החמצה

[guy 231]

החמצה

מכירים את תחושת החיים המוחמצים, בטוח שכן, אחרי שהתשתחררתי מהצבא, לא עשיתי טיול, רק עבדתי, וטסתי בקטנה לאירופה, במשך כל החיים שלי פחדתי להכנס לזוגיות ועכשיו זה נראה בלתי אפשרי, התחלתי ללמוד הנדסה בתל אביב והפסקתי השנה(תחילת השנה השניה) כי הבנתי שזה לא מתאים לי כנראה, חזרתי לעבוד בעבודה סתמית, אני לא יודע מה הכוון שלי. יש כמה שאני בוחן אותם אבל מה מבטיח לי שזה לא יהיה כמו הנדסה. סופי השבוע ריקים מתוכן, מורגש כאילו אין משמעות לחיים, חוץ מהעבודה. למרות שאני כן מנסה ופועל לעשות דברים שיעשירו אותי בכל מיני תחומים, אבל למרות זאת מרגיש חסר טעם. מכירים את התחושה שאין לך מקום בעולם, כאילו הכל לא נכון, איפה שאתה גר, המשפחה שלך, החיים שלך, אני מרגיש כאילו אני נמצא במרד נעורים בגיל 25, זה מטריף אותי, מאיפה זה בא לעזאזל?!

 

[someone121]

אני מכיר את התחושה (לצערי)

אבל אני חושב שאתה צעיר מדי בשביל להרגיש שהחיים שלך מוחמצים. אני כבר בן 35 ומרגיש שהחיים שלי מוחמצים.

דווקא בקטע של העבודה אני לא רואה פה החמצה. ההפך - תאר לעצמך שהיית שורד את התואר ואז כול החיים היית עובד במקצוע שאתה לא טוב בו ו\או לא אוהב. זאת החמצה!
בסה"כ בזבזת שנה מחייך (שזה כלום) בשביל להבין שזה לא בשבילך. ואם הצלחת להתקבל ללימודי הנדסה באת"א, זה אומר שיש מספיק דלתות פתוחות בפניך (אם יש לך ציונים טובים בקורסים מסויימים, אז אולי יש סיכוי טוב שתוכל לקבל פטור עליהם).

לגבי שאר הדברים שאתה מציין - אז פה אני חושב שאני הבן אדם האחרון שיכול לתת לך עצות. אבל אתה כ"כ צעיר - שום דבר לא מאוחר מדי.

 

[Mr Fahrenheit]

למה נראה לך בלתי אפשרי להכנס לזוגיות?

אני גם במצב מאוד דומה לשלך בעניין ההחמצה. בן 25, בלי טיול אחרי צבא (רק שבועיים בקטנה באירופה. אחרי 5 שנים ו-8 חודשי שירות), מעולם לא הייתי בזוגיות ובכלל קיבלתי בשלמות את הנטיה המינית שלי בגיל 25. אבל דווקא אחרי כל זה והרגשת ההחמצה - אני מעודד שיהיה לי יותר קל למצוא ולהכנס לזוגיות (+ אחרי שעברתי איזה משבר קטן אחרי פאניקה קטנה מזוגיות. רק עזר לי להבין מה אני מחפש באמת).

בעניין הלימודים, אחד הדברים הקשים הוא באמת לדעת מה אתה רוצה לעסוק בו כקריירה.. אני לא מכיר אותך, אז לא ממש אוכל לעזור בזה - רק לאחל לך שתמצא כיוון בקרוב ושיהיה בהצלחה.

לבסוף, מרד נעורים בגיל 25 הוא גם בסדר, לדעתי, ולכן אולי כדאי לפעול קצת לפיו. לעשות משהו שלא עשית קודם, בקטנה בהתחלה.. למשל אני מעולם לא סבלתי מסיבות והלכתי לעיתים נדירות כשהייתי "חייב" (יומולדת של חבר טוב למשל) אבל בזמן האחרון אני חושב ללכת לאיזה מסיבת גייז, בשביל החוויה.. אני לא יכול להיות רווק בן 25 ולהתנהג כמו נשוי+ בן 45, אחרת ההחמצה רק תתעצם.
והרי אנשים מתחרטים יותר על מה שהם לא עשו מאשר על מה שהם כן עשו. לפחות ככה נראה לי.

 

[guy 231]

העניין הוא שאני לא יודע מה לעשות

אני לא מעורה בקהילה ממש, וללכת למסיבת גייז, הייתי פעם אחת ולא היה משהו מיוחד...אבל אני כן רוצה ללכת שוב לתת לזה צ'אנס נוסף כי אולי סתם היה יום מעאפן אבל אני לא אלך לבד....זה מבאס...ואין לי עם מי ללכת כל כך...ולגבי הזוגיות ככל שהזמן עובר אני נהיה אדיש יותר ויותר לסביבה, כי הסביבה אדישה אליי, אני לא מוצא שביב של רצינות, פתיחות, רצון...ואני מחפש אותו כבר המון זמן ונהיה סקפטי יותר ויותר.

 

[Mr Fahrenheit]

גם לי אין עם מי ללכת. זה מה שאני מחפש עכשיו

יש לי חברים סטרייטים שאוהבים מסיבות אבל הם בחיים לא יבואו איתי למסיבת גייז.

