החלטות לשנה החדשה

[דמעות חמות]

החלטות לשנה החדשה

הנה עוד שעות ספורות בלבד ומסתיימת לה שנת 2010, בעיתונים, אתרי אינטרנט ותוכניות הטלויזיה ממשיכים לסכם את השנה, סיכום מקומי, עולמי, קולנוע מוסיקה ומה שרק תרצו. אז בימים האחורנים בין כל סיכומי השנה, חשבתי לעצמי מה הייתה שנת 2010 שלי ומה אני מאחלת/ מצפה /מבטיחה לעצמי לשנת 2011 סיכום: שנת 2010 הייתה מלאה בהתחלות ובסיומים עזבתי מקום עבודה של כשש שניים ועברתי למקום חדש ומאתגר שאומנם סחט ממני בימים האחרונים שעות עבודה מטורפות אבל ככה זה סוף שנה. היו הכריות כאלו של חברויות וגם כזו של אהבה , קצרה אבל אהבה . השנה גם נולד אחיין חדש שמכונה ייתוש , ואחות אחרת הגרה למדינה ארופאית ,אחות שהיא החצי השני שלי ואני מלאה בגעגועים אליה ומקווה בקרוב לטוס לבקרה. הא והכי חשוב השנה יצאתי מהארון בפני כמעט כל המשפחה שלי, נשאר רק אבא שזה סיפור מורכב צפיות / החלטות / תקוות: א. לעזור אומץ ולדבר עם אבא למרות החשש מהתגובה הלא קלה שמצפה לי ממנו. ב. לעבוד בשביל לחיות ולא לחיות בשביל לעבוד. ג.לחזור שוב לאותם תחביבים שנטשתי בחודשים האחרונים ( צילום/ קריאה / טיולים/ כתיבה). ד.לקחת עוד קורס או שניים בצילום או אולי לחפש לימודי ערב / ימי שישי . ה. והכי חשוב ללמוד לחשוב עם הראש יותר מאשר עם הלב

 

[פאמקי]

דמעות חמות יקרה,

הרשי לי להשתמש בשרשור הסיכום המעולה שלך, כהרמה להנחתה... לרגל השנה החדשה, איך הייתן מסכמות את השנה שחלפה, ואיך הייתן רוצות לראות את השנה שבפתח? שנה אזרחית טובה לכולן, מלאת אושר ואהבה

!

 

[טורטיתת]

הֵמַרְתִּי שְׁחוֹר וְלַהַט בִּתְכֵלֶת...

אם הייתי אלוהים הייתי מעניקה לעצמי תעודת הצטיינות, אבל אני לא אלוהים, והוא מזמן לא עושה מה שאני מבקשת, הוא רק הורס ושורף, ויש אומרים החורבן הוא כדי שיקום עולם טוב יותר.... השנה עברתי הרבה, כל יום היה צבעו אחר, בדיוק כמו צבעי הקשת. היו לי ימים כחולים, שבהם אהבתי הרגשתי התרגשתי, היו לי ימים שחורים ששנאתי, כעסתי, רבתי, ברחתי למיטה חבקתי את הכרית ונעלמתי לתוך עצמי, היו ימים לבנים של טוהר תמימות נאיביות בהן ניסתי לשנות את העולם, היו ימים צהובים, ימי קנאה ותסכול גם אני רציתי אהבה, היו ימים ירוקים שבהם צמחתי גדלתי הבנתי, בניתי את עצמי, היו ימים אדומים שבהם היה לי חם ולח, אז פתחתי את הארון יצאתי מהמגירה, זרקתי את המנעול והסורגים ועכשיו יש לי דלת הזזה שנעה חופשי על המסילות. הקשת נוצרת כאשר אור השמש חודר אל טיפות הגשם, הוא נפרד בתוכן ל – 6 צבעים שונים. בדיוק כך אני הייתי בשנה החולפת, הכרתי נשים מקסימות, בכל גיל ומכל אזור בארץ, הן חדרו לתוך דמעותיי ויצרו את שלל צבעי הקשת שבי. את השנה שנכנסה לה אמש, רוצה אותה בדיוק כמו השנה שחולפת - משולבת בצמיחה אישית אהבה אושר חיוך ואותכן מסביב. "בְּנוֹף נֵכָר הָלוֹךְ וָנוֹעַ (דְּרָכִים בּוֹ מִי יִסְפֹּר?) אֲנִי הֵמַרְתִּי שְׁחוֹר וְלַהַט בִּתְכֵלֶת וּבִנְהוֹר." (רחל)

 

[אוססונה]

איך אני רוצה את השנה החדשה?.

אני רוצה, שנה טובה מקודמתה. באמת ובתמים, הייתה לי שנה "טובה" לכל הדיעות. אמנם, עדיין אבי שיחיה, מקווה כי אני לא "לסבית" ולא "מסוללת", אך הוא מקבל אותי איך שאני. בעיקר, הוא מקבל את זוגתי המקסימה, כל הזמן הוא אומר לה: "רבקה"! תשמרי לי, על "איה-חיה". אני נשפכת מעונג, כאשר אני רואה מהצד, את שניהם, משוחחים וצוחקים. אלהים יסלח לי, שאני נתקפת, ברגעים קלים, של קנאה... (זה, אינו דבר קל כלל וכלל, כאשר האבא, מהקהילה החרדית, בצינעה, הוא אכן משוחח אתה, שיחות נפש ודת. אני גאה בזוגתי, אשר אינה "קוטלת קנים", ביופי, בחכמה ובתורה....). בשנה שחלפה, נולדו לי ולזוגתי, עוד "אחיינים". האחים שלי והאחים של זוגתי, מקפידים להזמין אותנו לכל חגיגה ואנחנו באות, כצמד בלתי ניתן להפרדה.... בשנה שחלפה, זוגתי ואני, ממשיכות להתקדם בזוגיות האיתנה שלנו. בשנה שחלפה, "נועה" הילדה המופקדת בידינו, מבריאה ופורחת, תחת חסותינו המלאה. (מותר להחמיא לזוגתי ולי, שאנחנו משועבדות לנועה הילדה המופלאה הזו...לצער הרב, שתינו יודעות, כי היא רק "פיקדון" זמני, בידינו.) בשנה הבאה, אמשיך לתמוך בזוגתי, לתואר "הדוקטורת", בחינוך המיוחד. בשנה הבאה עלינו לטובה, אתפלל שלא אקלקל את הקיים. עדיין, לזוגתי ולי, ראש השנה האמיתי, הוא ראש השנה היהודי. אך, אי אפשר להתעלם מראש השנה "העולמי". בכל מקרה, ראש השנה העולמי, מתאחד ומזדווג, עם ראש השנה היהודי, פעם אחת בשלוש שנים. כמו השנה הזו, מוסיפים עוד חודש. אדר ב'. "בנוף נכר הלוך ונוע. דרכים בו מי תספור? אני המרתי, שחור ולהט, בתכלת ובנהור". לפי הבנתי המיוחדת, לשירה של "רחל". טורטייה!. תודה לך שהזכרת לי ולזוגתי, את השירה הזו של "רחל". שנה טובה.

 

[flint29]

דמעות חמות

רק רציתי לומר שאהבתי את ההודעה שלך מזדהה עם הקטע של האבא (מאוד )

 

[דמעות חמות]

תודה

וכן אבא שלי זה לא פשוט, הוא פשוט דור אחר מקובע בדעותיו