Darkmatter
New member
החלטות...
היי בנות
למרות שדברים דווקא התחילו להסתדר אצלי, אני לא ממש זוכה לתמיכה ולהבנה משפחתית. בכל מקרה, החלטתי לחזור לגור בצפון ל3 חודשים בערך עד תחילת הלימודים באוניברסיטה, ואז אני כבר אגור במעונות. עזבתי את הטיפול הפסיכולוגי שאני די זקוקה לו. הפסיכיאטר שלי חושב שטיפול פסיכולוגי מאוד יעזור לי עם הבעיה של הכעס והניתוק שלי. אבל אין לי כסף לזה. זה יותר מדי יקר. זה די משעשע, לאבא שלי ממש לא חסר כסף. ואף פעם לא ביקשתי ממנו כסף לכלום, אבל הוא חושב שהטיפול מיותר ושאני בסדר, והוא מקטר על זה שהוא משלם. אז החלטתי לוותר על הטיפול. יש לי קצת חובות לפסיכולוגית אבל אחרי הכסף שיכנס לי לחשבון בשבוע/שבועיים הקרובים, אני כמעט אגמור את כל החוב שלי. זה כ"כ מכעיס אותי. אפילו לא ביקשתי ממנו לשלם את כל הכסף על הטיפול, רק שנתחלק חצי חצי. ולא חסר לו כסף. אני לא מבינה איך הוא לא רואה שאני צריכה את זה. ובקשר לפסיכיאטר, חשבתי לעזוב את הטיפול אצלו אבל גיסתי איימה שהיא תפסיק לדבר איתי אם אני אפסיק את הטיפול אצלו אז אני אבוא אליו לעיתים רחוקות ואני מקווה לעמוד בתשלום הזה. בעיה נוספת שיש לי במגורים פה זה שהמקום שאני גרה בו הוא ח-ו-ר! אין בו תחבורה ציבורית כמעט ככה שמאוד קשה לי להסתדר פה מבחינת עבודות. אז כשאני אהיה בצפון יהיה לי הרבה יותר קל מבחינת עבודות. וגם יהיה לי את גיסתי, אחי ואחיינים שלי שהם האנשים שהכי אוהבים אותי בעולם אז אני אהיה גם קרובה אליהם. ודבר אחרון, אני שונאת את אחותי החורגת, היא לא מפסיקה לצרוח, לקלל ולזרוק דברים כל הזמן ולהסתכל עלי במבטי שנאה שלה אז אני אוכל גם להיפטר ממנה סוף סוף. אז... אני רק רוצה לגמור את השבוע פה עם העבודה וגם התחייבתי לשכנים שאני אשגיח על הכלבה שלהם לסוף שבוע אז אני חייבת להישאר פה השבוע. ושבוע הבא החלטתי גם להישאר כי יש לי ימים נוספים בעבודה ועוד תוספת כסף אז חבל לי להפסיד את זה. וגם אני אוכל לעשות בייביסיטר בפעם האחרונה לכמה ילדים חמודים שאני מתה עליהם ואני לא רוצה להפסיד גם את זה. וזהו, ביום שישי הבא אני אוכל לחזור לצפון וזה כ"כ משמח אותי!!! אני קצת מאוכזבת מאבא שלי ומחוסר התמיכה וההבנה שלו. כנ"ל לגבי סבתא שלי שהעבירה לי מוסר על הבזבוז כסף לפסיכולוגית ולפסיכיאטרית. אבל אני צריכה להתמודד עם זה. אני לא צריכה אותם, אני אעמוד באמצעות עצמי ואעבוד כמה שצריך, גם אם אני ארגיש ממש מנותקת ומסוחררת. החיים אף פעם לא היו קלים ואף פעם לא יהיו קלים, מה לעשות. ולסיום, אני רוצה להגיד שהבנאדם שאני הכי מעריכה בעולם ושאני חייבת לו את הכל, את חיי ואת כל אהבתי זאת גיסתי. היא נתנה הכל בשבילי ולפעמים נדמה לי שאני בחיים לא אצליח להודות לה מספיק. קניתי לה השבוע דובי ממש חמוד שמחזיק לב שכתוב עליו "I LOVE YOU" וגם כרטיס תודה כזה, אבל זה ממש לא מספיק כדי להתחיל להודות לה על כל מה שהיא עשתה למעני. אני אוהבת אותה הכי בעולם, ובלעדיה כנראה לא הייתי בחיים היום. פיווו... לנשום אוויר... אוקיי, תודה בנות שיהיה המשך שבוע טוב לכולכן
וסליחה שאני לא כ"כ קשורה עם ההודעה שלי חחח..