בעניין האדישות, אני יכול להבין אותך. גם אלי הסביבה די אדישה (לפחות מצד האנשים איתם אני מעוניין לפתח קשר), יש לי בעיה של דימוי עצמי נמוך ואני נע בין אופטימיות לייאוש מוחלט ועובר מקצה לקצה בערך כל שבועיים.. אבל איפשהו אני מבין שזה לא טוב ולא בריא ומנסה לשבור את השגרה הזו.

 

[aשרון]

שלום לך....

מרד נעורים בגיל 25 זה לא דבר נורא בכלל !!!, לכל אחד יש את הזמן שלו ואת הדרך שלו בה הוא מתפתח. יש לך תחושת החמצה על דברים שלא עשית והתחושה הזאת היא אמיתית אצלך כמו הצורך לנשום, אבל ייתכן ואתה לא מבין או קורא אותה נכון. התחושה הזאת בחלק מהמקרים היא בעצם תחפושת שאתה לובש על עצמך, אתה בעצם מתחבא מאחורי התחפושת הזו ומשתמש בה כדי לא להתמודד עם הפחד הגדול שלך, והשאלה שלי היא כזו : מה הוא הפחד הגדול שלך שאתה מסרב להתמודד איתו ? הוא זה שעוצר מבעדך להתקדם הלאה לדעתי .

ועוד משהו, ממה שכתבת אני מבין שאתה תמיד מחפש, מחפש, מחפש, נמצא בחיפוש מתמיד אחרי משהו שלא ברור לך מהו. שב עם עצמך ותנסה לברר מה אתה בעצם מחפש ?

נראה שאתה נמצא בתחילתו של מסע חיפוש עצמי, זה לא יהייה קל (אני אומר מנסיון) וגם לא קצר, אבל בסופו של דבר אתה תרגיש הרבה יותר טוב עם עצמך .

שרון

 

[guy 231]

פחד..

אני מפחד מהעולם..לא שאני איזה אחד שמכונס בעצמו, אבל העולם מפחיד אותי ואני שונא אותו...אני שונא את החיים שלי ואת עצמי(אני ממש נגעל מעצמי)
קצת דרמתי משהו אבל ככה זה...אני לא מצליח באף דבר בחיים בשום אספקט של החיים שלי יש משהו אחד שאני יכול להתנחם בו, יש שמכירים אותי שיגידו שאין לי בכלל סיבה להרגיש כך, אבל זה אני אין לי נחמה בדבר. חיפוש עצמי...חשבתי שמצאתי את עצמי כשהגעתי לאוניברסיטה...באמת הייתה לי מטרה ברורה והכל היה דיי סביר בחיים, אבל מאז שהתחלתי ללמוד הכל התחרבש מכל הכיוונים...

 

[aשרון]

תראה....

אם אתה מפחד מהעולם ואתה שונא את עצמך ואת החיים שלך, זה דורש טיפול יותר עמוק ורציני מאיזו עצה בפורום באינטרנט.
אני מציע לך ללכת לייעוץ פסיכולוגי (שזה לא דבר נורא כמו שעושים ממנו) ושם אולי יצליחו לכוון אותך למקום הנכון .

תנסה במרכז הגאה בתל אביב אולי יש להם צוות ייעוץ פסיכולוגי שיכול לעזור .

כדי להרגיע את עצמך, תעשה את הדברים שאתה הכי אוהב לעשות...אותי זה תמיד מרגיע

 

[guy 231]

אני נמצא בטיפול פסיכולוגי

אבל משום מה עדיין מרגיש צורך לשתף ולקבל קצת דעות מהעולם

ואני באמת משתדל לעשות דברים שאני אוהב כדי לא להתחרפן לגמרי,

תודה רבה על התמיכה!

 

[אחד חדש בשכונה]

טיול אחרי צבא..

טסתי למזרח וחזרתי אחרי פחות משבוע.. כן גם אני לא רציתי "להחמיץ".
הפסקתי את הלימודים שלי ברימון אחרי יום.. אתה רואה יש פאקים גדולים יותר. לא כל הנוצץ זהב בקיצור.

 

[ItsikH]

כמה דברים

יש לך זמן, וגם אין לך זמן. זה אומר שיש לך עוד כמה שנים טובות להתארגן ולהתמקד, אבל צריך להתחיל עכשיו בכדי שעוד כמה שנים תוכל להתקדם ולהתפתח בכיוון שאותו תבחר.

לא יזיק להעזר ביעוץ מקצועי לגבי בחירת כיוון. אם זה רלוונטי בכלל, נסה לחפש כיוון שבו תוכל לנצל לפחות חלק מהקרדיט האקדמי שכבר צברת (אלא אם כן אתה רוצה לשנות כיוון לגמרי) (וד"א שים לב שדבהרבה מסגרות אקדמיות תוכל לנצל לפחות חלק ממה שצברת, ולו רק כקורסי בחירה).

זוגיות - אל תתיאש מהר כל כך. למה בלתי אפשרי? נסה! זו הדרך היחידה ללמוד.

 

[מאור456]

נשמע כאילו אתה צריך זוגיות