מצד אחד משחררים את יקירי ליבם מהצבא (לא עולה להם שקל). מצד שני, אותם דתיים יהיו סמוכים על שולחנם, מעתה ועד עולם (לא יוכלו לעבוד) - תקציבים גדולים למפלגות וגם הצבעה עבורם בבחירות. סיכום ביניים: ------------- מי שדתו אמונתו, התחתן והביא ילדים (הרוב), אין סיכוי שיחזור למעגל העבודה. בא חוק טל ואומר: נסדיר את העניין בחוק, כלומר דתיים (חלק מהם) לא הולכים לצבא. במילים אחרות: מצד אחד מנציח את אי שרותם של הדתיים בצבא. מצד שני מחזיר חלק מהם למעגל העבודה (כי כרגע חלקם חיים בעוני מחריד). מסקנה (לדעתי): -------------- חוק טל הוא הרע במיעוטו (הריי את הדתיים אף אחד לא יחזיר לצבא, אז לפחות שיעבדו וישלמו מיסים). אריאל שרון, נוהג כביכול נגד ההיגיון הפוליטי. הריי חוק טל מוריד אותו בסקרים (כל החילוניים נגד החוק). לכן לדעתי הבחור אמיץ ואני מחזק את ידיו.
גם לא משרתים בצבא וגם לא עובדים. כאילו מה ? הרצחת וגם ירשת ? הוספת חטא על פשא ? זה הדבר הראשון שחושבים עליו (אני בכל אופן). אז זהו, שלא בדיוק. מי שאומר: "דתי אמונתי" (או משהו כזה), משוחרר מיד מהצבא (ערבים משוחררים אוטומטית). אממה, מאותו רגע ועד קץ הדורות, אסור לו לעבוד. למה ? כי זה החוק. מן חוק שכזה, שיש בו איזשהו הגיון. החוק אומר שאם הוא יכול לעבוד אז דתו לא אמונתו (כלומר הוא עושה עוד דברים מלבד ללמוד תורה). רוצה לעבוד ? (שואלים אותו) - אז בוא תעשה צבא קודם. כי אם לעבוד אתה יכול, אז גם צבא אתה יכול. אחד בן 30, דתי, עם 5 ילדים, שלא עבד עד היום, חי מקצבת המדינה ולא עשה צבא, מחליט לצאת לעבוד. מיד יאמרו לו: רוצה לעבוד ? אין בעיה ! רק בוא תמלא חוב קטן למדינה - 3 שנים צבא. מצטער (ההוא משיב), יש לי אשה, 5 ילדים, חייל משתכר כך וכך (בקושי מספיק לילד אחד). אני לא יכול להרשות לעצמי. החילוניים אומרים, מה הבעיה, מי שרוצה לעבוד שיעשה צבא כמו כולם. הדתיים (המפלגות הדתיות) אומרים, צבא אני לא עושה ! יש לשים לב שמצב זה נוח מאד למפלגות הדתיות: מצד אחד משחררים את יקירי ליבם מהצבא (לא עולה להם שקל). מצד שני, אותם דתיים יהיו סמוכים על שולחנם, מעתה ועד עולם (לא יוכלו לעבוד) - תקציבים גדולים למפלגות וגם הצבעה עבורם בבחירות. סיכום ביניים: ------------- מי שדתו אמונתו, התחתן והביא ילדים (הרוב), אין סיכוי שיחזור למעגל העבודה. בא חוק טל ואומר: נסדיר את העניין בחוק, כלומר דתיים (חלק מהם) לא הולכים לצבא. במילים אחרות: מצד אחד מנציח את אי שרותם של הדתיים בצבא. מצד שני מחזיר חלק מהם למעגל העבודה (כי כרגע חלקם חיים בעוני מחריד). מסקנה (לדעתי): -------------- חוק טל הוא הרע במיעוטו (הריי את הדתיים אף אחד לא יחזיר לצבא, אז לפחות שיעבדו וישלמו מיסים). אריאל שרון, נוהג כביכול נגד ההיגיון הפוליטי. הריי חוק טל מוריד אותו בסקרים (כל החילוניים נגד החוק). לכן לדעתי הבחור אמיץ ואני מחזק את ידיו.