היי בנות
למרות שדברים דווקא התחילו להסתדר אצלי, אני לא ממש זוכה לתמיכה ולהבנה משפחתית. בכל מקרה, החלטתי לחזור לגור בצפון ל3 חודשים בערך עד תחילת הלימודים באוניברסיטה, ואז אני כבר אגור במעונות. עזבתי את הטיפול הפסיכולוגי שאני די זקוקה לו. הפסיכיאטר שלי חושב שטיפול פסיכולוגי מאוד יעזור לי עם הבעיה של הכעס והניתוק שלי. אבל אין לי כסף לזה. זה יותר מדי יקר. זה די משעשע, לאבא שלי ממש לא חסר כסף. ואף פעם לא ביקשתי ממנו כסף לכלום, אבל הוא חושב שהטיפול מיותר ושאני בסדר, והוא מקטר על זה שהוא משלם. אז החלטתי לוותר על הטיפול. יש לי קצת חובות לפסיכולוגית אבל אחרי הכסף שיכנס לי לחשבון בשבוע/שבועיים הקרובים, אני כמעט אגמור את כל החוב שלי. זה כ"כ מכעיס אותי. אפילו לא ביקשתי ממנו לשלם את כל הכסף על הטיפול, רק שנתחלק חצי חצי. ולא חסר לו כסף. אני לא מבינה איך הוא לא רואה שאני צריכה את זה. ובקשר לפסיכיאטר, חשבתי לעזוב את הטיפול אצלו אבל גיסתי איימה שהיא תפסיק לדבר איתי אם אני אפסיק את הטיפול אצלו אז אני אבוא אליו לעיתים רחוקות ואני מקווה לעמוד בתשלום הזה. בעיה נוספת שיש לי במגורים פה זה שהמקום שאני גרה בו הוא ח-ו-ר! אין בו תחבורה ציבורית כמעט ככה שמאוד קשה לי להסתדר פה מבחינת עבודות. אז כשאני אהיה בצפון יהיה לי הרבה יותר קל מבחינת עבודות. וגם יהיה לי את גיסתי, אחי ואחיינים שלי שהם האנשים שהכי אוהבים אותי בעולם אז אני אהיה גם קרובה אליהם. ודבר אחרון, אני שונאת את אחותי החורגת, היא לא מפסיקה לצרוח, לקלל ולזרוק דברים כל הזמן ולהסתכל עלי במבטי שנאה שלה אז אני אוכל גם להיפטר ממנה סוף סוף. אז... אני רק רוצה לגמור את השבוע פה עם העבודה וגם התחייבתי לשכנים שאני אשגיח על הכלבה שלהם לסוף שבוע אז אני חייבת להישאר פה השבוע. ושבוע הבא החלטתי גם להישאר כי יש לי ימים נוספים בעבודה ועוד תוספת כסף אז חבל לי להפסיד את זה. וגם אני אוכל לעשות בייביסיטר בפעם האחרונה לכמה ילדים חמודים שאני מתה עליהם ואני לא רוצה להפסיד גם את זה. וזהו, ביום שישי הבא אני אוכל לחזור לצפון וזה כ"כ משמח אותי!!! אני קצת מאוכזבת מאבא שלי ומחוסר התמיכה וההבנה שלו. כנ"ל לגבי סבתא שלי שהעבירה לי מוסר על הבזבוז כסף לפסיכולוגית ולפסיכיאטרית. אבל אני צריכה להתמודד עם זה. אני לא צריכה אותם, אני אעמוד באמצעות עצמי ואעבוד כמה שצריך, גם אם אני ארגיש ממש מנותקת ומסוחררת. החיים אף פעם לא היו קלים ואף פעם לא יהיו קלים, מה לעשות. ולסיום, אני רוצה להגיד שהבנאדם שאני הכי מעריכה בעולם ושאני חייבת לו את הכל, את חיי ואת כל אהבתי זאת גיסתי. היא נתנה הכל בשבילי ולפעמים נדמה לי שאני בחיים לא אצליח להודות לה מספיק. קניתי לה השבוע דובי ממש חמוד שמחזיק לב שכתוב עליו "I LOVE YOU" וגם כרטיס תודה כזה, אבל זה ממש לא מספיק כדי להתחיל להודות לה על כל מה שהיא עשתה למעני. אני אוהבת אותה הכי בעולם, ובלעדיה כנראה לא הייתי בחיים היום. פיווו... לנשום אוויר... אוקיי, תודה בנות שיהיה המשך שבוע טוב לכולכן