החלטתי...

החלטתי...

החלטתי שהיום אני מקבלת את עצמי. לא מתכוונת לבוא בהצהרות שהחיים שלי השתנו. השופט עוד יבוא וילך הרבה פעמים. אבל היום אני מרשה לעצמי להיות קצת בלעדיו...
 
משהו שכתבתי בבלוג ובפורום ה"א...

טוב, אני מצטערת אבל חשבתי על זה וכנראה שאני והפרעות אכילה... פשוט לא הולכות ביחד! (זה לא הן, זאת אני) יש לי יותר מדי דברים שחשובים לי. אני אוהבת להכין אוכל. אוהבת לקחת את המתכונים הכי מסובכים, לשחק בהם, להפתיע איתם. אוהבת את הריח שממלא את הבית. אוהבת את המחמאות. שומרת לעצמי אפילו איזה חלום קטן להית שוקולטיירית, או לפחות לפתוח קונדיטוריה יאמי! ו... וואו! אני כ"כ סקרנית! רוצה לדעת הכל, לבלוע את העולם! ו... עם כל הכבוד לכל המאכלי דיאט/0% שומן למיניהם... יש עוד כ"כ הרבה טעמים שעדיין לא טעמתי, ואני לא מתכוונת לוותר עליהם! רוצה להנות מכל מה שהחיים מציעים לי, והם מציעים לי המון! רוצה להיות הילרית! איך אני אוכל לרפא אחרים אם אני אפגע בעצמי? איך אני אוכל לגרום לאחרים לאהוב את עצמם אם את עצמי אני אשנא? הדברים האלה באים מבפנים החוצה. אז אני בוחרת לאהוב את עצמי. לתת לאור שבתוכי לגדול ולגדול, עד שהוא יצא ויקרין החוצה, ועוד איך הוא יקרין! ו... לפי בזוקה אני אמורה להגיע לירח בשנה וחצי הקרובה... חוץ מזה, אמא אמרה שהיא רוצה ממני נכדים!! (אל תדאגו, קודם הירח...)
 
מ-ע-ו-ל-ה!!!

איזו החלטה שווה להחליט!!!
אהבתי את הראייה הזאת. לתת לשופט חופש. שיהנה לו באיים הקאריבים
 
../images/Emo13.gif

הזכרת לי עכשיו... שקראתי את הרעיון הזה בספר שלך, וממש התלהבתי ממנו! ממ.. שאני מנסה לדמיין את השופט שלי אני רואה איזה יצור ירוק, באמת דיי משעשע לראות דבר כזה באיזה אי על כיסא נוח ושיק פירות ביד
 
למעלה